יוקר המחיה משפיע על כל תחומי החיים שלנו. הזינוק במחיריהם של מוצרים רבים מכביד על משקי הבית ונותן את אותותיו על הכלכלה הישראלית. חשוב לזכור, המוצר שנרשם בו זינוק חד כל כך הוא מחירו של הכסף עצמו. רק לפני פחות משנה וחצי, בערב פסח אשתקד, עמדה ריבית בנק ישראל על 0.1% בלבד ואילו היום, מספר שבועות לפני ערב ראש השנה, עומדת הריבית על 4.75% – פי 47.5 (!), מדובר בעליה חדה ודרמטית לכל הדעות.

מומחים רבים מעריכים שהריבית תמשיך ותעלה גם בהחלטה הבאה בחודש ספטמבר של הוועדה המוניטארית בראשות נגיד בנק ישראל בתחילת ספטמבר, או לכל הפחות תישאר ברמתה הנוכחית. השפעת הריבית עוברת כחוט השני בכל פעילות הנדל"ן בישראל.

עלויות המימון הכבדות מכבידות על חברות רבות וחלקן אף מבצעות מכירות בהולות של נכסים וקרקעות על מנת לחתוך בהפסדים. ענף ההשכרה המוסדית נכנס להקפאה עמוקה. המכרזים של רשות מקרקעי ישראל נכשלים או במקרה הפחות גרוע – נדחים למועד לא ידוע. הקונים נשארים על הגדר ומספר העסקאות צונח.

על פי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמו אתמול, עולה כי בחודש יוני נרכשו 7,097 דירות, ירידה של 32% בהשוואה ליוני אשתקד. הירידה ברכישות המשקיעים אף חדה יותר – 37%. מכירות הקבלנים בשוק החופשי צנחו ב-37% בהשוואה ליוני 2022, כאשר באזורי הביקוש הפגיעה במכירות משמעותית יותר בהשוואה לפריפריה.

מוקדם עדיין לסכם את השנה, אך כל האינדיקציות מסמנות שענף הנדל"ן בהחלט שנקלע למשבר. דווקא בימים אלו, בהם שוק ההשכרה המוסדי מתרסק בשלב "בעיות" תשואה, ומספר התחלות הבנייה עתיד בשנים הקרובות לצנוח בשל מיעוט שיווקים על ידי רמ"י ועלויות המימון הגבוהות הדרושות לרכישת הקרקע, דווקא כעת יש לשים את הרגל על גז ההתחדשות עירונית.

באחת ההרצאות האחרונות שהעברתי לסטודנטים בקורס התחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי, דנו בכך שהיתרון העיקרי הטמון בהתחדשות עירונית הוא הקרקע – הרי למעשה באפיק זה הקרקע כבר נתונה ואין צורך להמתין לשיווקי קרקע על ידי המדינה ו/או לממן במחיר גבוה רכישה של קרקע חדשה.

חברות בנייה רבות נהנו מהגאות שהייתה בענף בעשור האחרון, וכעת המשבר מאיים על היציבות של חלק לא קטן מהן. אז הנה המלצה: רכזו מאמץ בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית.

טוב תעשה המדינה אם היא תתמוך בכך ותקדם כבר כעת בדחיפות מספר צעדים בנושא: יותר קולות קוראים רלוונטיים לרשויות מקומיות ומתן סל כלים משלים באמצעות המינהלות להתחדשות עירונית, יותר מימון למבני ציבור בפרויקטים של התחדשות עירונית, מתן קדימות להיתרי תמ"א 38 או תוכניות התחדשות עירונית במוסדות התכנון השונים, מתן זכויות ביניה נוספות לפרויקטים אלו, טיפול נמרץ יותר בדיירים סרבנים, ועוד.

מלבד הצעדים הרבים שממשלת ישראל צריכה יכולה לנקוט בנושא, רצוי שגם בנק ישראל יתערב ויקדם בכלים המוניטריים העומדים לרשותו גם פעולות בנושא כגון הקלות במימון ומתן אשראי ייחודי וזול יותר לפרויקטים בהתחדשות עירונית.

זה לא סוד שבזכות הירתמותן בשנת 2016 של נגידת בנק ישראל והמפקחת על הבנקים דאז, הצלחנו לתת דחיפה אמיתית לתוכנית הדיור הממשלתית המרכזית שהייתה באותן השנים (מחיר למשתכן). רק באמצעות סינרגיה של פעולות הממשלה ופעולות בנק ישראל, נוכל לנצל את המצב הנתון ולחלץ את ענף הבנייה מהמשבר.

בעת הנוכחית – התחדשות עירונית היא הפתרון האמיתי לענף הבנייה, וזה עוד מבלי להזכיר את היתרונות החברתיים הראשונים במעלה הטמונים בתוכניות אלו: מתן פתרון לאוכלוסיות מוחלשות שהודרו לאורך השנים ולא נהנו משפע הפריחה הכלכלית ממנה נהנתה המדינה בעשורים האחרונים. התחדשות עירונית זהו צו השעה.

ניר מסיקה היה בעבר סמנכ"ל מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר