בענף הבנייה חוששים ממחסור במוצרי בנייה מיובאים בשל המצב הגיאופוליטי המסובך, והביקורת ההולכת וגוברת כלפי ישראל במלחמתה המתמשכת בעזה – גם מצד מדינות הנחשבות לידידות. נכון לעכשיו, ממדינות אירופה הרוח העסקית המנשבת היא של עסקים כרגיל, אבל לא לעולם חוסן, ובטח מצד מדינות באזורים אחרים בעולם – שם כבר סופגת ישראל חרמות, כמו טורקיה ובשבוע האחרון גם מצד קולומביה, יצואנית הפחם הגדולה לישראל, ואף מדינות אחרות כמו סין ודרום אפריקה, שמציגות חזית אנטי-ישראלית מובהקת ועשויות להטיל אף הן חרם יצוא על ישראל.
בחודשים האחרונים היבואנים כבר החלו לחפש אלטרנטיבות למוצרים שיובאו מטורקיה, כמו מלט וברזל. המטוטלת נעה לטובת יוון – ממנה גבר בצורה משמעותית יבוא המלט. גם מפעל נשר הישראלי הגדיל משמעותית את יכולת הייצור שלו – כך שמבחינה זאת, המצב סביר – עדיין.
מנכ"ל תרמוקיר, אלי כהן, המשמש כיו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים, חושש מההשלכות של מצבה של ישראל בעולם. "אנחנו לא יודעים מה יכול לקרות עם הסינים מחר בבוקר, מה יקרה מדינות בדרום אמריקה כמו בוליביה, מקסיקו וגואטמלה. אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה בתרחיש גיאופוליטי, והאם עלולים לנתק אותנו לזמן מוגבל או לא מוגבל".
-כבר קיבלתם פניות של יבואנים על בעיות להשיג חומרים ומוצרים ממדינות מסוימות?
"נכון לעכשיו עוד לא, אבל אנחנו ערים למגמות בעולם, לעניין הזה שחומרי גלם ממקורות שלא באירופה, למשל ממדינות עולם שלישי, יהיו מאד קשים להשגה. יש מגמות גיאופוליטיות שפוגעות בוודאות שלנו לקבל חומרי גלם – וההמלצה שלנו ליבואנים היא לחפש חומרי גלם מדינות ידידותיות – למשל מדינות אירופה".
-ואיפה אתם כן נתקלים במשבר?
"יש את נושא האריזות, הפלסטיק, וגם מוצרים שלא בהכרח מתחום הבנייה – כמו תחנות קמח שמביאות חיטה. אנחנו צריכים להיות ערניים מאד לשינויים ביחס לישראל וליכולת של מדינות כאלה להטיל חרם על מדינת ישראל. במדינות דמוקרטיות זה לא קורה מהיום למחר, אבל זה אפשרי בהחלט במדינות בדרום אמריקה למשל. בברזיל הסגמנט כלפי ישראל קשה, ויש משם יבוא גדול של כל מיני מוצרים לתעשיות האריזה והפלסטיק. פשוט חייבים להיות ערים לכך".
-ולגבי מוצרי הבנייה, יש בעיה למשל עם מלט לבן
"נכון, יש מחסור חמור במלט לבן ויצרנים כבר עשו שיפט. ברמה של המלט הלבן, יש ירידה חדה בשימוש בו ומעבר למלט אפור, וזה נותן פתרון לחלק מהבעיה. לגבי המלט האפור, מצאו חלופות – אבל זה לא מספיק ויש מחסור. מפעל נשר הגביר את ייצור המלט האפור – וזה נותן מענה לא רע".
-ומה לגבי ברזל? חלק ניכר מהיבוא היה מטורקיה, והאלטרנטיבות היו בעבר מרוסיה ואוקראינה – שעדיין במלחמה
"דיברתי עם גורמים בענף הברזל, והם אומרים שהנושא מאד מורכב. הם לא מוצאים תחליף בגלל התקן הישראלי, כאשר במדינות שכנות לנו לא מייצרים לפי התקן הזה".
