יד בן צבי הוא תאגיד שמרכזו בירושלים ועיקר עניינו במחקר בנושא תולדות ארץ ישראל, ירושלים לדורותיה ומורשת קהילות ישראל במזרח. הבסיס ההיסטורי של מבני יד בן צבי הוא בלב שכונת רחביה, וכולל את "בית ולירו" ששימש למגורי הנשיא יצחק בן צבי ושני צריפים ששמשו לאירוח. עם הגידול בפעילותה, שלחה יד בן צבי שלוחות לסביבתה וחלק מפעילויותיה עבר למבני מגורים סמוכים.
הרצון לרכז את הפעילויות במעין קמפוס, הביא לרכישת "בית החלוצות", מבנה סמוך, שנבנה בשנות ה-30 על ידי ג'ניה אברבוך, ולהכרזת התחרות האדריכלית. בתחרות שהתקיימה לפני כמעט 20 שנה, התבקשו המתכננים להציע הצעתם לתכנון הכללי של הקמפוס ולתכנון המפורט יותר של בית החלוצות, שהוא מבנה לשימור. הפרוגרמה כללה ספריה, קפיטריה, חנות ספרים, כיתות לימוד, אודיטוריום ל-300 איש ומשרדים.
הנושאים שעמדו בבסיס התכנון היו: החיפוש אחרי החוט המקשר שיהפוך את אסופת המבנים השונים לישות אחת, והתפיסה של מבנה לשימור בתוך רקמה עירונית ייחודית.
במהלך הכולל יצרנו רצף של שטחים פתוחים, המקשר בכיוון צפון-דרום בין מבני יד בן צבי הקיימים, לבין החצר הפנימית של בית החלוצות ובכיוון מזרח-מערב חיזקנו את הקשר לגן הכוזרי שממערב, ויצרנו ציר נופי חוצה, המביא בסופו לגן שבקדמת בית החלוצות. מפגש הצירים הללו מתרחש בחצר בית החלוצות.
על פי הפרוגרמה, היה צורך להוסיף לבניין כ-500 מ"ר נטו, ולמצוא מקום גם לאולם רחב ידיים, כל זאת תוך שמירת המבנה כמבנה לשימור. המבנה הקיים הציע גאומטריות מאורכות, נפחים פשוטים, בניית אבן כבדה עם פתחים קטנים ובעיקר רחבת כניסה נרחבת מכיוון רחוב אבן גבירול, עצים עבותים ומדשאות וחצר אבן נסתרת.
ההחלטה העקרונית הייתה לשמור על הנפחים הקיימים ועל הנוף והמרחבים, לחפור את האולם מתחת למדשאות תוך שמירה על העצים, ולייחד את הבנייה החדשה בחומרים ובשקיפות. וכך, הצענו לשמר את כל החזיתות, להשלים את הקומה השלישית על גג הבניין ובתוך החצר המופנמת, העמדנו פביליון שקוף שישרת כקפיטריה קטנה לכל משתמשי הקומפלקס.
על מנת לחבר בין הפונקציות השונות, חוזק ציר האורך מהכניסה הקיימת ועד הספרייה. ציר זה קושר בין כל הפונקציות הציבוריות, ובנקודת המפגש על הציר צפון-דרום הופך לאנכי ומחבר במהלך מדרגות מואר וחגיגי בין הקומות השונות. ארגון הפונקציות הציבוריות בקומת הכניסה, מאפשר להן להיות נגישות מן החוץ ללא הפרעה לפעילות השוטפת, האקדמית יותר, המתרחשת במבנה.
עופר ארוסי הוא אדריכל שותף במשרד "עדה כרמי-מלמד אדריכלים"
> הצג תגובות