למנכ"ל החדש של חברת פרסקו אראל ברקאי, יש קילומטרז' ארוך בעולמות הללו. בעבר היה סמנכ"ל השיווק של נירלט, ובהמשך מנכ"ל דלק קולורי, חברה בת של דלק. לפני כשלושה שבועות התיישב על כיסא המנכ"ל של פרסקו, חברת מחקר, פיתוח וייצור של חומרים עתירי טכנולוגיה לתשתיות ובניין שיושבת בעוטף, לאחר תקופה בה עשה גיחה לתחום שונה לחלוטין – מנכ"ל יקב היוצר, היקב החמישי בגודלו בישראל שמבקבק כארבעה מיליון בקבוקים בשנה.

הוא בן 54, עם תואר שני במנהל עסקים, נשוי לאיילת, ואבא לשלושה – איתי, אלה ואורי. המשפחה מתגוררת בתל מונד. כעת הוא נכנס לנהל את פרסקו המעסיקה כ-20 עובדים והמתמחה בחמש קטגוריות מפתח – שימור מבנים, חיזוק בטון, טיפול בקורוזיה, ציפויים דקורטיביים ומעכבי בעירה.

"החברה התחילה לפני כ-30 שנה כחברה שייצרה צבעים מינרליים דקורטיביים, התפתחה באופן טבעי לתחום שימור מבנים והפכה להיות מובילת שוק", הוא מספר בריאיון לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי. "שימור מבנים נמצא תחת רגולציה מאד קפדנית. בשנים האחרונות פרסקו פיתחה שורה של חומרים, גם בתחומי שיקום הבטון וטיפול בקורוזיה, ובעת הזאת אנחנו עסוקים בפיתוח של חומרים מעכבי בערה".

כשמתייחסים לחומרים מעכבי בערה, אי אפשר שלא לדבר על אירועי 7 באוקטובר בעוטף. כחלק ממסע הרצח של מחבלי חמאס, הם גם העלו באש לא מעט בתים פרטיים ומבנים. המחבלים ניסו לפרוץ לקיבוץ מפלסים, אולם נבלמו. מאידך, למפעל פרסקו באזור התעשייתי של הקיבוץ הם הצליחו לחדור. "הם עשו נזקים מטורפים – שברו ציוד יצור, סחורות, הפכו משטחים, שברו וגנבו מחשבים, שברו דלתות. מזל שזה היה בשבת בבוקר והמפעל היה ריק מאדם".

המפעל ניזוק קשות והושבת לכמה שבועות טובים לשיקום, כאשר האזור עצמו עדיין היה שטח צבאי סגור. "חלק מהסחורה שלנו אלה שקים עם כל מיני טייחים", מספר ברקאי. "אותם משטחים נלקחו על ידי הצבא כדי לבנות עמדות הגנה לאורך הכביש הראשי של העוטף, וכדי לשמש מחסומים. כוחות הביטחון לקחו את זה עם המלגזה של פרסקו כדי לבנות עמדות ירי". מרכז הפיתוח של פרסקו הועתק לקריית גת ועדיין פועל משם.

"הסתובבתי בקיבוצים וראיתי את מה שהיה שם, ואין לי מילים להביע את רמת הזעזוע של מה שראיתי", היא נזכר. "מי שלא ראה את זה בעיניו, לא יכול להבין מה קרה שם".

-באזור העוטף מחבלים הציתו ב-7 באוקטובר בתים רבים. זה בדיוק אחד הכיוונים הראשיים של פרסקו – מעכבי בערה. תספר על זה

"בתחום מעכבי הבערה יש שתי צורות טיפול. יש צבע שעומד בתקן הישראלי A1, והרעיון של הצבעים האלה הוא שהם אינם דליקים ולכן מונעים התפשטות של אש. האש נוהגת להגיע מלמטה ולהתפשט למעלה. כשהיא נפגשת עם צבע מחומר אקרילי בקירות פנים, אז היא 'נתפסת' עליו ומתפשטת. בצבע מעכב בערה, למעשה כשהוא נפגש עם הקיר, האש לא מתפשטת.

