באמת שניסינו להבין מפיקוד העורף סוגיה ציבורית מאד מאד חשובה. ניסינו, וכשלנו. עכשיו נסביר על מה מדובר.

בשבוע שעבר פרסמנו כאן על הצורך האדיר לידע את הציבור על מערכת האוורור והסינון המותקנת בממ"דים רבים. הדבר לא נולד בחלל ריק. בעקבות אירועי 7 באוקטובר, התברר כי היו מקרים בהם בעקבות ניסיונות להצית את הממ"ד בו שהו תושבים ביישובי העוטף, היו כאלה שנאלצו לפתוח את חלון הממ"ד כדי שייכנס אוויר צח, למרות שמחוץ לבתים שרצו מחבלי חמאס. בכמה מקרים, התושבים שעשו זאת, לא ידעו כלל כי בממ"ד שלהם עצמם מותקנת מערכת סינון ואוורור, שהייתה יכולה לפחות להקל על השהות בחדר המוגן על אף הניסיונות הרצחניים של המחבלים. ב-7 באוקטובר וגם במקרים בודדים לפני כן, נפגעו מחנק אנשים ששהו בממ"ד.  

המרחב המוגן מתוכנן כמרחב אטום ברמה גבוהה, כלומר כשכל החלונות בו סגורים והדלת נעולה, ישנה כמות מוגבלת של חמצן בהתאמה למספר השוהים ולגודלו של החדר. לכן, כאשר נכנסים לממ"ד וסוגרים את שני הפתחים שבו – הדלת והחלון – חשוב לאוורר אותו ולאפשר כניסה של אוויר צח. זה המשפט החשוב ביותר שכל אזרח חייב להבינו. מערכות אוורור וסינון קיימות במרחבים מוגנים פרטיים בהתאם לתקנה שהתקבלה בשנת 2010, והחלה להיות מיושמת בערך מ-2012. בתחילה יעודן של אותן מערכות הייתה סינון בלבד, אולם לפני כעשור נכנסו מערכות שגם מסננות את האוויר וגם מאווררות.

כך, הממ"דים שנמצאים בדירות שנבנו מאז חלקו הראשון של העשור הקודם, צריכים להיות מצוידים במערכת זו, שמאפשרת כניסת אוויר צח אל המרחב המוגן והוצאת האוויר "המשומש" ממנו החוצה. מערכת זו אומנם מיועדת גם לסינון אוויר, אבל היא בראש ובראשונה מסוגלת להכניס אויר צח לממ"ד.

בפיקוד העורף ניתן אמנם למצוא את המידע אודות המערכת, למי שמחפש, אך לפיקוד יש גם מערך הסברה שתפקידו לתווך לציבור הרחב שלל נושאים – בלא מעט אמצעים העומדים לרשות הפיקוד – כמו כאמור האתר והאפליקציה שלו, אבל גם אפשרות להוציא לפועל קמפיינים אינפורמטיביים.

לאורך 10 החודשים האחרונים, פיקוד העורף הוציא לפועל לא מעט קמפיינים – שמסבירים לציבור על הכנת המרחב המוגן, עזרה לאוכלוסייה מתקשה, ההתנהלות בשטח חיצוני בעת אזעקות, ועוד ועוד.

כבר ציינו בשבוע שעבר שבמהלך המלחמה פנו נציגים של חברות המייצרות מערכות אוורור כאלה לפיקוד העורף, לאחר שהבחינו בכך שחלקים לא קטנים מהציבור לא יודע מאותן מערכות וכיצד להפעילן. אותם פונים לא זכו להתייחסות. אז פנינו אנחנו כבר בשבוע שעבר לפיקוד העורף. שאלנו בתמימות: אולי צריך לצאת בקמפיין? הרי פיקוד העורף כבר הוכיח את יכולותיו לאורך המלחמה ביכולתו לתווך תכנים לציבור הרחב. בפיקוד סירבו להגיב. בלייב שקיים הפיקוד בשבוע שעבר עבור תושבי חריש, ניסינו את מזלנו שוב. שאלנו בשידור, ונענינו במסנג'ר: "המידע על מהרכות הסינון בממ"ד חל על החברות הפרטיות המייצרות את חלקי הסיננון. יש לפנות אליהן בנושא".

ניסינו ללחוץ עוד קצת. מודים, לא הצלחנו: "כפי שציינו, מערכת האוורור והסינון היא מטען חברה פרטית, ולכן על החברה להדריך לשימוש בעת ובמידת הצורך. האחריות על ההדרכה לא חלה על פיקוד העורף, כיוון שהמערכות לא באחריותן".

ראשית, נכון. לא הפיקוד התקין את המערכת, אלא חברות פרטיות. אבל הוא גם לא ייצר את המכוניות ועדיין הסביר לנו מה לעשות כשיש התרעה. הוא לא הבעלים של הקניון השכונתי, אבל דאג להסביר לנו שנדע איפה המרחב המוגן בכל מקום אליו נגיע – ציבורי ופרטי.

שנית, פיקוד העורף הוא הרגולטור בכל הנוגע למוכנות הציבור. מי רכש דירה וקיבל אי פעם הדרכה על המפוח? ואם מדובר בדירה יד שניה בכלל – כך שלא היה כלל ממשק בין הרוכש לקבלן או לחברה שהתקינה את מערכת הסינון והאוורור?

ושלישית, רשות המים הסבירה שנים לציבור שיש לחסוך במים כי זה היה תפקידה. מדוע פיקוד העורף לא יכול לעשות זאת בנוגע לסוגיות שנראה כי יש כשל בהבנתן, ובמקום זאת מעדיף לגלגל את האחריות לגורמים אחרים? כנראה שרק לאלוהים הפתרונים.