הרעיון סביב שכירות ארוכת טווח חיובי מבורך. המדינה מספקת לזכאי משרד הבינוי והשיכון דירות בשכירות מפוקחת בשלל מקומות ברחבי הארץ, בתמורה למחיר נמוך ביחס למחירי השוק, לפרק זמן ארוך, ותחת ניהול הבניין, וזאת כאשר השוכרים יודעים כמה ישלמו בשנים הבאות ונהנים מניהול שוטף.
אבל מה עושים כאשר מדובר על דירות בפרויקטים יוקרתיים באזורי ביקוש שנבנו על קרקעות מדינה, שמחירן מיליוני שקלים, והנגזרת מכך גם מחירי השכירות גבוהים מאד? דוגמה לכך היא מגדלי דה וינצ'י ברחוב קפלן בתל אביב. 40 דירות שיועדו לשכירות מפוקחת, נותרו ריקות וכעת המדינה פועלת למכור אותן במקשה אחת, ליזם שיחויב להשכיר אותן לצמיתות – אבל במחירי שוק.
לאחר שמשרד הביטחון פינה עתודת קרקע של כ-10 דונם בקצה הדרום-מערבי של מחנה רבין בקריה, פרסמה ב-2015 רמ"י מכרז לשיווק הקרקע. הזוכים היו חברות ישראל קנדה ואקרו נדל"ן, שהציעו כ-830 מיליון שקלים. השתיים הקימו את הפרויקט שתכנן משרד ישר אדריכלים, שכלל שני מגדלים בני 44 קומות ועוד שני בניינים בני שמונה ו-11 קומות, ובסך הכל 412 יחידות דיור, מתוכן 40 מיועדות להשכרה – כולן בבניינים הנמוכים.
בניגוד למפרט היוקרתי בשני המגדלים, בבניינים שיועדו להשכרה ארוכת טווח ומפוקחת, המפרט היה בסיסי ביותר – ודמה לזה שנדרש בתוכנית מחיר למשתכן. מחירי השכירות עמדו על 8,000-10,000 שקלים לחודש, אליהם יש לשלם גם 1,000 דמי ניהול – לא ממש סכומים שמדברים לשכבות בציבור שמתקשות לרכוש דירה ולכן נזקקות לשכירות מפוקחת.
לאחר שאותן דירות עמדו ריקות, החליט משרד הבינוי והשיכון למכור את אותן דירות כמקשה אחת ליזם, שיתחייב כאמור להשכיר אותן בשכירות ארוכת טווח, אבל במחירי שוק. מחיר המינימום במכרז עומד על כ-101 מיליון שקלים, שהם כ-2.5 מיליון שקלים ליחידת דיור.
ניתן להעריך כי הסכום שעשוי להתקבל, גבוה יותר. על פי נתוני אתר מדלן, במגדלי המגורים של דה וינצ'י נמכרו בחודשים האחרונים דירות במחירים של 64-76 אלף שקל למ"ר. כך למשל דירת שלושה חדרים בשטח צנוע של 67 ממ"ר בקומה החמישית במגדל, נמכרה ב-4.3 מיליון שקלים. דירת חמישה חדרים בשטח 113 מ"ר בקומה ה-20 כבר עלתה כמעט 7.9 מיליון. ניתן להעריך שאותן 40 דירות לדיור בר השגה, הן דירות קטנות יחסית עם מפרט צנוע הרבה יותר, כך שמחירן בשוק עשוי לעמוד על כחמישה מיליון שקלים.
בכל מקרה, עם הסכום שיתקבל ממכירת 40 הדירות, התחייבה המדינה לרכוש 40 דירות בתל אביב עבור הדיור הציבורי, שמשווע לדירות אחרי שבעשורים האחרונים המדינה פעלה לרוקן ולייבש אותו. מדוח של הלמ"ס לפני כשנה בנוגע למרשם הדירות והמבנים, עלה כי ב-2022 עמד מספר הדירות בדיור הציבורי על 47.6 אלף דירות ועוד כ-13.5 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי המיועד לעולים זכאים בגיל 65 ומעלה. לשם השוואה, בשנת 2013 היו בדיור הציבורי 56.5 אלף דירות ועוד כ-10.6 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי. כך עולה שבעשור האחרון, בעוד האוכלוסייה בישראל גדלה משמעותית, הרי שמספר הדירות בדיור הציבורי ירד מ-67.1 אלף ל-61.1 אלף – נתון שכולל גם דירות וגם דיור מוגן. מבחינת דירות בדיור הציבורי, מהמצבת נגרעות בממוצע כ-1,000 דירות בשנה.
באותה עת הודיע שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף כי 600 מיליון שקלים הועברו ב-2023 עבור רכישת דירות עבור הדיור הציבורי. בנוסף, נטען כי יושקעו עוד 230 מיליון שקלים בתחזוקה, שיפוץ וחיזוק מבנים של דירות הדיור הציבורי.
> הצג תגובות