כנס "ערים מתחדשות" שערך מרכז הבנייה הישראלי ביום רביעי השבוע בבנייני האומה בירושלים, ריכז את מיטב ומירב העוסקים בתחום ההתחדשות העירונית, בהם יזמים, ראשי ערים, מהנדסי ערים, מינהלות התחדשות עירונית, ונציגי דיירים, לצד בכירי המגזר הציבורי – בהם מנכ"לי משרד ממשלה, ראשי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מינהל התכנון, מטה התכנון הלאומי, ועוד.

בפתח האירוע סיפר מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית אלעזר במברגר, על המתווה המתגבש להגבת שכר טרחת עורכי דין ומארגנים, בפרויקטים של התחדשות עירונית. על המהלך השנוי במחלוקת שמעורר את זעמם של עורכי הדין, פורסם לראשונה באתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי.

מנכ"ל משרד השיכון והבינוי יהודה מורגנשטרן התייחס לאחת הסוגיות הבוערות בענף הבנייה – העובדים הזרים. "אנחנו עובדים יום ולילה להביא לפה פועלים זרים. מיינו למעלה מ-40 אלף עובדים, מתוכם 30 אלף עובדים מחכים להגיע ארצה. התהליכים הבירוקרטיים לא פשוטים, להביא אנשים זה לא להביא שישיית קולה. בהחלטת הממשלה האחרונה התווספו למעלה מ-400 תקנים לרשות האוכלוסין, אנחנו ממיינים אותם והמטרה היא להביא אותם לארץ. לפני 7 באוקטובר חווינו שנה של בחירות מקומיות ועליית ריבית, ופעלנו יחד עם השותפים בממשלה לבוא ולשחוק את ערך הקרקע, להוריד את מחירי המינימום ולהביא כסף להצעת נדל"ן. הרבעון האחרון ב-2023 היה רבעון קשה ועם זאת בשנת 2023 הגענו לאותן תוצאות של שנת 2021. ברבעון הראשון לא הצלחנו לבוא ולראות איך השוק יוצא מהבוץ. בהחלטת ממשלה משותפת עם למעלה משני מיליארד שקל לענף הנדל"ן, תוך כדי המלחמה באנו ואנחנו רואים איך תקציב לסבסוד פיתוח, מצליח להביא מכרזים מחוץ לאזורי הביקוש לסגירה. החל מ-1 באפריל אנחנו מסתכלים על למעלה מ-18 אלף יחידות דיור שעלו. אנחנו רואים את ההתעוררות לא רק שמכרזים תופסים אלא גם במספר הניגשים. עובדים יום ולילה להוציא כל יחידת דיור מקצרין, קריית גת, בית שמש ועוד".

סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מתן יגל אמר: "אם מסתכלים על תחום הנדל"ן, אז אין ספק ש-7 באוקטובר תפס אותנו באירוע מאוד מפתיע ובהסתכלות מאקרו-כלכלית, אירוע העובדים הוא הכי מז'ורי, כאשר בבת אחת בעצם נסגרו השערים לעובדים פלסטינים, ואם אנחנו רגילים לעשרות עובדים פלסטינים שהיו החלק הארי בבנייה ובעבודות הרטובות, כעת הם אינם. לצערי, עד היום הממשלה לא עשתה מספיק למצוא פתרונות, למרות שכן נעשים מאמצים. אירוע העובדים יכול לייצר הזדמנויות – מתיעוש בנייה ועד הכנסת אוכלוסיות חדשות לענף הבנייה. אלה דברים שאנחנו כן מקווים להרוויח אותם כפוטנציאל מהאירוע הזה בקצה".

