לוד מתקשה לשים מאחור את ההתפרעויות בעיר במהלך מבצע שומר החומות במאי 2021, שכללו מהומות ופרעות של ערביי העיר נגד התושבים היהודים. אירועי האלימות ההם כללו יידוי אבנים ובקבוקי תבערה כלפי בתי יהודים, השחתה והצתה של בתי כנסת, הצתת המכינה הקדם צבאית בעיר והצתת בתי ספר ומוסדות ציבור יהודים.
דוח מבקר המדינה שפורסם שנה לאחר מכן, ביולי 2022, חשף את מחדלי העומק במשטרה ובשב"כ שהובילו לפרוץ המאורעות, ורק בשנה האחרונה יצאו תושבי העיר, יהודים וערבים כאחד, יחד עם ראש העירייה יאיר רביבו להפגנות כנגד הממשלה להגביר את הביטחון בעיר.
בימים האחרונים מנסה ראש העירייה "לתקוף" את הנושא גם מבחינה מינהלית, באמצעות חיוב של בעלי דירות מפוצלות והגדלת הארנונה בשיעור משמעותי של 460%. מדובר בתשלום של 200 שקל למ"ר במקום 43 שקל למ"ר למגורים.
"מזה זמן רב מתמודדת עיריית לוד עם תופעת פיצולי הדירות והשכרתן לעובדים זרים ולשב"חים, על כל ההשלכות והתופעות השליליות שמתלוות לעניין", נמסר מעיריית לוד. "מדובר בתופעה רווחת ובדירות המחולקות בניגוד לחוק וללא היתר שבעליהן הופכים את דירתם לנכס מניב, תוך התעלמות מסיכונים בטיחותיים. מחלקת הארנונה תרכז את נתוני הנכסים המפוצלים הקיימים בעיר, תשלח מודד מטעמה ואם לא יורשה להיכנס, יבוצע חיוב הארנונה בהתאם להוראות החוק, לפי התעריף הגבוה. אנחנו לא מתפשרים כשמדובר בבטיחות או בפגיעה באיכות חיי התושבים המתגוררים באותם בניינים או בסמוך, נמשיך באכיפה מוגברת ובגביית ארנונה בהתאם לחוק, לביטחונם ורווחתם של תושבי העיר".
נציין כי בדירה שפוצלה שלא כדין, מתבצעות עבודות רבות ללא פיקוח הנדסי וללא האישורים הדרושים, לרבות חיבור הדירות לחשמל ולתשתיות נוספות באופן פיראטי, ולפיכך קיים חשש לבטיחות השימוש בדירות המפוצלות, דבר המסכן גם את שאר דיירי הבניין.
החלטת העירייה מסתמכת על פסק דין של בית המשפט המחוזי שעסק בשנה האחרונה בסוגיה של חיוב דירה בפתח תקווה שפוצלה למספר יחידות דיור, ולפיה ניתן לחייב בארנונה לפי סיווג מסחרי של מלון, אכסניה או הוסטל. במקרה ההוא, דובר על תושבי פתח תקווה שתבעו את מנהל הארנונה של העירייה בטענה כי הם חויבו בארנונה לפי מ"ר לבית מלון.
ערר שהוגש בתחילה לוועדת הערר לארנונה הכללית, מתאר את השתלשלות העניינים והביקור שנעשה בדירה הנידונה על-ידי מחלקת הארנונה בעירייה. מדובר בדירת ארבעה חדשים בבניין מגורים, בה נמצאו שבע מיטות, מתוכן מיטה אחת ללא מזרן שהוצבה במרפסת הדירה. עוד נמצא כי בדירה מתגוררים בעיקר אנשים בגירים, שאינם בני אותה משפחה. "מדובר בנכס עסקי לכל דבר ועניין", טען בזמנו מנהל הארנונה של עיריית פתח תקווה בפני ועדת הערר לארנונה.
ועדת הערר בזמנו דחתה את הערר שהוגש על-ידי בעלי הנכס. "השימוש העיקרי שנעשה נכס הינו אירוח ואכסניה לעובדים זרים לתקופה הקצרה שבה הם שוהים בישראל", נכתב בהחלטה. "לא הובאה כל אסמכתא לכך שהמשתמשים בנכס משתמשים בו לתקופות ארוכות ולמגורי קבע. מדובר בעובדים זרים שלרוב השהיה שלהם מוגבלת בזמן. אין כל ראיה או אסמכתא לכך שמדובר באותם עובדים שמתגוררים לתקופה ארוכה ושאין תחלופה שוטפת".
> הצג תגובות