"למעכב בערה יש לנו חומר אחד – טיח מעכב בערה. אתה מתיז אותו על גבי קונסטרוקציית פלדה של שלד הבניין, במגדלים ובמבני ציבור בעיקר. הטיח הזה מעכב את ההתחממות של הקונסטרוקציה ואת הקריסה שלה. אבל יש חומר עוד יותר מעניין שנקרא 'אינטומסנטי', אותו צובעים על אלמנטים שונים כמו קורות פלדה, בטון או עץ. כשהוא פוגש חום, הוא מתחיל להתנפח ולמעשה יוצר כמו 'כרית אוויר' במכונית, וכך הוא מרחיק את החום מהקורה לפרק זמן של 60 עד 180 דקות. הזמן הזה מאפשר לכוחות ההצלה והכיבוי להגיע, להילחם בלהבות, לצנן את הבניין ולשלוף החוצה את האנשים ששהו בו. מדובר בחומר שהוא עדיין לא מסחרי. אנחנו בתהליך של הוצאת תקן אירופאי מאושר EN – תהליך מורכב ביותר. אין יצוא מקומי בישראל של הצבע הזה, וגם ברמה הגלובלית יש כ-20 יצרנים בלבד. פיתוח המוצר שלנו כולל פטנט שנותן הגנה יותר טובה, ונמצא כעת בתהליך של רישום".

-אגב, איך בכלל הגעת לפרסקו אחרי שניהלת יקב?

"את דוד שושן (מייסד ובעלי פרסקו, א"כ) אני מכיר הרבה מאד שנים. לפני תקופה הוא פנה אליי כדי שאלווה את החברה באיזה מהלך אסטרטגי. תוך כדי תנועה, נולד הרעיון לתפקיד המנכ"ל".

-הכיוון של פרסקו הוא השוק העולמי?

"אנחנו בונים אותה להיות חברה גלובלית, עם כל הפיתוחים שנעשו ונעשים בה. לצורך כך, אנחנו מבצעים השקעות לא מעטות במערכי הייצור ובמעבדות, ובראש ובראשונה בעיבוי כח האדם, בעיקר בתחום של מחקר ופיתוח. סביב הפיתוחים שנעשים עם גדש על הצבע האינטומסנטי, יש התעניינות מגורמים בינלאומיים, בעיקר בתחום מעכבי בערה. זה הולך לשים את החברה במקום אחר".

-מבט אל העולם זה חשוב, אבל איך הולכת ההתמודדות עם הבירוקרטיה בכל הנוגע לפיצויים למפעל שנפגע?

"דווקא בהיבט הלאומי – ההתנהלות מול המדינה קשה מאד מאד, עם מס רכוש, עם רשות המסים. במקום שיקלו עליך וימצאו את הדרך איך לעשות את זה יעיל ומהיר, אתה מוצא את עצמך עובד בזה. זה לא פשוט כשאתה מנסה להחזיר את המפעל לפעילות מלאה, ולהחזיר לקוחות בתקופה שיש בה פחות עבודה בגלל שיש הרבה פחות בנייה בשל המחסור בפועלי בניין. התחושה היא שהמדינה לא לצידך ולכן צריך לעבוד שעות וימים כדי לקבל את מה שמגיע לנו. זו הרגשה לא נעימה כשכל היום אתה צריך להתעסק בזה במקום לשים את זה מאחוריך".

-כבר אפשר להעריך את הנזק הכספי שנגרם לחברה?

"יש אובדן הכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. בנוסף יש נזקים למבנה, לציוד, לחומרי גלם, ובמקרה שלנו גם לידע – כתוצאה מפגיעה בחומרים שהיו בתהליכי פיתוח. מדובר על נזק של עשרות מיליוני שקלים".

-נכנסת לתפקיד ממש לאחרונה. מה יהיה מבחינתך הישג בשנה הקרובה?

"שנשיק את הצבע מעכב הבערה, בתקווה עד סוף השנה הנוכחית".