מישהו זוכר את "רכבת הקללה" של ירושלים? כן, זו אותה רכבת קלה / ברכה – נתיב התחבורה בירושלים שיצאה לדרך בעיר כבר ביוני 2011. מיזמים נוספים שקמו בירושלים כמו גשר המיתרים, שנחנך ב-2008, עליו עוברת הרכבת הקלה, העמידו את בירת ישראל במקום אחר לגמרי, ככזו שצועדת כמה צעדים קדימה לפני תל אביב. 

לאחר השלמת קווי הרכבת הקלה בירושלים, האדום והירוק, שוקדים כעת בירושלים על עבודות הרכבת הכבדה, זו שתחבר את ירושלים עם תל אביב ונמל התעופה בן גוריון. 

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים אישרה היום (א') את התוכנית "מתחם בנין", המשלבת מגורים, מלונאות, מסחר ותעסוקה, כאשר מתחתיה צפויה להיבנות תחנת הרכבת הכבדה הראשית של מרכז העיר. התוכנית משתרעת על שטח של כ-14 דונם במתחם הרחובות יפו, הנביאים, וולנברג והיא כוללת בנייה של 3 מגדלים בני 28-31 קומות לצד 4 בניינים נוספים עד 8 קומות, שיכללו סך הכול 370 דירות. 74 דירות מתוכן יהיו דירות קטנות שיוקצו לטובת זוגות צעירים ו-50 דירות מתוכן יוקצו לשכירות ארוכת טווח. 

התוכנית כוללת עוד בנייה של כ-32,000 מ"ר למסחר ותעסוקה ו-2,000 מ"ר לצרכי ציבור. במסגרת התוכנית נקבע כי שלושה מבנים היסטוריים המצויים בתחום התוכנית ישומרו ויוקמו בהם מלונות בוטיק. לעניין הרכבת הכבדה, התוכנית המקורית, זו שקודמה על-ידי שרי התחבורה לשעבר ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ', דיברה כי הרכבת תגיע הישר מתחנת יצחק נבון, שליד בנייני האומה, לכותל המערבי בדרך תת קרקעית. כיום התוכנית שונתה, והיעד הסופי הוא מתחם התחנה ההיסטורי ליד תיאטרון החאן. 

התוכנית חלה על מגרש שנרכש בסוף המאה ה-19 על-ידי המשפחות ולירו ובנין, שסירבו לקדם תוכניות על הקרקע וגם למכור את השטח, ועל כן המקום עמד נטוש שנים רבות. נכון להיום נמצאת חטיבת קרקע של משפחת בנין בבעלות הקרן הציבורית "עזבון אלברט בנין" של המיליונר המנוח אלברט בנין ועמותת "הקדש שלום שכטר לטובת כולל וואהלין", שקידמו אותה כבר ב-2016. התוכנית הוכנה על-ידי צוות בראשות האדריכל הבינלאומי, איאן באדר ממשרד האדריכלים האמריקני Pei Cobb Freed & Partners. באדר, אחראי בין היתר לתכנון מבנה פירמידת הזכוכית בלובר בפריז ומגדל הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד בתל אביב.

ירושלים מסמנת בשנים האחרונות יעדי פריצה חדשים הכוללים תוכניות להרחבת הרכבת הקלה, תכנון הרכבת הכבדה, הקמת המטרו ורובע עסקים בינלאומי חדש בישראל. בכניסה לעיר ירושלים מקודמות עשרות תב"עות על חטיבת קרקע בשטח כולל של כ-300 דונם, עליה מתוכננת בנייה אינטנסיבית בהיקף של כמיליון וחצי מ"ר בנוי. המתחם כולו עתיד למשוך אליו יחידות ממשלתיות וחברות בינלאומיות וישראליות בתחומי ההייטק, ביומד וביוטק.

גם בתחום ההתחדשות העירונית העיר ירושלים מצליחה לעקוף ערי ביקוש ברחבי הארץ. בשנת 2021 הייתה ירושלים אחת מהערים המובילות בישראל בתחום זו, מגמה זו נמשכה גם במהלך 2022, וצפויה להימשך גם ב-2023. הערכות של ראש העיר משה ליאון הן, כי בתוך כ-20 שנה מהיום ירושלים תגיע למיליון וחצי תושבים, ועל-כן  נדרש להתמודד עם הגידול הצפוי באוכלוסייה, באמצעות יצירה של 6,000-5,000 יחידות דיור בשנה. 

בשנים האחרונות נרשם זינוק גדול בהיצע הדירות בעיר כאשר את בשנת 2021 רשמה העיר כ-5,400 התחלות בנייה של יחידות דיור והצפי הוא כי בשנת 2022 העיר תחצה את רף ה-6,000 יחידות הדיור. לקצב הגידול בהתחלות הבנייה בעיר משמעות ישירה על קצב גידול האוכלוסייה, כאשר היקף כזה של בנייה מאפשר קליטה של כ-25,000 תושבים חדשים. נציין כי ב-20 שנים האחרונות ירושלים צמחה פי אחד וחצי, בעוד שבשנת 2000 מנתה העיר כ-650 אלף תושבים, היום היא מונה 950 אלף תושבים.