ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה הבוקר לקריאה שניה ושלישית את התיקון להצעת חוק המטרו, ברוב של שני תומכים מול אפס מתנגדים. הבשורה הגדולה שהתקבלה בתום סדרת דיונים ארוכים בוועדה, היא הפחתה של היטל ההשבחה מ-75% ל-60%.

התיקון להצעת החוק שאמור לעלות להצבעה עד לסיום לתחילתה של פגרת הקיץ בעוד כשבועיים, כולל בין היתר את הרכב המועצה המאסדרת – תפקידיה וסדרי עבודתה; הארכת מועדים לפעילויות מצד בעלי הנכסים; הוספת מנגנוני התייעצות ושקיפות; הגבלת סמכות הות"ל לתכנון שימושים שחורגים מתכנון התשתית עצמה; קביעה כי החברה המבצעת לא תוכל לבצע עבודות לשיקום או פיתוח ברמה הנמוכה מהמקובל באזור; טיוב הליכי תיאום התשתיות; והסרת חסמים לצורך קידום מהיר של הפרויקט.

הוועדה קבעה את גובה ההיטלים והמסים שיוטלו על בעלי עסקים ודירות בסביבת תוואי המטרו, שאמורים לממן את הקמת הפרויקט התשתתי היקר בתולדות המדינה – שעל פי הערכות יעלה לפחות 150 מיליארד שקלים, אם לא יותר. היזמים פעלו לאורך תקופה להפחית את ההיטל לרמה של 50%, אולם כעת נקבע כי היטל ההשבחה ומס השבחת המטרו יופחת בצורה קבועה מ-75% ל-72%, כאשר הבשורה המשמעותית היא כמובן ההפחתה לרמה של 60% עבור בקשות להיתר שיוגשו עד ל-31 בדצמבר 2030. לשר האוצר תהיה, בהסכמת שר הפנים, הסמכות להאריך את התקופה בשנתיים נוספות.

לגבי תוכניות משביחות במתחמי פינוי ובינוי, אחרי אישורה של תמ"א 70, רשאית הרשות המקומית לחלק לאזורים שונים את מתחמי ההשפעה שבתחומה, ולקבוע שיעורי היטל השבחה ומס השבחת מטרו של 72%, 50%, 25% או . בתקופה שעד סוף 2030, במידה והוגשה בקשה להיתר במתחם פינוי-ובינוי במקרקעין מושבחים והרשות המקומית קבעה שיעור תשלום של 72%, יחול שיעור תשלום של 60%, ואם היא לא קבעה כלל שיעור – התשלום יהיה בשיעור של 40%.

המטרה בהפחתה זו היא לעודד את היזמים להגיש היתרי בנייה, לאחר שבתקופה האחרונה חל קיפאון בהגשת היתרים לאורך תוואי המטרו בגלל גובה היטל ההשבחה שנקבע במקום – 75%.

בנוגע להיטל מימון המטרו, בעל נכס בשטח גדול מ-100 מ"ר, אך לא דירה למגורים, ישלם היטל שנתי והכספים שיתקבלו, ישמשו לבניית המטרו. החישוב של התשלום שחל על בעל הנכס יעשה בצורה הבאה. שטח הנכס במטרים, יוכפל ב-70 שקלים, וכן יוכפל במקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני. מקדם שיטת הארנונה נועד לעשות האחדה בין שיטות החישוב השונות בין הרשויות, ומקדם המדרג העירוני נועד לאפיין את הרשויות השונות מבחינת נגישות ותרומת המטרו לעסקים. חובת התשלום לא תחול על נכס שמשמש למגורים; נכס הפטור באופן חלקי או מלא מתשלום ארנונה; ונכס בבעלות רשות מקומית, חברה עירונית או תאגיד עירוני. חובת תשלום היטל המימון תחול ב-1 בינואר שלאחר שנת המס שבה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה של מתחם ההשפעה בו נמצא הנכס. היטל מימון המטרו ישולם לכל שנת מס למשך תקופה של 30 שנים מהמועד הקובע.

