"החלטה תמיד עוברת דרך ערכים", אומרת שירה תלמי באבאי, יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים במשפט שמבהיר שהלב והשכל נמצאים במקום הנכון, בבואה לקבוע את עתידה של העיר היחידה מסוגה בישראל ובעולם כולו. מכורח תפקידן, הוועדות המחוזיות תופסות פחות כותרות, שכן בסופו של יום, כאשר פרויקט מקבל אישור לביצוע, הוא יוצא אל הפועל בזכות היתר הבנייה שניתן בוועדה המקומית. במחוז ירושלים, באופן ייחודי, הוועדה המחוזית בעצם קובעת מדיניות, מקדמת ומאשרת את כל התוכניות.
את הריאיון עם תלמי באבאי קיימנו במשרדה במרכז ירושלים, שממוקם כמתבקש על ציר הרכבת הקלה. תלמי באבאי משמשת כיו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, לאחר שמונה שנים בהן הייתה מתכננת המחוז. היא עומדת בראש מחלקה יחסית מצומצמת מבחינת כוח אדם, בהתחשב בהיקף התוכניות שהוועדה המחוזית ירושלים מקדמת מאז כניסתה לתפקיד.
-מה היית מגדירה כמשימה הייחודית של הוועדה המחוזית ירושלים? מה עומד בראש סדר היום של הוועדה המחוזית?
"תוכנית מתאר 2000 מספרת את כל הסיפור. מדיניות הוועדה נסמכת עליה, גבולות העיר, העיר יכולה להתפתח רק לכיוון מערב, אלא שאלו הריאות הירוקות שאנחנו מחויבים לשמור עליהן. אין לנו קרקעות פנויות, ויחד עם המורכבויות הדתית, ההיסטורית, הארכיאולוגית, הרגשית והחברתית -העיר קפאה. 3,000 יחידות דיור זה מעט מדי לעיר שמונה כבר מיליון איש.
"התושבים הצעירים לא נשארו. הגירה שלילית נבעה קודם כל ממחסור בדיור. המשימה היא לפתח את העיר פנימה. הנס הראשון היה התהוותה של הרכבת הקלה. מדיניות הרק"ל (הרכבת הקלה, כ"ז) מבוססת על הצירים שהם העורקים של העיר, בדיוק כמו אלו שבגוף האדם. העורקים לוקחים את האינטנסיביות של העיר אל השכונות שמחוץ למרכז, לשכונות הלווייניות, ובזכותם העיר תהפוך למעורבת בייעודי הקרקע שלה לכל אורך הציר. התמהיל כולל כמובן גם מגדלים לצד בנייה מרקמית ולצד שימור. במקומות שהעיר פוגשת את הספר, העיר יכולה לעלות לגובה.
"חשוב להבין – אחרי 1967 נוצרו בירושלים קרעי עיר. התוכנית שלנו היא סוג של מעשה חלוצי, כמו ייבוש ביצות. לקחנו שאריות של ייעודי קרקע ובאמצעות בנייה הנדסית, יצרנו יש מאין. קחו למשל את קירוי בגין, חיבור שכונת בית הכרם וגבעת רם שלמעשה הופרדו בגלל בגין, ובסמוך לשטח הפתוח החדש בו ייווצר הקירוי, ניתן לייצר שוליים הכוללים יחידות דיור ורציפות עירונית ומחברת. מי שמכיר אותי, יודע שהמשפט הבא נאמר ממעמקי ליבי – אנחנו מקפידים על המרחב הציבורי, המרצפות של הקטמונים חשובות לא פחות ממרצפות הכותל".
תלמי באבאי, נשואה ואם לארבעה, מתגוררת בירושלים. לאורך הריאיון כולו, היא חוזרת ומדגישה את המחויבות הבלתי מתפשרת שלה לעתיד העיר בפן המקצועי, אבל לא פחות גם בפן האמוציונאלי. לשבת מולה ולשמוע את האינטונציה מלאת התשוקה שלה לבירה על כל רבדיה, מחזקת את ההבנה שיו"ר הועדה המחוזית ירושלים פועלת בראש ובראשונה מתוך אחריות מקצועית כלפי המשמעות של התוכניות שהיא מובילה ומאשרת. בתפקידה הנוכחי היא למעשה מקדמת רעיונות שהחלו בימיה כמתכננת הוועדה המחוזית, והכל בשיתוף פעולה יוצא דופן עם הוועדה המקומית.
