כשאומרים משרד הייטק, האסוציאציה היא של מקום מפנק, מושקע, גדול ושופע סטייל. כי הרי בינינו, מי לא רוצה לעבוד בהייטק? אולם קיימים עוד מקצועות ועוד משרדים ועוד חברות, שאמנם אינם נמנים עם ברי המזל של ההייטק, אך יחד עם זאת סביבת העבודה בהם נעימה ומושקעת.

אז כאן לא תראו (שוב) את המשרדים של פייסבוק או גוגל, אבל בחרנו דוגמאות שממחישות שאפשר לעבוד גם בסטייל, גם כשאתה רואה חשבון, עורך דין, איש עסקים, או יזם, ולא – גם אם אתה לא הייטקיסט.

המשרד המקומט (אדריכל ירון אלדד)

משרד שתכנן האדריכל ירון אלדד עם שפע של יצירתיות, תחת הקונספט של לקמט את המציאות. המשרד שאחראי על מיזוגים, יוזמות בין גופים בתחומים שונים, ממוקם בתל אביב, בשטח של 3,200 מ"ר ועם כ-100 עובדים. האדריכל בחר לקמט את המציאות, לשנות את הקיים, להמחיש על ידי העיצוב – יזמות לא רגילה. כך נוצר אלמנט האוריגמי הדומיננטי בחלל התקרה ובכלל.

לפרויקט נבחר חומר אלסטי, סוג של בד שנמתח לאורך התקרה והוא זה שאחראי על יישום קונספט האוריגמי. מעבר לרעיון המאוד יוצא דופן, הבד מסתיר מתחתיו את כל המערכות של המשרד, ובכך מתקבל מראה נקי. זאת ועוד, אותו אוריגמי מתפרס לו בגבהים שונים על התקרה, וכך נוצרו אזורים גבוהים מאוד בחלל שתורמים לתחושה האווריריות. האלמנטים היחידים שנמצאים מחוץ לאוריגמי התקרתי, אלו גופי התאורה.

הרעיון העיצובי של האוריגמי ממשיך גם בדלפק הקבלה. מדובר בדלפק דו תכליתי, מתוכנן  לטובת עובדי הקבלה ומשמש גם בר ישיבה באורך שישה מטרים עם אלמנט אסימטרי שמתכתב עם התקרה האוריגמית. פינות ישיבה מפוזרות בחלל וממוקמות בסמוך למפתחים. בעוד שהנטייה היא למקם את חדרי הישיבות או המשרדים בסמוך לוויטרינות הענק, השכיל אלדר דווקא ייצר פינות ישיבה נמוכות ובסמוך אליהן בחלק הפנימי את חדרי הישיבות השקופים, כאשר השוהים בכל אחד מהם נהנים מהנוף האורבני של תל אביב. פינות הישיבה אינן מסתירות את הנוף מהיושבים בחדרים השונים.

המשרד העל זמני (תכנון ועיצוב: משרד אדריכלים אורבך הלוי)

המשרדים במגדל במרכז תל אביב בגודל 6,500 מ"ר שמתפרסים על פני חמש קומות, שייכים לחברה תל אביבית ותיקה שהחליטה לעשות שינוי עיצובי ומיתוגי משמעותי. המשרד ממוקם שנים רבות באותו לוקיישן. קומה שלמה הוקדשה לטובת אירוח ופעילות ציבורית, וכוללת חדרי ישיבות, לאונצ'ים פורמאליים וא-פורמאליים, וקפיטריה מרכזית גדולה בשטח של 200 מ"ר – המקום אליו כולם מגיעים בזמן הצהריים.

המטרה הייתה ליצור חלל שלא יתעייף, כזה שיתבגר בצורה אלגנטית. שיפוץ שיגדיר את האני מאמין של החברה. כך שהייתה חשיבות ביצירת חלל על-זמני שיהדהד את ערכי החברה. "בחלל הזה יישמנו חוקים אדריכליים של קצב, הרמוניה תדר", מסביר האדריכל האחראי נועם מוסקל. "כך למשל מערכת מסכי העץ בחזית חדרי הישיבות המשמשים כמערכת אחידה ופשוטה שתופרת את כל החלל ומייצרת מקצב נעים וקריאות במרחב. מסכי העץ מאפשרים שקיפות, ומעבר של אור, תוך שמירה על פרטיות בחדר הישיבות על ידי הפרדה ומיסוך בין אלה שבפנים לאלה שבחוץ ובמקביל לאפשר תצפית אל עבר הנוף האורבני והים".

"מסך העץ או המשרביה עוצב במיוחד לפרויקט ומושתת על שני מודולים באורך מטר על 2.65 מטרים, שאותם הפכנו וסובבנו אותם על מנת שייווצר דפוס אקראי שונה בכל חדר", מסביר מוסקל. "הקומה כוללת 15 חדרי ישיבות, חדרי משרדים וכאמור קפיטריה ופינות ישיבה והמתנה שפזורות בה".