בכל הנוגע לחידושים שהוועדה הוסיפה בעניין היטל המימון, נקבעו מקדמים בחוק כך שיהיה שקוף וברור לבעלי הנכסים מה התשלום שעליהם לשלם. המדרג העירוני נקבע לפי מספר תחנות המטרו באותה רשות – שינוי שמכניס פרמטרים ברורים וחד משמעיים ולא משאיר את הקריטריונים עמומים.

כמו כן, הסמכות לצמצום הפטור שניתן לנכסים בנוסח המקורי, הייתה נתונה לשר האוצר. הוועדה הגדירה בצורה ברורה יותר את המצבים בגינם ניתן לבטל את הפטור בנכסים המשמשים לעסקים, וכן קבעה שיידרש אישור ועדת הפנים.

כמו כן נקבע כי יובא כלל המידע הרלוונטי ככל שניתן בפני ציבור החייבים במס החדש. קביעת יידוע של הבעלים על חבותם בתשלום המס באמצעות רשות המסים על בסיס המידע שנמצא אצל רשם המקרקעין, וכן פירוט אופן חישוב סכום ההיטל והמקדמים החלים באותה רשות מקומית בה מצוי הנכס.

הוועדה הטמיעה בנוסח הצעת החוק, בעקבות הדיונים הרבים שהתקיימו בעניין בשיתוף נציגי הממשלה והציבור, הוראות המחייבות את המדינה להעניק סיוע כספי לבעלי עסקים שבאזור עבודות המטרו. בחוק נקבע כי שר האוצר, בהתייעצות עם ועדת הפנים, יקבע קריטריונים לפיצוי שייקחו בחשבון בין השאר את סוג העסק, התלות שלו בקבלת קהל, המיקום של העסק ביחס לעבודות ועוד. נקבע כי התשלומים לא יהיו מותנים בהוכחת פגיעה בהכנסות של בעל העסק. הסיוע יעשה מאוצר המדינה באמצעות שיפוי עבור תשלומי הארנונה.

בנוסף נקבע כי גובה שיפוי לא יפחת מ-500 מיליון שקלים, אך גם לא יעלה על 550 מיליון. דבר נוסף שנקבע הוא שהחברה המבצעת את מיזם המטרו, תדאג למרחב בטוח ונגיש לבתי העסק בתחום העבודות, ובכלל זה, תדאג לגידור, שילוט, ניקיון והפעלת מוקד זמין שייתן מענה שוטף לפניות בעניינים הקשורים למרחב בטוח ונגיש. עוד נקבעה חובת דיווח של שר האוצר לוועדת הפנים שיכלול את כלל הפעולות שבוצעו בהיבטים אלו.

בהצעת החוק קיימות גם הוראות מיוחדות להסרת חסמים לשם קידום מיזם המטרו, כגון מינוי ועדה מייעצת לענייני מים וביוב שתפקידה לייעץ לגורם מוסמך בעניין מתן אישורים לביצוע פעולות בתחום המים, הסביבה והבריאות הנוגעים למיזם ובהתאם לחוק, בנושאים כגון סקרי קרקע לשם איתור זיהום קרקע או מניעתו; סילוק פסולת חומרים מסוכנים, וכריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר. עוד מתייחסת הצעת החוק למניעת רעש חזק או בלתי סביר שמקורו בפעולה של חברה מבצעת לקידום מיזם המטרו. בעניין מניעת רעש חזק אמר היו"ר ח"כ יעקב אשר כי הצעת החוק הורידה את ספי הרעש המותרים בעקבות העבודות וקבעה בחוק כי חריגה מהם תפצה את בעלי העסקים המושפעים מהרעש.

