מהנדס עיריית סכנין סולימאן עותמאן, תולה חלק מגל הפשיעה בחברה הערבית, במצוקת הדיור הקשה במגזר הערבי. כבר בפתח דבריו בכנס של איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, אמר כי התלבט אם להגיע לכנס בעקבות השביתה במגזר הערבי השבוע בשל גל הרציחות, ושלח תנחומים למשפחות הנרצחים בחברה הערבית.

עותמאן אמר כי הוא "מגנה את אוזלת ידה של הממשלה שלא מטפלת ברצינות בחברה הערבית. אל תגידו 'זה לא אצלי', חלק מהעמיתים פה ירו עליהם. הפשיעה בעיקרה כלכלית והכסף נמצא בחברה היהודית, אז הכתובת על הקיר. צריך לשלב ידיים כדי למגר את זה. מי שיושב בירושלים לא מבין – התחדשות עירונית ותמ"א 38 – לא מתאימים לחברה הערבית. אין כמעט שטחים ירוקים. אבל למרות מה שחושבים, בסכנין מפרישים 40% מקרקע פרטית למוסדות ציבור. יש תכנית של 3,000 יחידות דיור לעיר, אבל זו לא מקודמת בגלל שמועצה אזורית משגב מתנה את קידום התוכנית בסלילת כביש עוקף. זה יכול לקחת 10 שנים ואין קשר בין הדברים, אבל זה המצב ומצוקת הדיור במגזר הערבי מחריפה. חלק מגל הפשיעה בשל מצוקת הדיור בחברה הערבית".

לדבריו, "המרקם החברתי בעיר חמולתי. הבעלויות בסכנין זה לפי חמולות. הרחבה אחת מיטיבה עם חמולה אחת, ומצד אחר עם חמולה אחרת, ולכן מרחיבים בצורת טבעת כדי להיטיב עם כולם. הבעלויות על הקרקע זה דבר שמקשה מאוד. אין אפשרות לעשות התחדשות עירונית ולכן דרושה יצירתיות. הפתרון שאותו מקדמים ברחוב הראשי בעיר, זה עירוב שימושים עם מסחר, רק זה יאפשר לפתור את בעיית ההיצע בחברה הערבית".

האדריכלית ענת דרור שרף, אדריכלית עיריית כרמיאל, התייחסה לדברים: "אצלנו אומרים שכשבסכנין טוב, אז בכרמיאל טוב. אמנם כרמיאל צעירה, אבל חלק מהעיר כבר נבנתה בשנות ה-60 בבת אחת, לפני תקנות רעידות אדמה. מבנים רבים יפלו כמו קלפים כשתהיה רעידת אדמה. הבנייה הזאת לא יודעת לשאת עליה תמ"א 38. בשנה וחצי האחרונות, מבול של יוזמות ורואות פוטנציאל בפינוי-בינוי על כתפי מחלקה של שלושה אנשים. לא רוצים לאבד את היזמים, אבל רוצים צביון לעיר. אז עושים מיפוי – מה המקומות החזקים, מה האזורים המאפיינים את העיר ומה האזורים הכושלים – ונותנים פתרונות יצירתיים".

האדריכלית שירה שפרכר, אדריכלית עיריית בת ים, אמרה: "שמחה להיות בפאנל עם ייצוג של 50% נשים. בת ים עיר קומפקטית וצפופה, גם לפני התחדשות עירונית, 18 יחידות דיור לדונם בממוצע. בעשור וחצי האחרונים אושרו כ-23 אלף יחידות דיור. חלק ניכר בהתחדשות עירונית ותמ"א 38. זה מייצר לנו צפיפות מטורפת. הכל ייבנה, לא יישארו תוכניות על המדף".

האדריכל יניב רמוס, אדריכל עיריית אילת, סיפר על הייחודיות של עיר התיירות הדרומית: "עיר היברידית שמתפקדת אחרת בעונות התיירות והכנסים". הוא הציג פרויקטים להתחדשות עירונית ללא בניינים אפורים ולבנים, אלא שמירה על גווני ההרים והסביבה, חום וצהוב: "סוג נוסף של התחדשות עירונית גם בקו רצועת החוף. היה משבר ב-2020 עם סופה שפירקה את קו החוף, סופה של פעם ב-100 שנה שעשתה נזק בלתי יתואר. הייתה תוכנית אסטרטגית שהמדינה קידמה, 100 פרויקטים מוכנים במגירה, מתוך זה הוצאנו הנחיות על קווי חוף, צפון ודרום, כל אחד בתפיסה שונה, הצפון אינטנסיבי ורועש עם טיילת ואורות, והדרום שקט עם אלמנטים טבעיים וחומריות מקומית".

אדריכלית עיריית חיפה, ליטל שלף דורי, שהנחתה את המושב, סיכמה: "כולם אומרים שהערים בישראל נראים אותו דבר והבנייה דומה מאוד וזה די נכון. ואנחנו עובדים כדי לשנות את זה ובכל יישוב השפה הייחודית שלה".

בכנס איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים שמתקיים בקיבוץ אילות, משתתפים מעל 250 מהנדסי ואדריכלי ערים ורשויות מקומיות. הכנס מתמקד באתגרים בהם נתקלים המהנדסים והאדריכלים ובנושאים הבוערים של עולם הנדל"ן.