-תיארת בין השאר את התהליך שבו אתם מעצבים מחדש את קו הרקיע של ירושלים – זאת הצהרה מעוררת מחלוקת, לא?
"אנחנו בהחלט מעצבים מחדש את קו הרקיע של ירושלים. זה לא אירוע קפריזי, אלא אירוע מתוכנן ומתוזמן, מלווה בתהליכי התייעלות. בירושלים יש את המספר הגבוה ביותר של שיכונים, שסובלים מבעיות הנגשה, מחסור בממ"דים, בנייה רעועה ומסוכנת. מחליפים אותם בבינוי נכון, כולל העבודות ההנדסיות שלא התאפשרו בשנות ה-50. פתאום הכל מתחבר ובסוף הכל יעבוד. בתוואי הרק"ל למשל, אנחנו מחויבים לשלב 25% שטחי תעסוקה. אנחנו מתכננים את העיר כך שאפשר יהיה לחיות בה טוב. המשימה שלי היא לעסוק בחולין, ביום יום.
"מספר המגדלים מטלטל. עד היום נבנו בירושלים 13 מגדלים, ואנחנו אישרנו עד כה 400 מגדלים למגורים ועוד 70 מגדלים לתעסוקה. אין ספק שאלו מספרים משני מציאות, אבל כמו שאמרתי – זה קורה באחריות במקומות הנכונים, רחוק מהעיר ההיסטורית. מדובר במרקם שיחזק את העיר, במגדלי המגורים משולבים גם שטחי תעסוקה וגם בנייה מרקמית".
-הפעילות של המחלקה שבראשה את עומדת, משתקפת בנתונים חסרי תקדים
"בהחלט. כאמור, במשך שנים אישרו כ-3,000 יחידות דיור בשנה לפני מדיניות הרכבת הקלה וההתחדשות העירונית, כאשר רק בשנה האחרונה אישרנו 17 אלף יחידות דיור ורק בתוך העיר, מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים. מאשרים במקום הנכון לפי הספר, ואני מקווה לא לרדת מהמספרים האלו. למעשה, מאז המדיניות של הרק"ל וההתחדשות העירונית, אישרנו 60 אלף יחידות דיור בשש השנים האחרונות, וגם 2.5 מיליון מ"ר תעסוקה".
לדבריה, "המחלקה שלי קטנה יחסית, אבל כולם ירושלמים, כולם חולמים פה בלילה על העיר הזאת והעשייה כולה מכוונת למטרה מוצהרת של לחיות במקום שנעים לחיות בו מקום קסום. בנוסף, ראש העיר משה לאון חולם איתנו, ומסייע לנו להסיר חסמים".
-המשימה לייצור הגירה חיובית בעיקר של צעירים, תלויה הרי לא רק בפתרונות למגורים. מה כוללות התוכניות המאושרות לתעסוקה?
"מדובר בתעסוקה מאד מגוונת. בנוסף לחברות ההייטק, בעיר יש כמות אדירה של משרדי ממשלה ומוסדות אקדמיים. כמו כן אנחנו מאמינים שיש מקום לפיתוח במזרח העיר ולפיתוח האוכלוסייה החרדית. בימים אלו אני לקראת אישור תוכנית מרכזית במזרח העיר".
תלמי באבאי חדה במהלך השיחה עמה, כנדרש מאישה העומדת בראש ועדה עם עוצמה אדירה: "הוועדה נותנת זכויות וקובעת היכן הזכויות ניתנו. תמיד משהו בא על חשבון משהו. אנחנו מאד לא פורמליסטים, מאד ברור לנו לאן אנחנו כוועדה מחוזית רוצים להגיע ומה המשמעות של הדברים. המדיניות מאד ברורה והגיונית, ולכן גם כל החברות הגדולות יוזמות פרויקטים העיר".