ההומאז' לבתי משפט (תכנון ועיצוב: שפיגל אדריכלים)

הצצה נדירה לאחד המשרדים הגדולים והנחשבים בתחום הגישור ויישוב הסכסוכים, עבורו יצר האדריכל רון שפיגל, בעלי המשרד שפיגל אדריכלים, סביבה מכילה, נעימה ותרבותית המסייעת בדרכה במלאכה החשובה.

המשרד בכפר סבא, בשטח של כ-450 מ"ר עם 200 מ"ר מרפסת היקפית. המתחם עבר שיפוץ מאסיבי במסגרתו נעשתה חלוקת חללים חדשה, פרט לשני חדרי ישיבות שנותרו כשהיו. יצרו  חמישה חדרי ישיבות, אחד מהם גדול במיוחד ומיועד להתכנסות של עד 40 איש, אליו מגיעים בעלי חברות ענק ובכירים במשק, ככזה הוא עוצב בקו יוקרתי ועם זאת מזמין. שימת  דגש על יצירת פתיחות ושקיפות ומאידך אקוסטיקה מושלמת. הועצם מימד הפרטיות שחשוב כל כך בסיטואציות. לשקיפות יש ערך כפול והיא מייצרת תחושה שדברים לא נעשים כאן בחדרי חדרים – הליכי הגישור נאותים ומכבדים את הצדדים כולם.

את פני הבאים מקבלת עמדת קבלה לא קונבנציונאלית הכוללת דלפק גיאומטרי מצופה בטון המייצר מראה מודרני, קליל ותנועתי ומאחוריו ספריה עשויה מתכת. את המסדרון הארוך שמוביל לחדרי הדיונים, השכיל שפיגל לפתוח ולאוורר ככל הניתן ואל מול מחיצות הזכוכית נתלו יצירת אמנות צבעוניות, גדולות ומרשימות של האמן יבגני גופמן שמייצרות אווירה מרגיעה, הפוכה מזאת שוודאי נחוש בבואנו לבית משפט. בעוד הקירות שקופים, דלתות הכניסה לחללים אטומות. הן עשויות עץ מאסיבי כך שלא ניתן לראות דרכן או להאזין. הדלתות הללו הן מעין אינטרפרטציה לדלתות בית המשפט, כך גם גווני הכיסאות בחדר הישיבות הגדול שהם הומאז' לגוון הכיסאות בבית המשפט העליון.

הגינה שנוצרה היא ללא ספק פינת חמד פסטורלית שניתן להשקיף אליה מחדרי הדיונים והישיבות. היא משרה רוגע ועל כן תרומתה כפולה ומכופלת. במטבח עצמו שילבו חומרים חמים וקרים והאווירה בו מרשימה. מול רצפת העץ החמימה נגלים פרופילי האלומיניום הכהים והתקרות האקוסטיות במרכזן לוחות סיבי עץ טבעי בגוון גרייז'.

משרדי "מזרח ומערב" (עיצוב ותכנון: משרד אדריכלים אורבך הלוי)

אם אתם חובבי סושי ואוכל אסייאתי בכלל, בטח יצא לכם לטעום מהמוצרים אותם מייבאת חברת "מזרח ומערב" בבעלות עודד ונוריקו כליף. משרד האדריכלים אורבך הלוי הופקד על התכנון והעיצוב המושתת על אסתטיקה, ניקיון עיצובי וחומרים טבעיים. זהו הסיבוב השני של שיתוף הפעולה ביניהם, לאחר שהראשון היה לפני כ-15 שנה, כאשר תוכנן משרדם הראשון.

הקומה הראשית כוללת חדרים סגורים עם מפתחים שקופים ורצפת בטון. כ-200 גופי תאורה נתלו, אלו מפוזרים בחלל התקרה ועשויים מקרטון. במבואה ממוקם אקווריום גדול ומרשים, עם מי ים, כשלושה מטרים אורך ומטר גובה.

הגוון האדום שהוא דומיננטי בתרבות המזרח וגם מוטיב בלוגו של החברה, בא לידי ביטוי בפאן העיצובי בנגיעות עדינות באלמנטים שונים ברחבי המשרד. הקומה האחרונה מוקדשת לאירוח ואירועי לקוחות, קולגות, עובדים וחברים, עם מטבח פעיל. הגג מתפרס על פני 600 מ"ר בתכנון חברת "גנן על הגג", והוא כולל מטבח חוץ דומיננטי, טאבון עוצמתי במשקל שני טון שאגב "התנחל" על הגג עוד בשלב השלד, והתכנון נעשה סביבו.