היו ימים בהם תכולת משרד ממוצע כללה כיסא, כוננית ושולחן עמוס ניירות בין ארבעה קירות מתקלפים. כיום, המציאות המחייבת שהות ארוכה בין כתלי המשרד, מובילה להשקעה מאסיבית בסביבת עבודה מעוצבת, המעניקה תחושת שייכות ואפילו להגדלת התפוקה. כלכלת עיצוב

במשך שנים, שאיפתם של מרבית העובדים היתה להשתלב במקום עבודה מאתגר ומספק, כזה שמציע אופק תעסוקתי ארוך-טווח וכמובן תלוש שכר מכובד בסוף החודש. בשנים האחרונות התווסף לרשימת המאווים גם הפן האסתטי, של סביבת עבודה המעוצבת, עם מטבח מאובזר, פינות ישיבה יצירתיות כמו פופים, ואם אפשר גם מגלשה במקום מעלית. גם המעסיקים עצמם מבינים כיום, יותר מאי פעם, שכדאי לספק לעובדים מערך אטרקציות ושלל עיצובים שישמרו על היעילות ולא פחות חשוב – הנאמנות שלהם. 

לפני למעלה מעשור החלו פרסומים על חברות ענק בינלאומיות דוגמת Google, Microsoft, Apple ו-FACEBOOK המתהדרים במשרדים מפנקים, כך שמלבד עבודה יצירתית, תלוש שמן עובדי החברה השתעשעו בזמן העבודה על נדנדות וגני שעשועים בתוך חלל המשרדים ממש. בהדרגה ההתייחסות הזו החלה לחלחל למקומות עבודה נוספים ואלה התהדרו בעיצובים מרהיבים.

"החברות הזרות קובעות את הטון"

עדי חמיצר, מעצבת פנים ממשרד לוי חמיצר אדריכלים מאמינה שהכל התחיל בהייטק. "מכיוון שיש תחרות מטורפת כיום על העובדים, כשחברות כמו אמזון מגיעות לארץ ומפתות את העובדים במשכורות עתק, זה משפיע על השוק. מעסיקים רוצים לשמר את העובדים שלהם", היא אומרת. 

אחת הדרכים לשפר את איכות החיים במשרד היא, בין היתר, ליצור סביבה אטרקטיבית, נוחה, נינוחה, ולגרום לעובדים תחושת שייכות. חמיצר מוסיפה כי העיצוב החדש כולל מוטיבים ואלמנטים מעולמות תוכן שפעם לא התחברו, כמו בידור, חנויות אופנה, אולמות תצוגה או עולם המגורים – את כל אלה יוצקים לעולם המשרדים, והופכים אותם למסעירים יותר. חמיצר: "העובד הממוצע עובד מתשע עד חמש במשרד, כשהוא הופך לצרכן בזמנו הפרטי הוא רגיל שהחנויות 'מתחנפות' אליו, חללי המסחר משוועים שייכנס ומתחרים על תשומת לבו, ולכן מצופה שגם מקום העבודה יתייחס אליו באותו האופן", היא אומרת.

WeWork: חלוציה חללים

כשמדברים על חללי עבודה משותפים אי אפשר שלא להזכיר את WeWork מחלוצות החללים המשותפים, שהטביעה חותם בעיצוב חללים המאופיינים באווירה קהילתית, הייטקיסטית, תוססת וצעירה המשלבת בתוכה סביבת עבודה שקטה וערה כאחד. החברה נוסדה בשנת 2010, על-ידי הישראלי, אדם נוימן ושותפו מיגל מקלוי ולישראל הגיעו בשנת 2014, עם פתיחת המתחם הראשון בתל אביב. 

לצורך עיצוב המתחם קראו לאדריכליות רות פקר ורונה לוין מ"לוין-פקר אדריכלים" בשיתוף האדרכלית נעמי קטן. המבנה שנבחר לטובת הקמת המתחם היה בניין בית כנסת ישן ברחוב דובנוב 7, אליו גם סופח בנין סמוך אשר באמצעות מסד משותף הפכו למבנה אחד בסך הכל כולל של כ-2600 מ"ר. לאדריכליות היה חשוב להשאיר את אופי המבנה על מנת שהפוקדים אותו יוכלו לראות ולחוות את הקונסטרוקציה המקורית של החלל. לשם כך שיכתבו אלמנטים תעשייתיים אל תוך קירות בטון חשופים, חלונות מקוריים ואלמנטים קונסטרוקטיביים מתכתיים. אפילו הגרפיטי שהצטברו על קירות המבנה לאורך השנים נשמרו ותרמו לסיטואציה האדריכלית. שפת העיצוב שנבחרה משלבת באינטליגנטיות רבה, מראה אורבאני הכולל קירות זכוכית, רצוף עץ ורהיטי וינטג' אך במרקם רב תרבותי כזה המעניק תחושה ביתית, קהילתית ונעימה. 

