אם תהיתם היכן עשירי ישראל, מתגוררים, התשובה כבר אינה חד משמעית. אם בעבר רובם ככולם התנקזו באזור המרכז – במשולש של סביון, הרצליה פיתוח וכפר שמריהו, הרי שלא מעטים מהם בוחרים באלטרנטיבה ראויה לא פחות ורוכשים מגרשים או נחלות רחבות ידיים, עליהם הם בונים נכסים יקרים ומושקעים ביותר.
במחיר דונם בשרון אפשר לרכוש 30 דונם נחלה בצפון
"בשנים האחרונות אנחנו רואים תופעה במסגרתה תושבי המרכז, בעלי חברות או עסקים שאינם מוגבלים בשעות הגעה למרכז, עוברים לישובים כפריים פריפריאליים, שם הם נהנים מאיכות חיים שקשה להשיג בישובים אורבניים מצופפים", מסבירה נירית פרנקל, מבעלות המשרד פרנקל ארכיטקטורה ועיצוב המתמחה בתכנון בתי יוקרה ונחלות. "אחד המאפיינים הבולטים בישובים האלה הם המגרשים גדולים משמעותית מאלה שבמרכז ובמחיר זהה לדונם באחד מיישובי השרון אפשר לקנות נחלה של 30 דונם שכוללת חלקה חקלאית גדולה ומתוכה כשניים עד שלושה דונם מופשרים לבנייה. זכויות הבנייה בישובים פריפריאליים מורחבות ביחס ליישובי המרכז מאחר שהשטחים גדולים יותר. כך, גם אם בפועל מדובר בהיקף אחוזים זהה מבחינת זכויות הבנייה, השטח המותר לבניה בפועל גדול בהרבה. לפחות בחלק מהרשויות בפריפריה יש פחות תנועה של בקשות להיתרים וכתוצאה מכך היחס יותר אישי והבירוקרטיה פחות מסועפת וסבוכה. משך הזמן בין מועד הגשת הבקשה עד לאישורה מתקצר משמעותית, לעיתים בשיעור של בין 20 ל-30%".
תופעה נוספת שצוברת תאוצה ברבים מהיישובים היא קידום פעילות שאינה חקלאית: "הרשויות לא ששות לקדם אזורי תעשיה חדשים שמביאים איתם רעש ועומסים ובמקומם מוצעת חלופה: רשות מקרקעי ישראל מקדמת היתרי פעילות שאינה חקלאית במסגרת הנחלות עצמן, כך, שטח מסוים מוקצה להקמת מבנים לטובת עיסוק במלאכה זעירה או למימוש עסק עצמאי בסמיכות למקום המגורים", מסבירה פרנקל. "בפועל אנחנו רואים תנופת בניה של יקבים חדשים, בתי מלאכה, מבני משרדים, צימרים ויחידות נופש שנבנים במסגרת הנחלות עצמן. בהמשך ישיר, יש הבוחרים לנצל את הנחלות לחלופה במסגרתה נבנה בית ראשי גדול אחד הממצה את מרבית זכויות הבנייה, סביבו חצר גדולה. חלופה נוספת רווחת היא תכנון קומפלקס מגורים עבור כמה מבני המשפחה; בית מרכזי עבור ההורים ובית נוסף סמוך עבור אחד הילדים. בכל מקרה, בכל קונסטלציה שהיא, מעטים מבעלי הנכסים מוותרים על פסילטיז משמעותיים לאירוח גם בסביבת החוץ, כמו בריכה, מטבח חוץ, פינות ישיבה ואוכל וכיוב'. בעוד שבמרכז כל מטר קריטי למיצוי, המרחבים הגדולים מאפשרים לנו לבנות פחות לגובה ועדיין להנות משטחי אירוח משמעותיים בתוך הבית ומחוצה לו".
לשיטתה של פרנקל, ביחס לישובים בפריפריה, המרכז מאוד קשיח בעמדותיו לגבי יישום חומרים: "אנחנו רואים התערבות של הרשויות במהות התכנונית של החזיתות בעוד אלה שבפריפריה גמישות בהרבה ומאפשרות ליישם חומרים מקומיים בפרט בכל הקשור לאבנים כדוגמת אבנים גליליות, אבנים ארץ-ישראליות או אבני בזלת במנעד רחב יותר של גוונים", היא אומרת.