הבעיה האירופית
התקן הישראלי לברזל לבנייה הוא S500W-C. רגולטורית לוקח זמן רב להתאים את מוצרי הברזל העולמיים לתקן הישראלי – ששם דגש את מוצרים עמידים גם בפני רעידות אדמה. מנכ"לית מפעלי מתכת ש. כהן בע"מ, מירית כהן זמיר מסבירה בשיחה עם חדשות מרכז הבנייה הישראלי, את הבעיות שענף הבנייה מתמודד עמן בשל החרם הטורקי. "קווי היצור מתוכננים חודשים קדימה. אם טורקיה עצרה לנו ההזמנות מהרגע להרגע, זה אומר שאני צריכה למצוא ספק מהרגע להרגע, ולכן אנחנו לא מצליחים להזמין מיידית מהמפעלים באירופה ובסין. סין רחוקה, ולמרות שהיא שוק זול יותר, זה לא רלוונטי בשל זמן המשלוח ועלויות השינוע".
-אז נותרה אירופה
"באירופה הברזל יקר בלפחות ב-50-100 דולר לטון. אבל גם זו לא הבעיה המרכזית. למפעלים באירופה יש תוכנית עבודה לפרק זמן ארוך. המפעל האירופאי לא בהכרח יתלהב לשנות תוכניות יצור שכרוכות בהגדלת התפוקות – הגדלת כח אדם, קניית חומרי גלם נוספים עבור 'מופע חד פעמי' עם הישראלים, כי הוא יכול לחשוש שברגע שהמלחמה תסתיים, הישראלים יחזרו לאלטרנטיבות הקבועות שלהם. הספק למעשה מסתכל קדימה – 'גם אם תשלמו לי עוד 100 דולר, בגלל שזה לזמן קצר, אני לא מוותר על הלקוחות הקבועים שלי כדי להכניס אתכם לרשימה לפניהם'. וצריך גם לזכור שאירופה רחוקה מטורקיה, כך שזה גם מעלה את עלויות ההובלה".
אותו "מופע חד פעמי" בשילוב עם התקן הישראלי S500W-C (במסגרתו מוכנס לברזל תוסף נוסף, א"כ), מצמצם עד מאד את האלטרנטיבות באירופה. "להערכתנו, מה-100% שהיה לפני המלחמה, הגענו לכ-50% הספקה כעת", אומרת כהן זמיר.
-אבל אצל היבואנים הישראלים נותר ברזל מותאם לקצב הבנייה הנמוך מאז תחילת המלחמה
"לכן המלאים אולי יספיקו לכחודשיים קדימה, אבל אנחנו כבר מזהים חוסרים. היצרנים המקומיים מנסים להגביר את הכמות, אבל זה לא מפסיק. ברגע שתהיה הפסקת אש, ענף הבנייה יחזור לפעילות מוגברת יותר – ואז יהיה עוד מחסור, גם בגלל עבודות השיקום בדרום ובצפון. מאידך, אם תהיה מלחמה בצפון – אז יהיה עודף בברזל כי לא יעבדו כנראה. יש הרבה אי ודאות בשוק הזה".
"הכי חשוב", מדגישה כהן זמיר, הוא ש"ברזל הוא לא מוצר מדף. הוא מיוצר על פי מפרטים ודרישות הלקוח, ולכן לוקח למפעלים חדשים כמה חודשים להתאים את עצמם, להגדיר קו ייצור ייעודי לתקן הישראלי ולהיכנס לזה. זה לא מוצר סטנדרטי שרק מחכים לנו במפעלים בחו"ל ומעמיסים. בנוסף, כל הזמנה צריכה לעבור את אישור מכון התקנים הישראלי, ולכן כל התהליך הזה לוקח זמן ארוך מהרגיל ויש לו השפעה על עלות מחיר הברזל".
> הצג תגובות