במהלך הדיון אמרה ישראלה מני, סמנכ"לית כלכלה ומסים בלשכת המסחר, כי "אנחנו פחות אופטימיים. אנחנו ראינו מה שקרה בערים המרכזיות בבניית הרכבת. אני חוששת מאוד מהעלאת המסים שהולכת לעוף על המגזר העסקי. אני מניחה שנראה גם הרבה עסקים נסגרים. חזרנו ואמרנו לאורך הדיונים בוועדה שיש סעיף קטן שהוא לכאורה לא רלוונטי אלינו, למגזר העסקי, אבל הוא כן רלוונטי להתנהגות הכללית – האישורים החריגים שקיבלו, או יותר נכון, דורבנו, הרשויות המקומיות להגיש בשביל לממן את המטרו. זו שערוריה. המשמעות של אישור חריג זה שהוא פה לעולם".

ח"כ אשר אמר היום כי "קיימנו עשרות ישיבות ארוכות במהלכן ניתנה זכות דיבור לכל מי שרצה לטייב את הצעת החוק ובמיוחד לנציגי הציבור ובעלי העסקים. אני קורא למנהל התכנון לקדם במהרה את תמ"א 70 לשם קידומו של הפרויקט החשוב הזה".

מברכים – עם כוכבית

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין נחמה בוגין בירכה על אישור החוק בוועדת הפנים: "אין ספק שהתיקונים בחוק הנוכחי הופכים אותו למעשי, בניגוד לחוק הקודם. יחד עם זאת, כדי שהמאמץ האדיר שנעשה בוועדה יוביל לתוצאה הרצויה ונראה את גלגלי הפרויקט מתחילים לנסוע, אני קוראת לרשויות התכנון להתגייס גם הן למהלך".

לדבריה, "לוח הזמנים של שש השנים בתמריץ ההפחתה להיטל של 60%, צפוף מאוד, במיוחד במדינה כמו שלנו שסובלת מהליכים בירוקרטיים אינסופיים. חשוב שיו"ר מטה התכנון ומנהל התכנון עצמו ירתמו לקידום מהיר של תמ"א 70 וקידום התוכניות השונות סביב תוואי המטרו. אני סבורה שגיבוש התקן השמאי שסוכם עליו בוועדה באישור משרד המשפטים והאוצר יהווה כזרז לקידום התוכניות השונות. בסופו של יום המעורבות של חוות דעת שמאית תאפשר את החיבור בין התכנון לכלכליות הפרויקט והוצאתו לפועל עבור היזמים".

מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, גילית רובינשטיין בירכה אף היא את האישור בוועדת הפנים, אולם יחד עם זה, ציינה כי "ישנם פרמטרים מאוד חשובים שלא נכנסו לחוק. המגזר העסקי חייב להיות שותף לקביעת הקריטריונים לפיצוי. בעניין בקשות לאישורים חריגים, אנחנו מבקשים שרשויות מקומיות בהן עובר תוואי המטרו, לא יוכלו להגיש אישורים חריגים להעלאת ארנונה בתוואי הרכבת. מנגנון האישורים החריגים כבר מזמן אינו חריג, אלא דבר שבשגרה ומשרד הפנים עוד מזמין את הרשויות המקומיות לבקש אישורים חריגים להעלאות. כמו כן, חשוב להבין שאישור חריג הוא בנוסף למנגנון העדכון האוטומטי של הארנונה השנתית, והופך לבסיס החישוב לשנה הבאה, כלומר ריבית דריבית. בקשתנו היא שייצרו קרן מיוחדת בעניין הזה כדי שזה לא יעמיס על התושבים והמגזר העסקי לנצח נצחים. פרמטר נוסף שלא קיים בחוק שהוגש, הוא קביעת תקרה למ"ר עליו חל ההיטל. אנחנו מבקשים להגביל את גודל העסק ל-2,000 מ"ר בלבד. ישנם עסקים שיאלצו לשלם מיליוני שקלים בשנה בעקבות אגרת המטרו, דבר שיתגלגל בסופו של דבר לצרכן וליוקר המחיה. לגבי מנגנון הפיצויים שהוכנס לבסיס החוק, המגזר העסקי חייב להיות שותף לקביעת הקריטריונים לפיצוי".