הנרטיב המרכזי של חברת Wework מבוסס על ריבוי שטחים ציבוריים במטרה להפגיש ולחזק קשרים בינאישיים. על כן הרבו האדריכליות בריבוי מקומות מפגש כמו מבואה רחבה, לאונג'ים בכל קומה, בארים וגג מזמין למפגשים ארוחות ומסיבות בנוסף לפרוגרמה הכוללת של חדרי ישיבות, מקומות להתכנסות וכדומה.

דגש על תכנון מודולרי ותקשורתי 

קונספט תכנון בנייני המשרדים העכשווי שונה בתכלית מאלה שנבנו כאן עד לפני יותר מעשור. אורלי דקטר, בעלת סטודיו לעיצוב ואדריכלות DO, המתמחה בעיצוב חללים מסחריים ובתים, ומעצבת בין היתר עבור ריג'ס הבינלאומית את כל מרכזיה בארץ, מסבירה כי מרבית היזמים מציעים לרכוש או לשכור חללים פתוחים מתוכננים מודולרית לתרחישי עבודה מגוונים. "כיום מבקשים ליצור חללים פתוחים יותר מבעבר, וביחס גבוה של 30-70. בדרך כלל מייעדים שטחים מסוג זה לפונקציות המסורתיות כמו דלפק קבלה, פינות ישיבה. היום, ממש כמו בבתים, שם המטבח הוא הלב – גם במשרדים יש קפיטריות, מטבחים מעוצבים ומאובזרים היטב – והם מהווים את מרכז הישיבות הלא-פורמליות", היא אומרת. 

דקטר מסבירה כי להבדיל מבעבר, אז לכל עובד היה שולחן משלו ופינה קבועה ונפרדת, כיום המגמה מושתתת על שיתוף פעולה, סיעור מוחות ושקיפות מוחלטת. "גם אם יש משרד סגור, הוא שקוף ומחופה זכוכית. מבחינת הראייה הארגונית, זה משרת חזון של חברות מובילות, כמו מייקרוסופט לדוגמה, של עבודה ביחד, אחד מול השני, בתקשורת גלויה ופתוחה. זו המהפכה האמיתית כאן", היא מדגישה. בהתאמה, העובדים תופסים היום את מקום העבודה כמקום פתוח יותר, תקשורתי יותר, כזה שמעמיד אותם במרכז, ובלי תנאי הפרדה נוקשים בין ההנהלה לעובדים. "כיום אפילו מנכ"לים ובכירים מבקשים חדרים צנועים יותר וזהים בגודלם לחדרי העובדים, המנכ"ל מעדיף לשבת קרוב למטבח, להיות נגיש לעובד, ובקשר עם כולם", אומרת דקטר.

מעבר לעיצוב, התכנון והקונספט המוקפדים נותנים דגש מיוחד גם לתרבות הפנאי. מכיוון שהעובד מבלה שעות ארוכות במקום העבודה, אז תנאי הרווחה גדלים, והעובד יכול לקרוא מהיצע רחב של ספרים בספרייה, לשחק באקס-בוקס, לעשות שיחות עבודה או שיחות פרטיות באווירה של סלון ביתי, הכל הולך, ובלבד שלא תתקבל תחושה של משרד קטן וסגור של פקיד שומה ממוצע. 

שלומית זלדמן, מעצבת פנים ובעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים הנושא את שמה מסבירה כי בעלי חברות ועסקים נוטים באופן טבעי לרתום את התכנון הקונספטואלי ל-DNA של החברה, לחזון, לשפת המיתוג והגרפיקה ולערכיה. "לאלה יש השפעות לא רק על העיצוב, אלא על התכנון והחלוקה הפנימיים ואפילו על בחירת מיקום. זלדמן: "הכל תלוי במסר שהחברה רוצה להעביר, ואיזה תחושה היא רוצה לייצר עבור העובדים ועבור המבקרים במשרד. עיצוב יצירתי, יוקרתי, כזה שמשדר אווירה של עסקים ורצינות, או דווקא מקום של פאן, כמו במשרדי פרסום, בהם הדגש הוא על סיעור מוחות, השראה ועידוד היצירתיות", היא מסכמת.