רובע המגורים החדש על שטח שדה דב בצפון-ממערב תל אביב, שהחל להיבנות בשנה שעברה, ספג כבר ב-2016 קיטונות של ביקורת שליוו את כל הפרסומים בנוגע לייעודים המתוכננים במתחם. למרות הניסיונות של רמ"י ועיריית תל אביב, לשוות למכרזים ולתמהיל הייעודים נופך שוויוני, מהר מאד הסתבר שהיזמים ניגשו למכרזים במחירי שיא, וגם פרויקטים שלכאורה נחשבו כברי השגה או פרויקטים חברתיים, הם למעשה מודלים שיתאימו בעתיד רק לאוכלוסיות מהעשירון השמיני צפונה.

במהלך השנים חזרה עיריית תל אביב והסבירה כי שדה דב נמצא בבעלות המדינה וגופים פרטיים, והבטיחה שבכלים העומדים לרשותה, היא תפעל להקמת דיור בהישג יד. עם פרסום המכרזים הראשונים של רמ"י למתחם שדה דב ב-2021, התברר שמחירי הקרקעות היו גבוהים פי 6.5 ממחירי המינימום של רמ"י. בשלב זה כבר היה ברור שהמתחם מיועד לאוכלוסייה מבוססת מאד, וכל מי שבחן את ההצעות הזוכות, הוסיף וטען כי המחירים משקפים את שוק הנדל"ן בלוקיישן הספציפי של המתחם – על שלל יתרונותיו. בימים אלו עובדים הדחפורים במרץ לקידום עבודות הפיתוח של העירייה ועדיין לא ברור כלל כיצד יתמודדו היזמים שזכו במכרזים, עם צרת הריבית שנפלה עליהם ומחקה לחלקם הגדול את הכדאיות הכלכלית שנראתה מבטיחה רק לפני שלוש שנים כאשר, הריבית נשקה ל-0%.

בשבוע שעבר נקבעה עוד יתד חשובה לפיתוח השכונה כאשר פורסמו ההדמיות ופרטי התוכנית וההסכם בין העירייה וקרן תל אביב, להקמת בית החולים השיקומי רעות תל אביב, שיעתיק את מקומו משכונת יד אליהו לטובת קמפוס חדש בצפון העיר. המבנה העתידי ישתרע על שטח של כ-60 אלף מ"ר על פני כ-16 דונם במתחם שדה דב, ויכלול 12 מחלקות אשפוז וכ-450 מיטות, מול 356 מיטות הקיימות בו כיום. לפי ההערכות, הפרויקט שעלותו תעמוד על פי הערכות על כ-850 מיליון שקלים, צפוי להסתיים בעוד שבע שנים.

מדובר על פרויקט ציבורי עירוני חשוב, המהווה בשורה בתחום השיקום, ונדבך חשוב בביסוסה ומיצובה של תל אביב כעיר מובילה בשירותי רפואה בישראל. המבנה החדש יכלול מערך אמבולטורי גדול, בריכה הידרותרפית, מכון דימות, חממה למחקר ופיתוח, תא לחץ, חדרי ניתוח אמבולטוריים, מכון דיאליזה, מכוני חוץ, גם ילדים, שטחי מסחר ועוד. קומת המרתף שתשמש חניון בימים רגילים, תיועד למתחם אשפוז בעתות חירום. כמו כן, יכלול הקמפוס שטחים ירוקים ופינות אירוח לרווחתם של המטופלים ובני משפחותיהם.

בנוסף, מתוכנן במתחם גם דיור מוגן ציבורי לאוכלוסיות זכאיות לסיוע ותמיכה בדיור, בשם "בית ברכה". בבית ברכה מתוכננות 250 יחידות דיור בגדלים שונים.

הקמפוס השיקומי יוקם בשותפות עם קרן תל אביב על קרקע שהוקצתה לרעות על ידי עיריית תל אביב. השטח ההיסטורי שיפונה ביד אליהו, ישמש את העירייה לטובת פיתוח עירוני ומבני ציבור לרווחת הקהילה ותושבי השכונה.

המחסור בשירותי שיקום ברחבי ישראל, אינו רק נתון, זוהי מציאות שמשפיעה על חייהם של אלפי אנשים, מפצועים עקב פעולות טרור, ועד אוכלוסיית הגיל השלישי. ד"ר הלה אורן, מנכ"לית קרן תל אביב, רואה בהקמת בית החולים חובה לאומית: "בזמנים מאתגרים אלה, כשהעתיד אינו צפוי, עלינו לפעול במלוא המרץ לא רק לספק מענה מידי לצרכים העולים מן השטח ומשתנים כל יום, אלא כבר כאן ועכשיו לדאוג לעתיד המדינה ולמענה ראוי לצרכי השיקום הפיזיים והנפשיים האדירים שעומדים בפתחנו. הקמפוס השיקומי החדש מייצג יותר מסתם לבנים וטיט; הוא מסמל מחויבות לאומית לריפוי, חדשנות, קידמה וחוסן, מתן מענה הולם ומכבד לדורות הבאים ועתיד האומה שלנו".

לדבריה, "הבחירה בשכונה החדשה בתל אביב אינה מקרית – היא מעידה על מחויבות העיר הן לבית החולים והן למרחבים הציבוריים סביבו, שיהוו מקום מפגש עבור תושבי ותושבות השכונה, מבקרים ועוברי אורח. המגרש על שפת הים מבטיח שהמתחם יהווה חלק בלתי נפרד מהקהילה, בעוד קרבתו אל הרכבת הקלה תאפשר גישה מהירה לכל הבאים מרחבי העיר ומחוצה לה".