הכפר מגיע לשפלה
בתמונה הראשית של הכתבה הזו מופיע בית נדיר ביופיו שתכננה מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו באחד מיישובי השפלה. "זהו פרויקט שיפוץ של בית בן יותר מ-40 שנה, בית ילדותה של אם המשפחה. הוריה בנו בית חדש בסמוך והעבירו לידיה זכות בת ממשיכה", מסבירה ניב טולדנו שאמונה על תכנון ועיצוב הפרויקט. "שני בני הזוג מגיעים מתחום הבנייה. הגדרת המשימה הייתה שיפוץ מהיסוד של המבנה הוותיק. ביצענו שינוי מהותי בחזיתות, בפתחים ובתכנון הפנים והחוץ. לתהליך התלווה אדריכל רישוי".
"התמה המרכזית הייתה לשמר את ההוויה הכפרית, באינטרפרטציה גסה ומחוספסת יותר ובשילוב נגיעות תעשייתיות ומודרניות. התוצאה היא חלל המאפיין את השפה העיצובית של הסטודיו. זהו בית חף מפשרות, אין בו שחקנים ראשיים ושחקני משנה. כל החללים טופלו כמכלול הוליסטי וכל רובד נבחן לפרטי פרטים וטופל באהבה ובקפידה", היא מוסיפה. "הבית עתיר טכנולוגיות ומערכות שהן state of the art, כל הפריטים תוכננו ונתפרו CUSTOME MADEלפרטי פרטים – מחיתוכי אבן cut to size ועד לפרטי הנגרות, הריהוט והטקסטיל".
המעטפת החיצונית תוכננה בקפידה. הקשתות והבליטות של זו המקורית רובעו. מיקומי החלונות והפתחים שונו, כך גם מיקום דלת ושער הכניסה. ניב טולדנו תכננה מפתחים גדולים וזרימה אופטימלית בין הפנים למרפסות ולגינה, הלימה מושלמת בין הפונקציות בבית לאלה הממתינות לבני המשפחה ואורחיהם מחוצה לו.
מצפון לשומרון
השימוש בנוף כמפתח תכנוני בא לידי ביטוי גם באזורים מדבריים בדרום ומזרח הארץ. דוגמה לכך הוא בית שתכנן ינון בן דוד, בעל משרד לאדריכלות תכנון ועיצוב, עבור משפחה בת שישה נפשות ביישוב הקהילתי קידר שביהודה, לא רחוק ממעלה אדומים וירושלים.
בן-דוד, שחי, נושם ועובד דווקא ברמת הגולן אך משרדו אמון על פרויקטים בפריסה ארצית, השכיל לייצר עבור בני המשפחה בית בהוויה תנ"כית שמשתלב בצורה אורגנית להפליא בסביבתו המדברית: "למדתי את שפת האזור ושילבתי במבנה הייחודי חומרים וצבעים שקולעים לתמונת הנוף המקומית". הוא מסביר. "המשפחה ביקשה לשלב את המורשת וההיסטוריה התנ"כית בביתה והתוצאה שהתקבלה היא בית חם, משפחתי ואותנטי. שילבנו ברחביו הרבה אבן מקומית, יצרנו קשתות וחצר פנימית – הומאז' לבנייה ההיסטורית באזור, אז החלונות פנו לכיוון החצר הפנימית".
"החצר מוקפת חומה וקשת מעטרת את הכניסה. לבני הזוג חשוב היה להתייחס לנוף ולייצר הפרדה בין המפלסים על מנת שהפונקציות בבית יעבדו עם הנוף. על אף שהבית גדול יחסית (כ-300 מ"ר ושבעה חדרים) חשוב היה לנו לייצר תחושת אינטימיות. באזור הזה שוררות רוחות מאוד חזקות לאורך כל ימות השנה, לכן פתחנו פתחים לנוף במחשבה ומידתיות".
חשיפה לצפון
פרויקט נוסף מבית היוצר של משרדו של ינון בן דוד בחולתה שבצפון, הידוע בנופיו החקלאיים הבתוליים. אזור זה מספק בשנים האחרונות פרויקטים מגורים מסקרנים שנותרים נאמנים למקום. בליוויו של בן דוד, בנתה המשפחה הצעירה בית מגורים רחב ידיים, מואר וחוויתי עם קשר מיטבי לירוק שבחוץ.
