10 ימים. זה הזמן עד שלקח לבנק ישראל להכריז על עליית ריבית נוספת בשיעור של 0.75%, בדומה לנעשה בארה"ב, 10 ימים קודם לכן. זה היה עניין של זמן עד שתתקבל ההחלטה הגורלית הזו שסופה להשפיע משמעותית על הצרכן הישראלי, ולא פחות על חברות נדל"ן והמשק הישראלי.

לפני 10 ימים, כאמור, עדכן הפדרל ריזרב בארה"ב את התחזיות והודיע על העלאת ריבית נוספת בגובה של 0.75%, כך שהריבית בארה"ב תעמוד כעת על 3.25%-3%. לפי עדכון הפד הריביות יגיעו לשיעור של 4.6% במהלך השנה הבאה. 

עליית הריבית בארה"ב היתה די צפויה וקשורה להמשך העלייה באינפלציה שרשמה קצב עלייה שנתי בשיעור של 8.3%. בישראל לעומת זאת, המצב די שונה. שיעור האינפלציה השנתי עומד היום על 4.6% בלבד, והוא נמוך משמעותית ממרבית מדינות המערב. בבריטניה, למשל, שיעור האינפלציה הגיע לרמה של 10% במהלך השנה. 

ובכל זאת, בדומה למתרחש בארה"ב החליט היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, להעלות את ריבית בנק ישראל ב-0.75% לרמה של 2.75%. ההחלטה, כך הסבירו, נובעת בשל עליית קצב האינפלציה השנתי, שעומד על 4.6%, כאמור, בעוד שהיעד העליון של בנק ישראל לאינפלציה השנתית עמד על 3% בלבד. סיבה נוספת להחלטה קשורה לרצון ליישר קו עם מדיניות הבנקים המרכזיים במערב. 

עליית הריבית בישראל תורגש בעיקר על השכבות החלשות ובשוק הנדל"ן משמעותה הכבדה משמעותית על נוטלי המשכנתאות וחברות הנדל"ן כאחד – המשך האטה בקצב רכישת הדירות, ייקור נוסף במשכנתאות (מעבר לרכיב המדד), הקטנת האטרקטיביות לרכישת דירות להשקעה ומגבלות מימון על חברות נדל"ן. 

מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מסרו בתגובה, "החלטת הנגיד להעלות בחדות את הריבית שוב היא סימן מסוכן שלהערכתנו ישליך על התנהלות ענף הבנייה והתשתיות מיד ויגיע לכיס של כל ישראלי בחודשים הבאים. התפיסה המעוותת, לפיה ריבית גבוהה יותר תטפל במשבר הדיור היא טעות מרה שתמשיך לגרום ל'סגירת הברזים' של מימון הבנייה במערכת הבנקאית מול זינוק במספר הישראלים שלא יכולים למצוא לעצמם פתרון דיור הולם. ראינו באוגוסט שינוי מגמה לטובה בתחום האינפלציה בישראל ולמרות זאת, בנק ישראל מבצע עכשיו הליך שראשיו בעצמם הגדירו כמרסן צמיחה מהותי. יועיל נגיד בנק ישראל ויסתכל על ההיסטוריה הכלכלית שלנו, וילמד כי פגיעה קשה בייזום כלכלי בכלל ובייזום בנייה בפרט היה ונשאר מסכן מספר אחת של הכלכלה הישראלית. לציבור בישראל מגיע מהבנק המרכזי שלו התנהלות שקולה ומדודה התואמת את מצבה הכלכלי של המדינה ולא את זה של תושבי צפון אמריקה או מערב אירופה". 

"צפויה בלימה של עסקאות וירידת מחירים"

שמאי המקרקעין בישראל סבורים כי גל העלאות הריבית של בנק ישראל החל לבלום את עליית מחירי הדירות, וככל שהעלאות הריבית יימשכו באותו הקצב – עליית המחירים צפויה להיעצר ואולי גם תהיה ירידה מסוימת במחירים. כך עולה מסקר מקיף שביצעה לאחרונה לשכת שמאי המקרקעין בקרב כ-400 שמאים החברים בלשכה.

הסקר בחן איך תופסים השמאים את השפעות העלאות הריבית על שוק הדיור הישראלי עד כה, ומהן לדעתם ההשפעות הצפויות בעתיד עם המשך עליית שיעור הריבית במשק. את הסקר ערכו יריב דרורי, יו"ר ועדת מחקר נתוני שוק בלשכת שמאי המקרקעין, ויו"ר הלשכה חיים מסילתי.

לפי ממצאי הסקר, רוב מכריע של כ-75% משמאי המקרקעין שהשתתפו בסקר סבורים כי עד עתה לא חלה השפעה של העלאות הריבית על מחירי הדיור בסביבתם; כ-20% סבורים שחל שינוי קל במחירים (עלייה/ ירידה). השמאים נשאלו גם האם העלאות הריבית בלמו עד עתה את עליית המחירים ו-56% מהם השיבו כי רק במעט. כ-33% השיבו כי להעלאות הריבית לא הייתה השפעה על מחירי הדיור בישראל.

ככל שמגמת העלאת הריבית תימשך עד סוף שנת 2022 בקצב ההעלאות הנוכחי, כ-60% מהשמאים סבורים שההשפעה תהיה בירידת מחירי הדירות של 5%-10%. עוד כ-20% מהמשיבים צופים שלא תהיה השפעה על מחירי הדירות וה-20% הנותרים צופים עליית מחירים של 5%-10% וירידה בכמות העסקאות עד כה. 

שמאי המקרקעין נשאלו בסקר גם לגבי השפעות הריבית על כמות העסקאות בשוק הנדל"ן הישראלי. בשאלה "כיצד הליך העלאת הריבית השפיע על כמות העסקאות בדירות מגורים בסביבתך עד היום", השיבו כ-76% מהשמאים, כי חלה ירידה בכמות העסקאות בסביבתם, ואילו כ-22% ענו כי לא חל שינוי בכמות העסקאות בשל העלאת הריבית.

במבט קדימה ככל ויימשך גל העלאות הריבית, כ-83% משמאי המקרקעין סבורים כי זה יביא לירידה בכמות העסקאות בדירות מגורים בסביבתם בטווח הזמן הקצר. רק כ-17% סבורים כי לא יחול שינוי בכמות העסקאות.

לדברי יו"ר לשכת שמאי המקרקעין חיים מסילתי, ממצאי הסקר מראים כי "ייתכן והחלה בלימה מסוימת של עליית מחירי הדיור עקב התייקרות אפשרויות המימון, וכן מורגשת ירידה בכמות העסקאות מסיבה זו. אם יימשך קצב העלאות הריבית, צפויה בלימה חזקה יותר במחירים ואולי אפילו ירידה. יחד עם זאת, התחושה הכללית הינה שרק כלי הריבית לא יביא לשינוי משמעותי ברמת המחירים בשוק הדיור, אלא יידרשו כלים נוספים כגון הגדלת היצע הקרקעות, הפחתת עלויות חומרי הבנייה והגדלת כוח האדם הזמין בענף".