בריכת ממילא ממוקמת בגן העצמאות של היום, ביו רחוב בן סירא לרחוב אגרון, מול מלון וולדורף אסטוריה, מה שהיה פעם מלון פאלאס. בניית הבריכה התחילה עוד בתקופה הביזנטית, ובגלל מיקומה הטופוגרפי הנמוך יחסית – היא אגרה מי גשמים מאזור מרכז העיר של ימינו.

עומקה של הבריכה שהצילום המתנוסס בטור זה הוא מ-1856 (צולם על ידי אוגוסט זלצמן), הוא 6.5 מטר וגודלה כ-6,300 מ"ר. היא שימשה כמאגר מים שממנו עברו המים באקוודוקט שזרם מתחת לשדרות קניון ממילא של היום, ועד לבריכת חזקיהו שבעיר העתיקה. בריכת חזקיהו שממוקמת ברובע הנוצרי, בקרבת שער יפו של היום, הייתה מקווה מים שנחפר בתקופת הבית השני ושימש כבריכה שהתמלאה בחורף ממי גשמים.

בסמוך לבריכת ממילא, הוקם בית קברות מוסלמי המונה כמה עשרות קברים של מתים בעלי ייחוס מתקופת הממלוכים, שופטים, גבירים עשירים והמושלים מאותה התקופה. מיוחסים, אבל מתים.

עם תחילת היציאה מהחומות בסוף תקופת השלטון העות'מאני בארץ, החל להתפתח אזור מסחרי בסמוך לחומות, שסבב את הבריכה, שכיום אנחנו מכירים כאזור רחוב בן סירא.

גם חידוש מדעי התגלה בבריכה: בשנת 1997 התגלה בבריכה מין חדש של אילנית שידועה בשפת העם כצפרדע, והיא הייתה הדו-חי הראשון שהתגלה בארץ אחרי עשרות שנים. הצפרדע גם זכתה לשם העממי "אילנית ממילא".

מאז מסתובבים הרווקים הירושלמים מסביב לבריכת ממילא, מחפשים צפרדע נדירה בשלולית שנותרה לאחר גשמי החורף, ואם נמצאה אחת כזו – הם מנשקים אותה בתקווה שתהפוך לנסיכה, תעלה על נעלי עקב ותצעד ישירות לשדרת החנויות בממילא, כשהד העקבים עולה מעל האקוודוקט העתיק שהוביל מים מבריכת ממילא ועד לבריכת חזקיהו.

אבל יש לציין כי ברוב המקרים, אותם רווקים נשארים עם צפרדע דביקה ביד, אבל עם כסף בכיס.

שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים, ובשורות טובות.

אורן כהן הוא המנכ”ל והבעלים של “אורן כהן גרופ” הפעילה בתחום הנדל”ן היוקרתי בירושלים כבר 27 שנה

לבלוג של אורן כהן על ירושלים “שישי של פעם” – לחצו כאן