מעצבת הפנים יוטבת זלצמן, עברה ממרכז ישראל לצפון בעקבות בעלה. שנים הם גרו בשכירות במבנה קיים במגרש, עד שהחליטו לרכוש אותו ולבנות במקומו בית חדש שיתאים למשפחה שהתרחבה בינתיים.
במהלך תכנון הבית, בני הזוג הדגישו עד כמה חשוב להם לשמור על קשר בין פנים לחוץ הבית וליצור בית מואר מאד, חמים ומשפחתי. הבית צופה לעמק החולה ומהמרפסת נשקף נוף מרהיב לרכס נפתלי ולחרמון. הקווים המנחים היו להכניס את אור השמש לבית בצורה המיטבית ובתוך כך את הנוף.
בן דוד: "פרט זה היווה אתגר מרכזי: כיצד להכניס את אור השמש אל החלל הציבורי ולשמור בד בבד על תצפית מיטבית לנופי האזור מכיוון שלכאורה יש סתירה בשל הכיוונים- אור השמש מגיע מדרום, אך הנוף היפה של הבית מצוי דווקא בכיוון צפון. התגברנו על כך באמצעות יצירת המדרגות של שתי הקומות בחלקו הדרומי של הבית עם ויטרינות ענק, כך נכנס שפע של אור שמש דרומי בצורה האופטימלית לחלל הציבורי שפונה לעבר הנוף".
פאר וסטייל בצפון
בית שתכנן משרדה של פרנקל בישוב כפרי בצפון, עבור זוג בשנות ה-50 ושלושת ילדיהם, אחת מתגוררת עמם ועבור שניים נוספים, שחיים מחוץ לבית, הוקמה קומת אירוח נפרדת לחלוטין: "הבית בנוי על שטח של כ-1.2 דונם בו ניצב בעבר בית ילדותה של אם המשפחה. לבני הזוג חשוב היה לבנות במקומו בית שיענה על צרכי המשפחה כיום, כששני ילדים הבוגרים מגיעים להתארח מעת לעת". מסבירה פרנקל.
פרנקל מספרת: "המגרש מצוי בצלע גבעה ועל כן המבנה מדורג וכולל שני מפלסים. הקומה התחתונה, ששטחה כ-150 מ"ר, הולכת ומתמוססת בתוך הגבעה. שם תוכננה ממלכה עבור שני הילדים הגדולים ומשפחותיהם. שטח הקומה העליונה הוא כ-300 מ"ר והיא כוללת את החלל הציבורי, מאסטר ההורים, וסוויטה לבת המתבגרת".
"לאור מורכבות המגרש הצר והארוך, בו קיים הפרש גובה משמעותי, תוכננו שתי כניסות לפרויקט: כניסה אחת מהרחוב הגבוה שמובילה לקומה עליונה, ונוספת מהרחוב הנמוך יותר שמובילה ישירות לקומה התחתונה בה ממוקם אגף הילדים הבוגרים. עם הכניסה אליו נגלה מעבר תחום משני צדדיו בצמחיה. מצידו האחד הבית ומעברו השני אדניות עשויות פלדת קורטן במקצב קבוע. מספר צעדים אחר כך נגלה מבנה זכוכית ארכיטקטוני עוצמתי – סולריום עשוי ברזל וזכוכית שמהווה ציר המקשר בין האזור הפרטי לציבורי ומחלק רעיונית את הבית. זהו פטיו רחב הידיים המהווה אתנחתא בין הגושים – הציבורי והפרטי – פרק המחבר בין האגפים ושונה בתכלית מבחינה חומרית. בעוד הוא עשוי פלדה וזכוכית, חזיתות הבית שעוטפות אותו בנויות אבן, טיח, ברזל ועץ. ממנו עוברים לחלל הציבורי רחב הידיים".
"גם לגינה ניתן להיכנס משני רחובות והיא תוכננה במפלסים כמעט בלתי מורגשים. תוכננו בה שתי פרגולות בינן עץ אלון עתיק לשימור. באחת מהן פינות לאונג' נמוכות ובשנייה מטבח חוץ מאובזר ופינת אוכל. בריכת הגלישה כוללת מפל הפונה אל הנוף. מסביבה צמחיה ארץ ישראלית ופינת שיזוף".
> הצג תגובות