לדבריו, "קיים אתגר משמעותי בפריפריה. מודל אשקלון להשלמת כדאיות כלכלית הוא דוגמה טובה לכך. המדינה ניסתה ללכת למודל קרקע משלימה ממנו לא קרה שום דבר בפועל. אנחנו רוצים להגיד – במקום לתת קרקעות משלימות שזה דבר לא עובד, לעבור למנגנונים יעילים ויציבים כלכלית. קריית שמונה היא דוגמה להזדמנות, בגלל המלחמה המדינה החליטה בסדרי העדיפויות שלה לתת תקציב משמעותי למיגון לעיר וכל קו הגבול 0-2 ק"מ, אנחנו לא רואים טעם להתחיל לקחת שיכונים ישנים בקריית שמונה, לבנות ולהצמיד עליהם ממ"דים. ככה לא נצליח בחיים לעשות התחדשות עירונית. אם באה מדינת ישראל ומוכנה להשקיע למעלה מ-100 אלף שקל ליחידת דיור, כדי להפוך בניין לממוגן, חובתנו להוסיף עוד כסף ממשלתי כדי שזה יקרה. בהחלטת הצפון שעברה שבוע שעבר, החלטנו להשקיע מעבר לתקציב המיגון, עוד 100 מיליון שקלים בהתחדשות עירונית בצפון. אנחנו חושבים שסכום כזה לקריית שמונה ומטולה, הוא מהלך מאוד משמעותי של התחדשות עירונית שלולא המלחמה, היו אחרונות בסדרי העדיפויות".

רה"ע משה ליאון: מביאים את ירושלים לקדמת הבמה

אחד הנואמים המרכזיים במליאת הפתיחה היה ראש עיריית ירושלים משה ליאון, שעירו נמצאת בתנופה אדירה בשנים האחרונות בכל הנוגע לבנייה ותשתיות. "הגעתי מהמרכז לירושלים, ואני יודע בדיוק מה קרה במרכז הערים ברמת גן, גבעתיים, תל אביב", אמר ליאון בפתח דבריו. "בירושלים זה לא קרה, והיה צריך לבוא מישהו מבחוץ שיגיד עד כאן. אנחנו מביאים את ירושלים לקדמת הבמה של מדינת ישראל. יש לירושלים פוטנציאל ענק של שטחים ועסקים.

"גם בתקופה כזו, אנחנו חייבים שהכלכלה תמשיך. לא רצינו את המלחמה הזאת אנחנו כמהים לשלום. אפשר לעשות את המלחמה הזאת רק כי העורף של מדינת ישראל ממשיך לתפקד – אנחנו הולכים למלחמה ארוכה אין ספק כולנו רואים את זה – וכשמבינים כזה דבר חייבים להוביל את הכלכלה – הכלכלה מפרנסת את המלחמה וכל יום שעובר בלי עשייה אנחנו גורמים לעליית מחירים ומחסור.

"אנחנו אלה שנשארנו בעורף, חייבים גם בשנה כזו לעמוד על כך שיהיו 7,500-8,000 היתרים, לתפוס את היזמים באוזניים ולהגיד להם – 'כאן בירושלים, לא משנה מה קורה, אתה ממשיך את מה שאתה יזמת ובזמן'. ב-15 השנים לפני הגעתי – ניתנו בממוצע היתרים לכ-2,000 יחידות דיור . היום אנחנו בשנה השלישית שאנחנו נחצה את ה-7,500 ואני מבטיח שגם בשנה הבאה וגם לאחר מכן יהיה אותו קצב. אנחנו מדברים על 40 אלף יחידות דיור בחמש השנים הקרובות, שיכנסו לירושלים כ-150 אלף תושבים חדשים. אם משווים את זה למדינת ישראל, זו עיר חדשה ואנחנו מכניסים עיר חדשה לירושלים.

ליאון נתפס בשנים האחרונות כמגן השטחים הירוקים, ומנהל לא מעט קרבות מול רמ"י בנושא. בנושא זה אמר כי "לצורך כך ("הכנסת עיר חדשה לירושלים", כפי שאמר, א"כ), אנחנו צריכים שני נושאים נוספים – כמה שפחות לבנות על שטחים פתוחים. אנחנו היום על 4,000 יחידות התחדשות עירונית לשנה (מעל 50% מכלל הדירות שקיבלו היתרי בנייה בשנה שעברה, א"כ), אנחנו הופכים את בנייני הרכבות למגדל, אנחנו מנסים לצופף יותר את העיר".

לצד הפאנלים שהתקיימו לאורך כל היום בהשתתפות כ-1,200 אורחים, בערב נערך מפגש ייחודי בין יזמים לבין נציגות דיירים, בהם הסבירו אותם יזמים את ההליכים המורכבים שבהתחדשות עירונית, וענו לאחר מכן לשאלות הנוכחים בשולחנות עגולים שהתקיימו במקום.