את דרכה המקצועית החלה רותי שורץ חנוך בשירות המדינה כבודקת תוכניות בלשכת תכנון חיפה, לאחר שנה מרתקת בארה"ב בה למדה לתואר שני, כמנהלת תחום תכנון בלשכת התכנון ירושלים וכמ"מ מתכננת המחוז. לפני כחצי שנה מונתה ליו"ר הוועדה המחוזית חיפה לאחר שנים רבות כסמנכ"לית רגולציה במינהל התיכנון. ישבנו עמה לראיון ראשון מאז כניסתה לתפקיד במחוז חיפה, שם היא כבר מצליחה להניע תהליכים שאת התשתית ליישומן הניחה עוד בתפקידה הקודם.  

-במהלך שנותיך במינהל התיכנון, הובלת מספר מהלכים שמוטמעים כיום בתהליכים שעיקרם קיצור לוחות זמנים ובעיקר הפחתת הבירוקרטיה. מה הם ההישגים שאת הכי מסופקת מהובלתם?

"בתפקידי כסמנכ"לית רגולציה במינהל התיכנון, ניתנה לי הזכות לקדם הרבה שינויים ורפורמות, אבל יש שלושה נושאים שהם אבני דרך בפעילות שלי. הראשון הוא נושא הרישוי עצמי – מסלול רישוי נוסף שאושר במסגרת תיקון 134 לחוק התכנון והבנייה (חוק ההסדרים 2021) לפני כשנה וחצי. מדובר במהלך מהפכני שמהווה חלק משורה של צעדים בהם נקט המחוקק, במטרה לקצר ולייעל את תהליכי רישוי הבנייה. עורך הבקשה הוא מורשה להיתר ומקבל סמכויות, החל מהגשת הבקשה להיתר ועד למתן תעודת גמר, כאשר שלב המידע מהווה נדבך מרכזי ביצירת ודאות לתהליך. מורשה להיתר הוא אדריכל הרשום ב'פנקס המורשים להיתר'. בכך מקבל האדריכל אחריות על חלק מתהליך הרישוי שמבצעת הרשות המקומית. אני מייחלת להצלחתו של המהלך ואני מאמינה שמדובר בהליך שיהווה פתח בדלת ובכך יוריד חלק מהעומס של הועדות המקומיות".

הנושא השני, לדבריה, "שאף הוא חוליה משמעותית בשרשרת המהלכים לצמצום הבירוקרטיה, הוא המהפך שנקרא תוכנית שהיא היתר כשקודמה החלופה לתמ"א 38 (חלופת שקד, כ"ז), והוחלט על העברת סמכויות מהוועדה המחוזית לוועדה המקומית. הנענו את הרעיון לייצר הקבלה בין שלב אישור התוכנית לשלב הוצאת היתר. חייבים להבין שאם הדבר הזה מצליח, יש פוטנציאל אדיר לכל תוכנית בסמכות מקומית. מדובר בשלב הראשון במהלך שמיועד לפרויקטים של תמ"א 38, מהלך שלמעשה מקצר במחצית את משך קבלת ההיתר. מובן שעם הזמן ובהנחה שהאפיק יוכח כבר ביצוע, ניתן יהיה להכניס לקטגוריה זו פרויקטים בקטגוריות נוספות מעבר לפרויקטים של תמ"א 38.

"והנושא השלישי שאני שותפה לו גם בתפקידי הנוכחי, נוגע למכלול המאמצים שעושה מינהל התיכנון מאז פרוץ המלחמה, לטובת זירוז וקידום תהליכים שנדרשים לביטחון האישי של האוכלוסייה, כמו אישור ממ"דים באמצעות פטורים להיתר בנייה. המכנה המשותף של העשייה העיקרית שלי, הוא גיבוש מהלכים לטובת יצירת ודאות ברישוי וקיצור לוחות הזמנים לצד מתן גמישות באמצעים שונים".

-אכן נושא הרישוי העצמי מייצר אופטימיות, אבל המציאות מוכיחה שאדריכלים עדיין לא לוקחים את ההובלה לידיים. מה היית אומרת לאותם אדריכלים שעדיין מסויגים או חוששים מהסטטוס שהופך אותם לנושאים באחריות כבדה יותר בעבר

"מינהל התיכנון מעודד אדריכלים לקבל על עצמם את המינוי לקדם את התוכניות שהם מגישים, כאשר הדבר ניתן,  ראשית באמצעות ליווי מקצועי לכל עורך בקשה שבוחר במסלול זה, ובמקביל, עם תחילתו של התהליך לחקיקה מתאימה, קיבלנו תמיכה למהלך מהאיגודים המקצועיים הרלוונטיים – והם בעד התהליך. אני משוכנעת שמדובר רק בעניין של זמן, הטמעת תהליכים מסוג זה לוקחת זמן. אדריכלים שיבחרו לקבל את הסמכויות שמקנה להם מסלול הרישוי העצמי ויראו את היתרונות המובהקים, יובילו אחריהם את הסקטור כולו".

-המעבר שלך לתפקיד יו"ר מחוז חיפה הגיע מיד עם פרוץ המלחמה. מה הן התובנות המיידיות המשפיעות על התפקיד בראשותך?

"המלחמה חידדה לי בראש ובראשונה את הצורך בביטחון האישי, ומתוך כך – כל נושא ההתחדשות העירונית שהיא בעיני צו השעה. הצורך במיגון הוא נדבך אינטגרלי בהתחדשות עירונית, ואין ספק שעכשיו, יותר מתמיד, אנחנו מרחיבים את היקף התוכניות לקידום התחדשות עירונית שעולים לסדר עדיפות עליון, מאז שנכנסתי לתפקיד, כבר מקודמות תוכניות לא רק בערים כמו חיפה, בנשר, בקריות, בטירת הכרמל, ואני שם כדי לעזור לדחוף ולקדם – שלוחות הזמנים יתקצרו, שלא נייצר בירוקרטיה מיותרת, שלא נבקש אישורים שאין בהם צורך. כמובן נשמור על איכות תיכנון, אבל נדאג לקדם תוכניות בקצב מהיר וביעילות מרבית. בימים אלו, תוכניות ההתחדשות העירונית במחוז חיפה נמצאות בשלבים שונים ובהיקפים חסרי תקדים, לא רק בחיפה עצמה אלא גם בקריות, בנשר ובטירת הכרמל, כשהתמורות נעות בין 1-4 עד 1-6 לטובת הגברת המוטיבציה הכלכלית של היזמים להיכנס לפרויקטים של התחדשות עירונית במחוז כולו".

-בנוסף לנושא ההתחדשות העירונית, מהו החזון שאת מקווה להוביל בתפקיד למימוש הפוטנציאל האדיר שקיים במחוז חיפה?

"בנוסף להשלכות שיצרה המלחמה, נכנסתי לתפקיד עם ההזדמנות למימוש תוכנית מפרץ חיפה בזכות האישור ההיסטורי של תמ"א 75 – תוכנית המתאר שאושרה ומכוחה יפונו המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. מתוקף תמ"א 75, צפויות תוכניות מפורטות להיקפים של 100-130 אלף יחידות דיור, כ-5.5 מיליון מ"ר עבור שטחי תעסוקה, כ-4.4 מיליון מ"ר עבור מבני ציבור, כשלושה מיליון מ"ר עבור שטחי מסחר, כ-2,500 חדרי מלון ופארק מטרופוליני שישתרע על שטח של כ-5,300 דונם ויישען על נחל הקישון ובהמשכו יתחבר לפארק מורד הקישון".