28 אזורים, מרחק של חצי שעה נסיעה לעבודה, שכונות שמספקות את צרכי התושבים – כך עולה מתוכנית אב אסטרטגית לשנת 2050 שמפרסם הבוקר מינהל התכנון. על התוכנית עבדו במשך שנתיים, והיא עברה גם שיתוף ציבור ושאלון עליו ענו כ-1,000 איש.
"אנחנו מכוונים את ישראל להכפלת אוכלוסייה ב-2050", אומר מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח. "למעשה, אנחנו מתכננים תוכנית לדור הצעיר, מי שייהנה מהתכנון ארוך הטווח הזה הם אותם צעירים".
במינהל התכנון הוקם אגף אסטרטגי במסגרתו נהגתה התוכנית. מטרתה היא לשנות את פני המדינה בשנים האחרונות עם תכנון איכותי וחדשני, כזה שצופה פני עתיד, ומספק מענה לצרכים ולמאפיינים המשתנים של המשק ושל האוכלוסייה עצמה, לייעל את השימוש במשאבים ולהיערך לשינויי אקלים.
תוכנית אב זו מסמנת את עקרונות הפיתוח של ישראל, ומסובבת על מחקר שבדק את התנועות והממשקים בין אזורים שונים ברחבי הארץ, שבחלקם כלל לא נמצא קשר. בהתאם למסקנות וההליך שנעשה, התוכנית משרטטת אזורי תפקוד חדשים שיהוו מרחבים שייתכנו מענה לכלל השירותים שאותם צריך התושב, תשים דגש על פיתוח וקידום תשתיות תומכות ביישובים עירוניים ובארבעת המטרופולינים הקיימים (ירושלים, תל אביב, חיפה בצפון ובאר שבע בדרום, א"כ) לצד חיזוק הצפון והדרום.
את התוכנית קידמו האגף לתכנון אסטרטגי והאגף לתכנון מרחבי במינהל התכנון, בהובלה של שחר סולר וד"ר רוני בר, והיא עוסקת בסוגיות הליבה של המרחב בישראל כגון היערכות לגידול משמעותי באוכלוסייה, חיזוק הפריפריה, קידום עירוניות איכותית, שמירה על שטחים פתוחים, התמודדות עם שינויי האקלים, מינוף טכנולוגיות ועוד.
"עשינו עבודה עם שיתוף ציבור והשתמשנו בטכנולוגיית AI לקבלת תגובות לחלופה שהצגנו", מסביר אלמליח. "התייחסנו גם לרמה האזורית ואפילו לרמה ארצית, וגם קשרים בין המרחב האזורי – למרות שלאחרונה ראינו שאנחנו 'מדינת אי'. אבל התייחסנו לנקודות ההשקה עם מדינות האזור באמצעות הסכמי אברהם, והמדינות השכנות שנמצאות איתנו ביחסים דיפלומטים ועסקיים".
"אנחנו רגילים לראות את כל השירותים במרכז הארץ, וכשקצת מתרחקים – השירותים מתרחקים מהתושב, כגון בתי חולים, תשתיות לא מפותחות ותשתיות אנרגיה. אנחנו מוצאים את האזור המזוהם במפרץ חיפה ובדרום ישנה את כל הפעילות של רמת חובב. כל הזיהומים שבאים מאזור המרכז.
"בדקנו את הנשואות בין עיר לעיר, בין ישובים לערים הסמוכות וייצרנו 28 מרכזי תכנון כאלה שהם 28 מרחבים תפקודיים. נוביל לכל מרחב כזה תכנון שידאג גם לתשתיות, לטיפול בפסולת, אספקת אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, כל מה שתושב ואזרח מחפש במרחק סביר מהבית.
"יש כאלה שנוסעים שעה וחצי למקום העבודה. צריך לספק לדורות הבאים במרחקים קטנים יותר שירותי בריאות, תרבות ותעסוקה. אז נראה הפחתה בפקקים וגם איזורי הביקוש יתפזרו. כשיש את אותם תנאים במרכז, בצפון ובדרום, נראה פיזור אוכלוסייה יעיל יותר.
