הצלחת פרויקט בנייה תלוי במילוי ארבעה תנאים הכרחיים. הראשון הוא תיכנון מיטבי, השני הוא שימושיות (התאמה פונקציונאליות) מיטבית, השלישי הוא פתרונות תפעול ואחזקה מיטביים, והאחרון – ביצוע מיטבי.  

הדרך היחידה לקבל תוצאת ביצוע מיטבית, היא באמצעות הפיקוח. העיקרון פשוט: חייבים לכלול בתהליך הביצוע, החל מ-Day One, כלומר יום עליה לשטח אתר הבנייה, מפקח שיבצע פיקוח צמוד, ומדובר במקצוע רב תחומי שנושא עימו אחריות גדולה.

גם אם שלושת התנאים הראשונים יתקיימו באופטימום הרצוי, ללא פיקוח לא יהיה מי שיוודא שהתיכנון יתממש בדיוק כפי שהתכוונו המתכננים והיועצים.

במרכז הבנייה הישראלי הבנו כבר לפני 20 שנה, שבהיעדר הגדרה מקצועית סטטוטורית מוסדרת לתפקיד המפקח (שלמרבה התדהמה לא הוסדר עד היום), איכות הבנייה תישאר נמוכה ואולי אף תרד ברמתה. בשני העשורים האחרונים, איכות הבנייה בישראל השתבחה, מעשור לעשור נכנסות טכנולוגיות בנייה חדשות ומקצועות חדשים, וככל שאנחנו מכשירים מפקחים ומעדכנים את שוק הפיקוח בהתאמה לשינויים בענף, כך החזון של מרכז הבנייה הישראלי להגיע לרמות ביצוע גבוהות בישראל, מתממש הלכה למעשה.

הנעת תהליך הטמעת מקצוע הפיקוח בענף הבנייה בישראל, לא הייתה פשוטה, במקביל להכשרת המפקחים וחינוך, ועד היום מחנך מרכז הבנייה הישראלי גם את קהלי הקצה, אלו שבונים בתים ואלו שיוזמים פרויקטים למגורים או למשרדים, מסחר ונכסים מניבים בכלל. המסר הוא חד משמעי: לא יוצאים לביצוע מבלי שנמצא באתר מפקח בניה שיוודא שהטייחים מיישמים את הטיח בעובי הנדרש ועם הפריימר הנכון, או שקבלן האינסטלציה  משתמש בחומר המקורי הנדרש לריכוך הגומיה בצינור הדלוחין כפי שהוגדר במפרט הטכני, ולא בסבון כלים (שבסוף יגרום לגומיה להתייבש), או שקבלן האלומיניום הכין משקוף עיוור מלא לכל הפתחים, ושקבלן עבודות הגמר ניקה את שאריות הטיח בארגז תריס הגלילה לפני התקנת החלון.

יתרה מזאת, המפקח הוא הגורם האנושי המוביל למניעת אי-ההתאמות שמבוצעות לצערנו באתרי הבנייה ומונעות קבלת טופס 4 וטופס איכלוס. אתר בנייה שיש בו מפקח, עבר הכנה ובקרה מטעמו, כך שלא תהיה לפקח העירייה כל דרישה או סייג לפני אישור קבלת טופס 4.

מפקח הבנייה הוא שומר הסף של היזם (שהוא למעשה גם הדייר או המשפחה שבונה את ביתה). קורס הפיקוח יצר סטנדרטיזציה ומתודולוגיה שמצריכה את המפקח לשהות באתר על בסיס יומי, כך שלא תתקיים פעולה בשלב הביצוע שלא נבחנה על ידו. לפיכך גם נבנתה סטנדרטיזציה של שכר טרחה מותאם לדרישות התפקיד, יחד עם שמירה על מערך התשלומים לקבלני המבצעים ולבעלי המקצוע שתלויים באישור העבודה באמצעות המפקח.

כן, המשמעות היא שקורס פיקוח של מרכז הבנייה הישראלי יצר הסדרה של התחום באופן שגם הפך את בוגרי הקורסים למפקחים המובילים את שוק הבנייה הפרטית בישראל או לחילופין לגורמים מיומנים בתוך חברות הבנייה הגדולות.

קורס פיקוח משתנה, מתעדכן ומשתכלל בכל חצי שנה, גם נוכח שינויי הרגולציה, אבל לא פחות, בגלל ההתפתחות הטכנולוגית ואג'נדות גלובליות כמו משבר האקלים והתאמת המבנים לחיסכון באנרגיה. מובן שגולת הכותרת בקורס הפיקוח מיומו הראשון היא צוותי המרצים שבנוסף למומחיות האקדמית שלהם, עוסקים במקצועות ובאים מהשטח.