נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מציבים את ירושלים בראש טבלת קידום פרויקטים להתחדשות עירונית. בשנים האחרונות הפכה עיר הבירה לאחת המובילות בתחום והיא מדורגת ראשונה במינהלת ההתחדשות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בה מקודמים כ-145 פרויקטים שונים בהיקף כולל של כ-50 אלך יחידות דיור. גם נתוני הלמ"ס מאששים את המגמה ומלמדים כי הבירה עומדת בראש טבלת היתרי הבנייה בתוכניות פינוי-בינוי לשנת 2022, בהיקף של 2,780 יחידות דיור, כולל עלייה בשיעור של 18% במספר התחלות הבנייה. מודל הצלחה ממש.

למעשה, בעוד שני עשורים ירושלים שאנחנו מכירים תהיה "ירושלים של מעלה" ותיראה אחרת לגמרי: צנועה פחות, גבוהה יותר, צפופה, ככל הנראה מעורבת יותר, תוך דחיקת החרדים אל מחוץ לשכונות המתחדשות.

עתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים על-ידי עמותת "יובלים 2041" נגד הוועדה המחוזית ירושלים ונגד ועדת המשנה להתחדשות עירונית של הוועדה המחוזית, ומתפרסמת לראשונה בפורטל נדל"ן ניוז, חושפת את המתרחש מאחורי הקלעים בכל הקשור לקידום תוכניות להתחדשות עירונית בעיר. הדיון בעתירה מתקיים השבוע בפני השופטת ענת זינגר בבית המשפט לעניינים מינהליים.

קוורום של 3 אנשים בלבד

העתירה חושפת התנהלות בעייתית לכאורה בוועדה המחוזית ירושלים, תוך העדפת אינטרסים של יזמים באמצעות מתן רווח יזמי גדול ותמורות שמקבלת מכך עיריית ירושלים. כל זאת תוך ויתור על יצירת דיור בר השגה, הדרת האוכלוסייה הוותיקה, יצירת אפליה בין שכונות ובין אוכלוסיות וביטול המרקם הסביבתי הקיים. מריח כמו ריח הולילנד?

העתירה הוגשה על-ידי עמותת יובלים 2041, עמותה שנועדה לעודד ולקדם פיתוחן של תשתיות קהילתיות, פיזיות ותחבורתיות הולמות לצרכי התושבים בשכונת קריית יובל. מהעתירה עולה תמונה מדאיגה לפיה ועדת המשנה להתחדשות עירונית, שמטרתה להתמחות בתהליכי המורכבים של התחדשות עירונית, על כלל האספקטים בהם, והיא בעלת סמכות של ועדה מחוזית – פועלת זה זמן רב בהרכב חסר, ללא ייצוג נדרש של כלל האינטרסים, ומנוהלת בקוורום מינימלי של ארבעה אנשים בלבד, ולעיתים – אף שלושה.

בראש הוועדה עומדת שירה תלמי-באבאי שהחליפה את עמיר שקד. קוורום זה, שהחל עוד מימיו של שקד, מחליט על העיר כולה מבלי לתת ייצוג הולם לכלל בעלי העניין, במקום 10 החברים המנויים בחוק. מסתבר עוד כי חברי ועדה רבים נעדרים ממנה, הוועדה לא ממנה נציג מקרב עיריית ירושלים שישב בדיונים, ובמקום זאת מונה יצחק רביץ, מ"מ נציג עיריית בית שמש המייצג את הרשויות המקומיות בוועדת המשנה להתחדשות עירונית, שנעדר מהדיונים כדבר שבשגרה.

נוסף על כך, בעתירה נטען כי יו"ר הוועדה סירבה באופן עקבי לציין את שמותיהם של חברי ועדת המשנה, לא מינתה נציג ציבור כנדרש בחוק, ואף ביטלה את יידוע המתכננים האורבניים במינהלים הקהילתיים לעניין סדר יום הוועדה.

