שלל רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וארגונים ירוקים מתנגדים להקמת העיר בתחומי מוצעת בני שמעון. ישיבת המועצה הארצית האחרונה שדנה בנושא, הופסקה. היום התקיימה ישיבה נוספת שהחליטה להמליץ לממשלה על הקמת העיר שתיועד ל-80 אלף תושבים

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה היום להמליץ לממשלה על הקמת העיר החרדית החדשה "תלה". התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומטה התכנון הלאומי, וזאת בהתאם להחלטת ממשלת נפתלי בנט מספר 1360 מאפריל 2022. התוכנית מקודמת על ידי משרד יעד אדריכלים ומתכנני ערים ונוף.

הישוב צפוי להיבנות על שטח של כ-4,000 דונם בתחומי המועצה האזורית בני שמעון, מצפון לישוב להבים, מול העיר רהט וממזרח לכביש 6. מועצת בני שמעון מתנגדת להקמת היישוב שינגוס משטח המועצה. גם עיריית רהט ובאר שבע התנגדו להקמת היישוב בדיון האחרון שהתקיים לפני כשלושה חודשים, והופסק, בטענה כי יפגע בהן.

העיר תלה צפויה לאכלס כ-80 אלף תושבים ב-15 אלף יחידות דיור שייבנו בה. ברמ"י טוענים כי היא דווקא תחזק את הפריפריה הגיאוגרפית בנגב, תגדיל את היצע המגורים במסגרת פתרונות למשבר הדיור, ותעודד הגירת אוכלוסייה מהמרכז לנגב. בנוסף לתלה, מתוכננים לקום חמישה יישובים נוספים שיכללו כ-10,500 יחידות דיור לאורך כביש 25 באר שבע-דימונה. בנוסף, מתוכננת הקמה של ישוב בשם עיר אובות בערבה.

בפני המועצה הוצג תזכיר תכנוני שסקר את מאפייני המרחב בו מוצע הישוב החדש, כן הוצגה סקירה רחבה על מאפייני החברה החרדית וצורכי הדיור של אוכלוסייה זו. הקמת העיר החדשה מהווה חלק מהפתרונות לדיור לצורכי האוכלוסייה החרדית, שחלקם יינתנו במסגרת ערים ייעודיות לאוכלוסייה זו וחלקן במסגרת שכונות ייעודיות בערים מעורבות.

המועצה הארצית הכריעה כי הישוב ייועד לאוכלוסייה החרדית במקום עיר לאוכלוסייה הכללית, וזאת לאור ממצאי התזכיר המקורי שהוצג בפניה המצביעים על השפעות חברתיות וכלליות על באר שבע והערים הנוספות במרחב, והמתייחסים לעתודות תכנוניות משמעותיות הקיימות במרחב. יחד עם זאת סברה המועצה כי במיקום זה קיים יתרון להקמת ישוב חדש ובפרט לאוכלוסייה החרדית. העיר החדשה ממוקמת בקרבה לתשתיות תחבורה ובסמיכות לתחנת הרכבת להבים וכן בסמיכות לישוב להבים המתפתח ולעיר רהט. במסגרת התזכיר שהוכן לבחינת המיקום הושם דגש על נגישות גבוהה לעיר החדשה וקרבתה לישובים קיימים באזור.

יחד עם זאת, הדגישה המועצה הארצית כי ככלל, קיימת העדפה להרחבה וחיזוק של יישובים קיימים והימנעות מהקמת יישובים חדשים, בהתאמה למטרות תמ"א 35, בהן שמירה על השטחים הפתוחים, ייעול השימוש במשאב הקרקע, ריכוז הפיתוח במרקמים העירוניים, מניעת פירבור וחיזוק העירוניות.

יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ויו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, אמר כי "העיר תהווה חלק מהמענה לקידום פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית הסובלת מזה שנים ממצוקת דיור חמורה, זאת, באזור בעל נגישות לצירי תחבורה ראשיים ולתחבורה ציבורית וסמיכות לקהילות חרדיות בישובים סמוכים במרחב. הישוב החדש ימשוך אליו אוכלוסייה שתמשיך את חזון פיתוח הנגב".

לדברי מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, "הקמת עיר חדשה בנגב היא חלק ממדיניות שמקדמת רשות מקרקעי ישראל בשנים האחרונות מתוך חשיבות עליונה בפיתוח והתיישבות הנגב. בתוך כך, הצלחנו להפוך את המגמה בשיתוף פעולה עם הרשויות ותוך ארבע שנים הגדלנו את היצע המגורים מ-10,000 יחידות דיור ל-27 אלף. בכוונתו להמשיך ולקדם את ההתיישבות בנגב אשר ייתן מענה למשבר הדיור בישראל ויוקר המחייה".

כאמור, הקמת העיר החדשה זוכה להתנגדויות רבות. מעבר לכך שהיא סותרת את עמדת מינהל התכנון שדוחף לחיזוק ישובים קיימים באזור הנגב, משום שיישובים חדשים עשויים לפגוע בישובים קיימים, רשימת המתנגדים לה ארוכה וכוללת כאמור את מועצת בני שמעון, עיריית באר שבע, עיריית רהט, וגם את משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רשות הטבע והגנים והארגונים הירוקים. הערים הגדולות באזור טוענות כי עיר חדשה תהווה תחרות לאלה הקיימות ותמשוך מהן אוכלוסיות חזקות. הגופים הירוקים מתנגדים בשל החשש מפגיעה בערכי טבע.

באוצר למשל רואים בהקמת ישובים חדשים "אבן נגף לפיתוח בר קיימא של הפריפריה בישראל" אשר "מנוגדים למדיניות הממשלה לפיתוח וחיזוק הערים והיישובים הקיימים בפריפריה וצפויים לפגוע ביכולת ליצור מטרופולונים משמעותיים גם מחוץ למרכז הארץ. משכך, היא פוגעת בהתיישבות הקיימת, מקשה על פיתוח היישובים הקיימים וגוררת עלויות תקציביות עודפות".

עוד נכתב בתגובת האוצר שהוגשה לוולנת"ע לקראת הישיבה מחודש מרץ, כי "השקעה ממשלתית בהקמה, פיתוח ותחזוקה של ישובים חדשים ככלל ובמחוז הדרום בפרט, יהוו מכה קשה לערים וליישובים הקיימים בסביבתם… הקמה של יישובים חדשים תוציא מהיישובים הקיימים אוכלוסייה איכותית, תפגע ביכולת הממשלה והרשויות המקומיות לתת שירות איכותי לציבור במגוון רחב של תחומים ותוביל להקצאת תקציבים לא יעילה בשלב הפיתוח ובאופן שוטף".