ראש אגף התכנון שחר סולר אומר כי "התחלנו בסדרה של מפגשים של שולחנות עגולים. זיהינו כמה בעיות מרכזיות. כשרוצים לשפר את איכות החיים של התושבים. חייבים לייעל את משאבי הקרקע שהולכים ונגמרים. בכל הנוגע להיערכות לאירועי חירום וקיצון, הבנו שיש אפשרות להיערך לפני כן כדי לצאת מזה בצורה הטובה ביותר".
במינהל התכנון חילקו את ישראל למשבצות בהתאם למתודולוגיה של ה-OECD, כך שנוצרו תאים בעלי צפיפות עירונית, כאלה שהם כפריים וכאלה שהם שטחים פתוחים. משם מיפו את מרחקי הנסיעה לכאלה של עד חצי שעה.
כך למשל זיהו שבחלק הדרומי של אזור עוטף עזה, בפתחת שלום, חסרה למשל עיר שמעניקה שירותים. "אין שם עיר כמו שדרות ונתיבות מערבה יותר. אין ישוב שייתן מספיק שירותים ותעסוקה, התכנון כפי שמתחיל להתגבש הוא לקחת יישוב קהילתי שהוא שיש לו פוטנציאל להגדלה ושתהיה נגישות", אומר אלמליח.
-על איזה יישוב חשבתם?
חשבנו על היישוב צוחר (השייך למועצה האזורית אשכול, א"כ). יכול להיות שהישוב הזה ייתן את המענה הזה ויהפוך למוקד אזורי לשירותים".
-האם חלוקת המדינה ל-28 אזורים תגיע גם על חשבון ביטול הוועדות המחוזיות?
"לא מדובר על ביטול ועדות מחוזיות והקמת גופים חלופיים. באנו לשנות סדרי עולם. בכל אזור נרצה לראות טיפול בפסולת, במט"שים. היום כל עיר רואה רק את עצמה ואין ראייה מרחבית. כן יש ראייה של אשכולות שהיא וולונטרית. בכל מקרה, כרגע לא מחליטים מה לעשות מבחינת 'ראש מרחב', אלא רק מדברים תכנונית".
-אז המחוזיות לא יבוטלו, אבל יש מעין חלוקה חדשה, שאמורה להיפגש גם עם הדרג הפוליטי. מה יקרה אז?
"בשלב כלשהו, צריך להגיע גם לרמה הפוליטית, לדון בעתיד הוועדות המחוזיות – אולי להקים ועדות מרחביות. אבל ממרום ניסיוני למדתי – יש דברים שאם תדון בהם עכשיו, לא ייצא מהם דבר. אני אחראי על התכנון במדינה, ואני רוצה לתת את המצע התכנוני הכי נכון שיעניק את התפקוד הכי נכון למדינה. הממשלה והשלטון המקומי יצטרכו בסוף לקבל החלטות".
אלמליח גם נשאל לגבי השפעות המלחמה על התוכנית החדשה. "זה חיזק אותנו, שכל אזור צריך להחזיק את עצמו", הוא עונה. "לשים את כל הביצים בסל אחד זה הכי פחות מדבר ביטחונית. שכל אזור יקבל עצמאות. אם להקים מרכז חוסן עולה הרבה כסף, ואם אנחנו עושים את זה ברמה המרחבית, אז זה מייצר את החוסן הזה וגם מייצר את התקציב לכך".
בהקשר למערכת הנגב, אמר אלמליח: "שבוע לאחר תחילת המלחמה, הקמנו תא בשיתוף עם רמ"י, בכדי להבין איך שאנחנו רוצים לראות את האזור הזה משוקם ומשלש את האוכלוסייה שלו שם, לספק לו אזורי תעסוקה באזור שהוא חקלאי בעיקרו, לדבר על הקשר בין העיר לבין האזור הכפרי. שם למשל צריך להקים מרכזי תעסוקה חקלאית. הייתה בקשה להיקפים גדולים של אנרגיה מתחדשת, אבל חשבנו שהאזור הזה צריך לשמור על האופי החקלאי שלו ולשמור על החשיבות שלו".
ולגבי הצפון, אומר אלמליח כי "ישבנו עם רמ"י לקדם צוות גם לגליל המזרחי וגם לגליל המערבי, וגם שם אנחנו רואים את השפעות המלחמה ומה אנחנו רוצים לראות שם בהמשך".
> הצג תגובות