מאז יום העצמאות, הגיעו במספר ימי שישי מאות מתושבי אום אל פחם המזוהים עם הפלג הצפוני, שהכריזו על מאבק על אדמות מגידו בצפון, להפגין מול קיבוץ מגידו עם דגלי אש"ף. הם מקיימים שם תפילות ודורשים לקבל עשרות אלפי דונמים השייכים לקיבוץ. מבחינתם, השטח נכבש מידם בדרך בלתי מוסרית ובלתי חוקית עם חבלי הארץ מ-1948.
קיבוץ נגידו הוקם על ידי קבוצה מתנועת השומר הצעיר בשנתה הראשונה של המדינה, לאחר שתושבי העיירה לָג'וּן, שנכבשה על ידי חטיבת גולני, ברחו ברובם לאום אל-פחם. בבחירות האחרונות התפלגו המצביעים במגידו באופן הבא: יש עתיד קיבלה כ-44%, מפלגת העבודה עם כ-15%, המחנה הממלכתי גרפה כ-14% ומרצ כ-13%. יחד עם האחוז וחצי שהצביעו לליברמן, הצביעו לגוש המרכז-שמאל מעל 88% מקרב המצביעים בקיבוץ.
מבחינת הערבים, ה"נכבה" מ-48' היא אסון לא פחות בעיניהם מאשר ההפסד הצורב במלחמת ששת הימים והשאיפה המתמדת שלהם היא שחרור כל הארץ מהיהודים. בתקופה האחרונה, ערביי אום אל פחם יצאו מספר פעמים ל"צעדת שיבה" מול קיבוץ מגידו. דרישתם היא לקבל חזקה העל הקרקע שבבעלות ישראלית. ההחלטה שתקבל הממשלה בנושא, היא זו שתכריע את המדיניות לגבי כל שטחי ישראל. שכן לפי גישה זו, העיר פתח תקווה יושבת על אדמות הכפר הערבי "מלאבס", תל אביב יושבת על אדמות הכפר הערבי "שייח מוניס", הישוב אזור יושב על אדמות "יאזור", ואילו נתניה על אדמות "אל אום-חאלד".
בנתיים נראה שהן במועצה האזורית מגידו והן בקיבוץ מגידו עצמו, מנסים "להוריד פרופיל". גם במועצה וגם בקיבוץ מסבירים שלא לציטוט כי לא מדובר בהפגנות קבועות של ערביי ישראל, וכי תושבי הקיבוץ אינם "נצורים" בשל כך.
רמ"י נכנעה והעבירה 480 דונם משטחי מגידו לעבריין
המתרחש בגלוי באום אל פאחם, קורה בשקט בשקט בכל חלקי הארץ באמצעות התנכלויות של "רועים" או עבריינים בדואים או דרוזים, על אדמות מדינה. בדצמבר 2022, הוחלט על ידי רמ"י להעניק הרשאה על שטח של 480 דונם לווהייב להייב. להייב הורשע ב-2015 בעבירות של פלישה לשדות מרעה, גניבת עדרי בקר, קשירת קשר לפשע, שיבוש הליכי משפט ותקיפת שוטר. השטח הוחזק במשך 40 שנה על-ידי קיבוץ מורן, והענקת ההרשאה לאותו עבריין עשויה לגרוע את אותו שטח בפועל משטח המרעה של הקיבוץ. קיבוץ מורן סבל במשך שנים מפלישות עדרים לשטחי הקיבוץ על-ידי אותו עבריין, איומים ואף יריות.
