הקורונה היוותה נקודת מפנה בהתבוננות בפונקציונליות של דירת המגורים שלנו. הצורך להישאר בדירה לפרקי זמן ארוכים, כמו גם שינוי דרכי העבודה ומעבר של חלקנו לעבודה היברידית גם מהבית, הובילו לשינוי לשינויים בתפיסה התכנונית של דירות העתיד. חללים בבית הפכו למעין "משרד", ומרפסות הפכו למקומות מפלט כדי לנשום קצת אוויר.

הקורונה והשהייה עם הילדים בבית, חידדה גם את הצורך של חלקנו בפינות משפחה שיהיו חלק בלתי נפרד מהחלל הציבורי. "הנוכחות של פינת הישיבה התעצמה בקורונה, כאשר הבית קיבל תפנית חשובה מאוד, וכך גם פינות המשפחה", אומרת מעצבת הפנים קרן גנס. "אני מניחה שהפינות הללו רק יגדלו הן בהשקעה שלהן והן במטראז' שלהן, ויצברו כוח, בטח ובטח כאשר הפינות  משמשות גם כחדר קולנוע, פינת עבודה, חדר משחקים ובשורה תחתונה פינה רבת שימושים". 

בשנים האחרונות יש יותר ויותר ביקוש לפינות ישיבה שמתווספות לסלון הרשמי, אך לא תופסות את מקומו, בדומה לצורת המגורים האמריקאית ואף גלובאלית. הדבר דומה למשל ל"פתיחה" של המטבח לסלון, בניגוד לעבר שמדובר היה בחדר נפרד וסגור. כעת פינות ישיבה ומשפחה החלו לצוץ בפרויקטים שונים, בין אם זה במרתף, במרפסת, במסדרון, פינה ייעודית לחדר המשפחה, או חלוקה עיצובית של הסלון עצמו.

בעוד הסלון הוא החלל הרשמי לאירוח, הרי שחדרי משפחה הקטנים יותר הם החללים הלא רשמיים, כפי שמסבירה מעצבת הפנים הדס רוט מ"הלל אדריכלות". לדבריה, מדובר ב"פינה שפועלת כמעט ללא חוקים ומטרתה לקבץ את המשפחה הגרעינית 'ולהיזרק'. שם מכינים שיעורים, קוראים ספרים ועיתונים, משחקים משחקי קופסה. ישנם סלונים שכבר אין בהם מסך והוא  עבר באופן רשמי לפינת משפחה".

הלוקיישן של פינת הישיבה דינמי. "אין חוקים", אומרת רוט. "רבים כבר לא מוותרים עליו, גם כאשר הדירה קטנה. מעצב טוב יודע לתכנן פינת משפחה ולמצוא לה מקום. היא יכולה גם להיות בין החדרים, בסוף הפרוזדור".

ואילו מעצבת הפנים אלה מורגן מציינת כי אין מדובר כלל בפינוק, אלא בדבר שהופך כבר לכורח המציאות. "פינות הישיבה הן המקום החשוב של המשפחה הגרעינית", אומרת מורגן, שמציינת כי יש לשים לב שמאחר ופינות המשפחה יכולות להיות גם חדרי עבודה, ניתן לעשות חלוקה מושכלת כדי ליצור שקט עיצובי על מנת לעבוד בנוחות ומקצועיות, זאת אומרת לחלק את אותה פינת משפחה בהתאם לפונקציות שאנו מתעדים אותה".

לציון יום המשפחה, הנה כמה פרויקטים שהשכילו לשלב פינת משפחה באחד החללים בבית. הראשון הוא בקרית אונו, בדירה בה היה חשוב לדיירים שפינת המשפחה תהיה חלק בלתי נפרד מהחלל הציבורי. על התכנון הייתה אמונה מעצבת הפנים ליאת פוסט ואילו MODY סיפקו את החיפויים, הריצופים, חדרי הרחצה והכלים הסניטריים. מדובר בדירת פנטהאוז שכל חלוקת הפנים שלו תוכננה בהתאם לצרכי המשפחה לה שלושה ילדים קטנים, שביקשה שהילדים יהיו בלב הבית. המטבח, פינת האוכל, הסלון, פינת המשפחה ופינת העבודה הכפולה כולם בחלל אחד גדול, כך שבני הזוג יכולים להיות בקשר עין תמידי עם הילדים המשחקים בחדר המשפחה, וההורים מצידם יכולים להגיע לאותו חדר משפחה מפינת העבודה הצמודה. פינת המשפחה מכילה מקומות אחסון רבים למשחקים ומשלבת אזור ישיבה לילדים.

ואילו בית בבן שמן מעצבי "סטודיו דולו" ערכו שיפוץ מאסיבי בכדי להתאימו למשפחה – זוג ושתי בנות קטנות, שביקשה שפינת המשפחה תהיה קרובה לסלון ולמטבח, כחלק מהחלל הציבורי. בכדי להפוך אותו לפתוח, כך שפינת המשפחה תהיה חלק ממנו, הורידו קורות ובאמצעות קיר שיורד מהתקרה ולא מגיע עד הרצפה יצרו מחיצה מיוחדת, עליה מונחות שתי טלוויזיות, אחת מהצד של הסלון והשנייה בצד פינת המשפחה. בתוך הקיר יציאה של המיזוג – דבר שחוסך במקום.

כפי שכבר צוין, מיקום פינת המשפחה הוא דינמי. בבית בצפון תל אביב שתוכנן על ידי "הלל אדריכלות", היא מוקמה במרתף שחופה באריחים דמויי בטון ובעל צבעוניות נועזת יותר מיתר חלקי הבית. הבית כולו תוכנן בהתאם לצרכים העכשוויים והעתידיים של בני המשפחה, זוג עם שלושה ילדים קטנים. קומת המרתף כוללת גם פינת מנוחה עם ספות להרגעות, מטבחון קטן ומתחם לילדים שכולל פינת יצירה, מרחב למשחק ומדפים לאחסון הצעצועים.

פינת המשפחה שתוכננה על ידי מעצבת הפנים קרן גנס באחד מיישובי השרון, הפכה לפינה שמוקדשת לשעות הפנאי ומופרדת מהסלון. הפינה ממוקמת במרכז החלל הציבורי, בין המטבח לסלון, מקום אסטרטגי שנועד לשימוש כל בני הבית. כחלק מתכנון המקום, לא מוקם בפינה מסך טלוויזיה, וזאת כדי למצוא מפלט מהמסכים.

ואילו המעצבת אלה מורגן תכננה פינת המשפחה בווילה בת שלוש קומות למשפחה עם שני בנים בכפר ראמה בגליל. פינת המשפחה מוקמה בקומה השנייה והיא כוללת מטבחון קטן, ספה , ועוד. המטרה הייתה שהמשפחה לא תצטרך לרדת לקומת הכניסה כדי לשבת ביחד.