התוצאות העתידיות בשטח

עיקר ההתחדשות העירונית שעוברת ירושלים, כמו בכל עיר, מתרחש בשכונות החלשות, ובירושלים ההתחדשות מתרכזת ביתר שאת בשכונת קריית יובל שבמערב העיר, בהיקפים עצומים שעתידים לשלש את מספר יחידות הדיור בה בתוך שנים בודדות. החשש הוא שבמקום שבעוד שנים מספר נראה שכונה חדשה מעוטרת מגדלים לצד שטחי ציבור ושירות עבור התושבים, ועדת המשנה כפי שעולה מהעתירה, מגדילה את היקף יחידות הדיור ללא התייחסות לכושר הנשיאה של השכונה.

בדיקה שערכה עמותת יובלים 2041 העלתה כי באחד המתחמים המקודמים, סטנדרט התכנון אינו מקובל, כך שאין בשכונה המתוכננת מלאי שטחים בייעוד ציבורי הנדרשים לספק את צרכים התושבים הנדרשים; התוכניות אינן מותאמות לקריטריונים של תכנון מוטה תחבורה ציבורית שכן מאושר ציפוף גבוה המרוחק מהרכבת הקלה מבלי שמוצע מענה חלופי; התוכניות מצטברות לכדי צפיפויות שחורגות דרמטית מהסטנדרטים שנקבעו בתמ"א 35 וגם שטחי המסחר המוקצים לוקים בחסר.

סוגיות אלו, כך נטען בעתירה, מייצרות גם אפליה בין שכונות ובין אוכלוסיות עם העדפה לגורמים מסוימים בעלי אינטרסים, כמו יזמים, על חשבון גורמים אחרים עם אינטרסים אחרים.

"בשל עקרון ה'התחדשות' לכאורה, סופגות שכונות קריית היובל, קריית מנחם וגוננים-קטמונים את עיקר הציפוף והמגדלים ודווקא לאוכלוסיות אלו אין ייצוג בוועדה", נכתב בעתירה. "התנהלותה של ועדת המשנה והחלטותיה מובילה שכונה שלמה שגודלה העתידי כשל עיר בינונית בישראל, לעבר עתיד עירוני כושל של איכות חיים ירודה הכוללת חוסר במענה לחינוך, רווחה תרבות וספורט, אפס תעסוקה, צפיפות שאין כמותה בכל ישראל, וקריסה של התחבורה לרבות של התחבורה הציבורית. באופן אירוני החלטותיה של ועדת המשנה חותרות תחת הרעיון של שיפור עירוני באמצעות התחדשות עירונית, ומחריפות לעין שיעור כשלים עירוניים".

בתגובה לעתירה השיבה הפרקליטות בשם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים ו-ועדת המשנה לבית המשפט, כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל שיהוי בהגשתה. כמו-כן נטען כי העתירה היא כוללנית וכללית ולעניין היעדר ייצוג לעירייה, הסבירו בפרקליטות כי קיימת חשיבות לשלב נציגי רשות מקומית שאיננה עיריית ירושלים בהתנגדויות לתוכנית שהעירייה יזמה או הגישה בעניינה התנגדות. לעניין חבר הוועדה רביץ, הסבירו כי מינויו נעשה משיקולים של גיוון, לשם ה"ייצוגיות והדמוקרטיזציה".

ואם למישהו זה מריח כמו ריח של הולילנד לכאורה, זה לא במקרה. שכן, גם אז נשמעו טענות דומות נגד התנהלות הוועדה המקומית שלא שמעה התנגדויות על התוכנית, ובהמשך גם נגד הוועדה המחוזית. תוכנית הולילנד, להזכיר, על אף המבנה הטופוגרפי שלה על הר המתנשא לגובה של כ-700 מטר מעל פני הים, כללה 10 מגדלים עם צפיפות גדולה, במה שהייתה אחת התוכניות העמוסות שייצרה הוועדה המחוזית בירושלים. גם אז המחוזית התנהלה בחוסר שקיפות, ללא ציון מספר יחידות הדיור שייבנו, ללא שמיעת דעתם של אנשי מקצוע – כמו חוות דעת של המשרד לאיכות הסביבה, מבלי שנקבעה מדיניות בנייה לגובה בעיר וללא צירוף נספח תנועה ותחבורה.