החלטת רמ"י אושרה בניגוד להמלצות המקצועיות של חברי ועדה מיוחדת המורכבת מנציגי גופים שונים (בהם התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, היחידה הארצית לפיקוח על שטחים פתוחים, קק"ל ועוד), ובניגוד לחוות הדעת שהגיש לה משרד החקלאות. "מדובר על השתלטות על שטחי מרעה, פגיעה אדירה בערכי הטבע הסביבה", טען ח"כ דן אילוז (ליכוד) בבקשה שהעביר לקיים דיון מהיר בוועדת הפנים של הכנסת. "העבריין הנ"ל ידוע לשמצה בכל הגליל, והוא מתנכל מזה שנים לחקלאים באזור. הענקת החכירה לעבריין משדרת מסר מעוות, ובמקום להוקיע את תופעת הפשיעה החקלאית – מעניקה לה פרס. ההחלטה שמה ללעג ובזה למאמצי המשטרה וגורמי המודיעין לגדוע את זרועות הפשיעה החקלאית".
"ההחלטה הזו שמה ללעג ובזה למאמצי המשטרה וגורמי המודיעין לגדוע את זרועות הפשיעה החקלאית", הוסיפה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), "מחובתה של ממשלת ישראל לעמוד בהבטחותיה לחיים וביטחון לאזרחיה ובפרט לדאוג לחקלאים שנפגעו מידי פושעים וגובי פרוטקשן. אנו רואים פה הצטרפות מקרים של אינטרסים לאומיים, הן מבחינת שמירת החוק והן מבחינת אי הפקרת המרחב לגורמים עברייניים המטילים את אימתם על המרחב כולו".
מדובר באירוע שהוא לא חקלאי, אלא לאומי-ביטחוני, כשבשטחים החקלאים הללו מחזיקים לרוב רועים שמנהלים את הקרקע המשתייכים לקיבוץ או למרחב הכפרי. הרועים, או העבריינים הבדואים והדרוזים, נוקטים בשיטה הדומה למלחמת התשה באמצעות התנכלויות ומטרדים של חברי כנופיות לאדמות מדינה.
לפני כעשור החלו לפרוח ניצנים דומים. באותם ימים רשם משמר הגבול 159 תלונות שהוגשו בשנה אחת על-ידי חקלאי יהודי בצפון, שהחזיק ב-5,400 דונם מרעה וטיפל ב-180 ראש בקר. החקלאי התלונן נגד חקלאי אחר שניהל עדר בישוב הערבי הסמוך והחזיק ב-200 דונם מרעה ו-160 ראש בקר. התלונות היו על פלישות לשטח, גרימת נזק בגדר וכיוצא בזה.
החיים הבלתי נסבלים של החקלאים
התנהלות דומה מתרחשת כיום גם בשטח פארק הירדן בגליל. בשנה וחצי האחרונות מתנכלים חברי כנופיה מכפר בדואי בגולן, הטוענים לבעלות על אדמות המדינה בשטח פארק הירדן. אותו חוכר, בעל חווה מהמינהל, תיאר את שהתרחש: "ראינו שמישהו שחרר את הפרות מהמרעה והן הסתובבו על הכביש. לא רחוק משם, הצעיר היה עם אביו והם החלו לרדוף אחרינו וכמעט נכנסו בנו עם הרכב הכבד שלהם. ירדו מהרכב ורדפו אחרי ואחרי הנוסעים שהיו איתי ברכב. ברחנו מהר מהמקום והתקשרנו למשטרה, ואז התברר כי הוא התלונן נגדי על נזק שכאילו עשיתי לו, והמשטרה עצרה אותי. המוח פה עובד עקום. פשוט מטורף".
"איך נותנים לעבריין לחזור לזירת הפשע?", שאל ח"כ מיכאל ביטון, "אם אכן מדובר באדם שפלש לשדות מרעה, שהורשע בעבירות גניבת עדרי בקר, קשירת קשר לשיבוש הליכי משפט ותקיפת שוטר? כעת מאפשרים לו לחזור לירת הפשע. זו לקונה ומחדל".
בדיון שהתקיים בנושא בוועדת הפנים של הכנסת, קרא יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, לרמ"י לחזור ולשקול שוב את ההחלטה לאשר הרשאה על שטח של כ-500 דונם לעבריין על חשבון אדמות קיבוץ מורן. מהדיון עלה כי ברמ"י לא התייחסו בכלל שיקוליהם לרקע של אותו העבריין.
> הצג תגובות