"קרן תל אביב מגייסת שותפויות מהארץ ומהעולם, מהמגזר הפרטי, המסחרי והציבורי, על מנת להפוך את חזון בית החולים למציאות וגאה להיות שותפה בהקמת הקמפוס החדש. ההזדמנות לקחת חלק משמעותי בפיתוח האורבני במתחם החדש בשדה דב, הכולל מרחבים ציבוריים רבים, זו עירוניות במיטבה, העומדת בקנה מידה עם ערכי הקרן – ערכי אחריות הדדית החוצים את גבולות העיר, ומקיימים הבטחה למדינה כולה".

ניצול השטח, חיבור לשכונה

האדריכל עמי מור, שותף בכיר במשרד יסקי מור סיון אדריכלים, מתאר את התהליך ואת עקרונות התכנון עד להגעה לתוצאה המבוקשת, תוך התמודדות עם תכנון של בית החולים שמהווה תמיד אתגר אדריכלי והנדסי. לדבריו, "בית החולים בשכונת יד אליהו נמצא בקמפוס שנבנה במהלך השנים. 'רעות' בשיתוף העירייה וקרן תל אביב, בחן חלופות רבות למיקום חדש לבית החולים. המגרש שנבחר באזור שדה דוב בשטח של 15.8 דונם, תחום בשלושה רחובות ראשיים ושצ"פ לינארי מדרום, נותן מענה מיטבי לעתיד של בית החולים. שכונת שדה דוב מאופיינת במבני מגורים, מסחר, שטחי ציבוריים ושטחים פתוחים".

"מטרות התכנון הן ניצול מיטבי של השטח והכנת תשתית גם להרחבה עתידית", אומר וסילי, "הקמה של חדרי אשפוז נוחים ומותאמים לצרכי מטופלים בתהליך שיקום או מטופלים שהם מרותקי מיטה, חדרי רופאים, מתמחים וסטודנטים. יצירת מרחבי מפגש מרווחים לחולים ולמשפחות. בקומת הכניסה יוקם אזור מסחרי שוקק עם חנויות ובתי קפה לרווחת המבקרים".

"במגרש קיימת זיקת הנאה שמיקומה הסופי ייקבע במהלך תוכנית העיצוב בתיאום עם עיריית תל אביב", מסביר מור, שמפרט את האתגרים העומדים בפני המתכננים בבואם לתכנן את בית החולים. "תכסית בית החולים גדולה משמעותית מהבניינים בסביבה; הגבלת גובה למבני ציבור של 40 מטרים; תכנון מבנה מואר ופתוח, תוך נתינת מענה לדרישות המיגון המחמירות; חיבור בית החולים לסביבה ולשכונה; ובידול בין בית החולים לבית ברכה".

כדי לעמוד בדרישות הפרוגרמה ומגבלות הגובה, הוחלט לתכנן קומה עם שלושה מחלקות אשפוז, ובסך הכל ארבע קומות של מחלקות אשפוז מעל שתי קומות מסד, אומר מור, שמסביר כי בעיצוב הבניין הוחלט לפרק את המסה של הבניין למספר אלמנטים. "לובי הבניין, קוביית זכוכית במרכז המבנה, מחלקת את הנפחים ושוברת את האורך של הבניין. באגף אחד ממוקמות מחלקות השיקום, שתיים בקומה, בבניין פתוח עם קירות מסך ולבורים להצללות, ובאגף השני ממוקמות מחלקות המונשמים בתוך האזור בממוגן. האזור הממוגן מתוכנן להכיל בחירום את כל המחלקות האשפוז בקומה".

אחד האתגרים אליהם התייחס כזכור האדריכל מור, הוא החיבור בין בית החולים לשכונה. כיצד עושים זאת? ראשית, "ברחוב ממוקמת חזית מסחרית לאורך כל בית החולים. החזית המסחרית תייצר נגישות של קהל למבנה בית החולים במפלס הרחוב באופן שיהיה ייחודי לבית החולים השיקומי רעות תל-אביב". שנית, הוא ממשיך, "לבית החולים לא מתוכננות גדרות על מנת לא לייצר חייץ בין המבנה לסביבה. לרווחת המאושפזים והמשפחות מתוכננות גינות תרפויטיות על גגות המבנה באופן שנותן פרטיות לחולים ומגע עם החוץ". ודבר נוסף, "לבית החולים מתוכננות מרפאות חוץ שיתנו מענה לקהילה כגון בריכה טיפולית ועוד".

ולגבי סוגיית הבידול בין בית החולים רעות לבין בית ברכה, אומר מור כי "ההפרדה שלו מבית החולים חשובה לדיירים. הניתוק בין המבנים נותן גם מענה לזיקת ההנאה שנדרשת בתב"ע, ומייצר אדריכלות של בניין מגורים שבו הדרישות לגובה קומה ומיקום העמודים לדגומה, שונה משמעותית מדרישות בית החולים".

"אין ספק", אומרים במשרד יסקי מור סיון, "שהייתה כאן ההזדמנות ליצור בית חולים חדש בתל אביב עם תפיסה מתקדמת שתאפשר טיפול מיטבי, חיבור לקהילה, שטחי פיתוח נרחבים ובנייה מתקדמת וירוקה".