ההחלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה להמליץ על הקמת העיר החרדית החדשה "תלה" שתכיל כ-80 אלף תושבים בכ-15 אלף יחידות דיור, ממשיכה להיתקל בהתנגדות מצד ראשי הרשויות בדרום, שחוששים כי עיר כזו תפגע בישובים ובערים באזור.

התוכנית להקמת העיר תלה מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומטה התכנון הלאומי, בהתאם להחלטת ממשלת נפתלי בנט מספר 1360 מאפריל 2022. התוכנית מקודמת על ידי משרד יעד אדריכלים ומתכנני ערים ונוף. הישוב צפוי להיבנות על שטח של כ-4,000 דונם בתחומי המועצה האזורית בני שמעון, מצפון לישוב להבים, מול העיר רהט וממזרח לכביש 6.

אחד מראשי המתנגדים הוא ראש המועצה האזורית בני שמעון, ניר זמיר, שבתחומי המועצה שלו מתוכננת לקום העיר. בשיחה עם פורטל נדל"ן ניוז של מרכז הבנייה הישראלי, מסביר זמיר מדוע מדובר בטעות אסטרטגית להקים עיר באזור זה: "הנזק שייגרם הוא לא רק למועצה האזורית שלנו, אלא לכל המרחב. כל מוסדות התכנון חושבים שנכון לחזק ישובים קיימים שרוצים לגדול ולהתחזק עם כל האוכלוסיות".

-אבל מדובר בעיר שפונה לפלח מאד מסוים באוכלוסייה

"סיכוי סביר מאד שהעיר החדשה הזו תהפוך לעיר מעורבת, כפי שהיה עם חריש – בעקבות העתירה שהוגשה בזמנו נגד הפיכת חריש לחרדית. אז במצב כזה, ברגע שעושים עיר חדשה, האוכלוסייה הולכת אליה. זה יוצר מוביליות בתוך הנגב, לאו דווקא מאזורים אחרים אל הנגב".

זמיר שולל את טענת רמ"י המהלך יעודד הגירת אוכלוסייה מהמרכז לנגב. כשהוא מזכיר את חריש, מתכוון זמיר להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לפני 12 שנה, למנוע את הפיכתה של העיר שהוקמה בזמנו חריש, מלהפוך ליישוב חרדי, בזכות העדפה של אוכלוסייה חרדית במכרזים שהוציאה המדינה. במשרד הפנים שהיה אז – כמו היום – בשליטת ש"ס, שאפו שהעיר שעמדה לצמוח מתוך הישוב הקטן שהיה שם, תהיה חרדית.

"אנחנו בעד חיזוק הנגב, ובעד כל אוכלוסייה שתגיע לכאן, כולל חרדים", ממשיך זמיר, "אבל הדבר הנכון זה לחזק ישובים קיימים. סימנו מספר יישובים יהודים פוטנציאליים במרחב שבין צומת שוקת לבאר שבע, אז אם רוצים להביא אוכלוסיות לנגב – צריך להתחיל איתם. גם העיר המתוכננת כסיף היא אופציה".

האוצר: "מכת קשה לישובים הקיימים"

נזכיר, משרד האוצר כתב במסמך תגובה שהוגשה לולנת"ע לקראת ישיבת הוועדה במרץ האחרון, כי הקמת ישובים חדשים היא "אבן נגף לפיתוח בר קיימא של הפריפריה בישראל" ש"מנוגדים למדיניות הממשלה לפיתוח וחיזוק הערים והיישובים הקיימים בפריפריה וצפויים לפגוע ביכולת ליצור מטרופולונים משמעותיים גם מחוץ למרכז הארץ. משכך, היא פוגעת בהתיישבות הקיימת, מקשה על פיתוח היישובים הקיימים וגוררת עלויות תקציביות עודפות".

עוד נכתב בתגובת האוצר שהוגשה לוולנת"ע לקראת הישיבה מחודש מרץ, כי "השקעה ממשלתית בהקמה, פיתוח ותחזוקה של ישובים חדשים ככלל ובמחוז הדרום בפרט, יהוו מכה קשה לערים וליישובים הקיימים בסביבתם… הקמה של יישובים חדשים תוציא מהיישובים הקיימים אוכלוסייה איכותית, תפגע ביכולת הממשלה והרשויות המקומיות לתת שירות איכותי לציבור במגוון רחב של תחומים ותוביל להקצאת תקציבים לא יעילה בשלב הפיתוח ובאופן שוטף".

פגיעה בשטחים פתוחים וירוקים

אבל זמיר גם מזכיר שיקול נוסף ומרכזי שבבסיס ההתנגדות של ראשי הרשויות והגופים הירוקים, והוא השיקול האקולוגי-סביבתי: "הקמת עיר כזו תפקע במסדרונות אקולוגיים, תהרוס יערות. לקחת שטח ירוק במרכז שטחים בנויים, ולבנות עליו".

גם עיריית רהט עמדה בראש המתנגדים להקמת העיר, שמתוכננת בסמוך אליה. זמיר מסביר כי "אזור התעשוה 'עידן הנגב' הוריד את התעסוקה ברהט ב-50%, וכך אתה שם שתי אוכלוסיות מוחלשות זו לצד זו. אין בזה שום היגיון".

בחודשים מאז הישיבה האחרונה, התייעצו עם ראשי המועצות?

"אמרו לנו, בואו נבצע פיזור – אתה תיקח 10,000 תושבים, אתה תיקח 15 אלף, ונבטל את העיר. אנחנו ביקשנו זמן כדי להתארגן ולבדוק את הנתונים. רצינו להגיע להסכמות. ואז אישרו השבוע את ההמלצה להקים את העיר. הם (גורמי התכנון, א"כ) צריכים להבין שיש הרבה ראשי רשויות שעובדים יחד בתיאום. זה לא שהם רוצים לפתח את הנגב ואנחנו לא רוצים. אבל תעשו את זה בתיאום איתנו. אני חושב שאפשר להגיע להסכמות הרבה יותר רחבות. תשמע, זו המלצה לממשלה. זה לא קורה מחר. יזרמו עוד הרבה מים בירדן. אני מאמין שהשכל הישר ינצח".

-אבל אתה יודע שלא בכל דבר השכל הישר מנצח כאן

"נכון, אבל תן לי להיות דיפלומט, ואני מאמין באמת שהשכל הישר ינצח פה. אבל אם לא, קיימו אופציות נוספות", אמר, כשהתכוון לאפשרות הסבירה מבחינת ראשי הרשויות, לפנות לערכאות משפטיות כדי למנוע את הקמתה של העיר תלה.