במהלך כנס "עיר הנדל"ן" של מרכז הבנייה הישראלי הנערך באילת, התקיים שיח קשוב עם בכירי מינהל התכנון. מדובר על גוף בעל חשיבות במערך התכנון הישראלי, שמגבש את מדיניות התכנון הארצית בשלל נושאים. בין היתר הוא יוזם ומקדם תוכניות מתאר ארציות, מחוזיות ומקומיות, ומפעיל את מוסדות התכנון הארציים. בהשיח שהנחתה כתבת הנדל"ן של TheMarker, עדי כהן, הייתה גם התייחסות נרחבת של מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח לסוגיית המטרופולין החדש שמתוכנן בנגב, ושפרסומו לפני שבועות אחדים הוביל לסערה גדולה, ולביקורת קשה מצידו של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ'.

כהן: כמה אחריות מוסדות התכנון בישראל צריכות לקחת על משבר הדיור?

אלמליח: "אנחנו אחראים על התכנון, אנחנו יודעים שההיצע הוא המרכיב הכי חשוב ומינהל התכנון נכנס עכשיו למוד של מינהל יוזם, וניקח אחריות גם בנושא התשתיות".

כהן: מי שם לכם מקלות בגלגלים בנושא התשתיות? למה זה לא זז?

אלמליח: "בתשתיות אנחנו צריכים לראות את כל התהליך. הרבה תוכניות שלא ניתן להקים היום זה בעיקר מחסמי תקציב וחסמי רשויות. יש במשרד הפנים 14 אשכולות תפקידיים, אנחנו ניתן אחריות לאותן רשויות שנמצאות באותו האשכול לפתור את הבעיה. אם אנחנו צריכים למשל מתקן לפינוי פסולת ואף אחד לא רוצה את זה אצלו, אנחנו נבוא לאותו אשכול ונגיד לו – בואו תחליטו למי זה מתאים".

כהן: מה המשימות הראשונות שאתה הולך לדחוף קדימה כדי לצנן את עליות המחירים?

אלמליח: "בסופו של דבר אנחנו מייעלים את תהליך התכנון בתהליך שעובדים עליו כבר שלוש שנים ואנחנו ניכנס אליו ב-1 בינואר. אני מאמין שבתחילת השנה כבר נראה התקדמות של תהליכים יעילים ומהירים. מה שאני רוצה לקדם כרגע זה את חוק ההסדרים הקרוב. מצאנו ש-70% מהתוכניות נמצאות בוועדות המחוזיות. נרצה להעביר אותן לוועדות המקומיות. ברגע שכל התוכניות מגיעות לוועדה המחוזית, נוצר צוואר בקבוק. זה לא משהו שצריך להעסיק ועדה מחוזית, זה לא התפקיד שלה ואולי זה משהו שהיסטורית השתרש. ועדה מחוזית צריכה להסתכל קדימה ולהבין איך היא מייצרת את הפתרון של 20 מיליון תושבים ב-2050.  

רות שוורץ-חנוך, סמנכ"לית רגולציה ברישוי במינהל התכנון: "ביטול הקלות מקצר את לוחות הזמנים ונותן וודאות. היום התוכניות יורדות לרזולוציות של פרטים של היתר בנייה. אנחנו מקצרים את הבירוקרטיה ולוחות הזמנים בתהליך".

ארז בן אליעזר, מנהל מחוז תל אביב במינהל התכנון: "במחוז תל אביב אין הרבה תוכניות קטנות והן לא כל כך מגיעות אלינו. מבחינתי מה שהוותמ"ל עשה לנו זה גם שיפור איכות התכנון וגם שינה לנו הרגלי עבודה בנושא שולחנות עגולים, וזה משמעותי לתהליך".

האדריכלית סיגי בארי, מתכננת הוותמ"ל במינהל התכנון: "אנחנו יודעים בבירור שאם אנחנו מתכננים מהר, יש לזה השלכה ישירה על האיכות. מנהל התכנון עוסק מאד באיכות התכנון אבל זה שזה בזמן קצר, זה תורם מאוד לאיכות התכנון. בכל תוכנית שתפתחי, תמצאי את איכות התכנון ואת התושב במרכז. אנחנו משרתי ציבור וזה התפקיד שלנו. אני מאמינה בשיח ואיזונים, להבין איפה אתה נמצא ולהשתמש בכל היתרונות של מה שנמצא מסביב יחד עם המנוף הזה של הבנייה, זה הכח בסופו של דבר".

כהן: אנחנו בתקופה של חילופי שלטון והייתי רוצה שנתייחס לזה. כמה מערכת התכנון הולכת להיות מושפעת מהפוליטיקה?

אלמליח: "אנחנו גוף מקצועי שמייצר את מהלכי ומדיניות התכנון. תהיה ממשלה ויהיו החלטות ממשלה שאותן אנחנו ניישם. יש לנו מקדמים על פי החלטות הממשלה הקודמת בנוגע ליישובים החדשים כסיף ושפיר".

ליאת פלד, סמנכ"לית לתכנון מרחבי במינהל התכנון: "קיבלנו פניות מהמגזר הכפרי, גם כתוצאה מתוכניות מתאר כוללניות שאנחנו עושים, לנושא של טיפול במגזר הכפרי שלא קיבל את המענה שלו מתמ"א 35. מצאנו גם בעבודות שעשינו וגם מפניות שיש, בעיות שמצריכות מענה ולכן עשינו עבודה משותפת עם נציגי המושבים והקיבוצים. השיטה מדברת על מספר נפשות בתוך הישוב ופחות על יחידות דיור. בהתאם לזה לתת מענה הולם. אנחנו מבקשים כאן לייצר מצב של גמישות בגדלים של יישובים. יש ישובים באזורים פריפריאליים שניתן יהיה להרחיב אותם. המטרה שלנו היא לקבוע צפיפויות. יהיו ישובים שלא יוכלו לגדול ויהיו כאלה שיצטרכו להתכנס".

לדבריה, "המונח תמ"א 75 היא העצמת מטרופולין חיפה – ולכן יש צורך להתכנס ולטפל בזה. אנחנו צריכים לייצר שם רקמה עירונית אחת, חיה ותוססת. אנחנו יוצרים תוכניות להשהיית נגר. מדובר פה ביצירה של 100 אלף יחידות דיור בתוך חיפה והקריות. ולכן התוכנית מבוססת על תעסוקה. אני מאמינה שוודאות תכנונית מייצרת שינויים – גם ליזמים וגם לתושבים שיושבים שם".

כהן: מטרופולין חדש בנגב – יש לדבר הזה תוכנית אמיתית?

אלמליח: "זה רעיון שנולד עוד לפני חילופי השלטון. רמ"י כבר בוחנים את השטח שיכול להתאים. זה רעיון שנולד מכך שאנחנו מוצאים את עצמנו שנים ארוכות רודפים אחרי ראש עריית באר שבע. יש לנו שם תוכניות מאושרות שלא ניתן להוציא מעבר לוותמ"ל. יש עוד 60 אלף יחידות דיור שניתן לקדם וזה דבר שיכול היה להחזיר את המשילות בנגב ולא קורה. כמו שאנחנו עושים את זה בצורה טובה בצפון, בדרום זה זוחל בעצלתיים. הדברים הם מאוד מורכבים. מדרום לכסיף (כסייפא) יש לנו תוכנית של 24 אלף דונם, כך שמבחינת היקפים של תכנון למגזר הבדואי, עשרות אלפי יחידות דיור אושרו למגזר הבדואי בשנים האחרונות והבעיה היא שהדברים לא מתכוונים לכדי יישום".

כהן: האם ויתרתם על המטרופולין בבאר שבע?

אלמליח: "אם לא יתעוררו שם בבאר שבע, בסופו של דבר יהיה מטרופולין נוסף מדרום לבאר שבע. לא נהיה לי שיהיה מנוס מזה. אנחנו צריכים להתכונן לעוד 10 מיליון תושבים".

כהן: ומה ההתייחסות למחוז תל אביב?

בן אליעזר ממחוז תל אביב: "אם נסתכל על ערים אירופאיות, מחוז תל אביב הוא מחוז צעיר – סך הכל בן 120 שנה. האומץ של להיכנס עם רכבות קלות למטרופלין בנוי, יוכיח את עצמו בעתיד. ב-10 שנים הקרובות יהיו שלוש רכבות קלות ואחריהן יגיע המטרו. רחובות יוותרו על חניה מול החנות, עבור מדרכות רחבות".