האם ענף השיפוצים, מהנפגעים הכלכליים הגדולים בשל מלחמת חרבות ברזל, עומד לקבל זריקת מרץ? לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי נודע כי ועדת המנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שקיימה אמש ישיבה, קבעה מכסה ייעודית של 5,000 עובדים זרים שיוקצו לענף השיפוצים. בישיבה לקחו חלק בין היתר גם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו.

בשלב זה יש עדיין כמה עניינים לא פתורים. העיקרי שבהם הוא דרך הבאתם של העובדים – האם במסגרת מדינתית או פרטית. גם סוגיית המבדקים צריכה להיבדק, כמו גם עלויות העסקה של עובדים אלו, בענף שעד ל-7 באוקטובר העסיק בעיקר פלסטינים מיהודה ושומרון, בתעריף יומי של עד 500 שקלים.

מאז תחילת המלחמה הופסקה עבודתם של הפועלים הפלסטינים. בניגוד לענפים אחרים, וגם לענף הבנייה עצמו, שהחל לגייס – אם כי בעצלתיים – עובדים זרים, עד כה השיפוצניקים נותרו ללא עובדים. הסיבה לכך היא שעלות העסקת עובד זר הרקיע שחקים והגיעה עד ל-1,700 שקלים ליום עבודה. בעוד שחברות בנייה גדולות יכולות איכשהו להתמודד עם עלויות כאלה, הרי שקבלני שיפוצים שמעסיקים עובדים בודדים, אינם מסוגלים לעמוד במחירים כאלה, לצד דאגה לתנאי השהות שלהם בארץ, כגון הלנה, מזון וליווי צמוד של גורם מקשר.

התאחדות קבלני השיפוצים נאבקת בחודשים האחרונים לקבל מהממשלה מתווה כזה שיאפשר הבאת עובדים המתאימים לענף, בתנאי שכר הגיוניים יותר מבחינתה. במקביל טוענים בהתאחדות כי יש לחזור להעסקה של פלסטינים, בהתאם למתווה שכבר גובש יחד עם מערכת הביטחון, מהלך שגורמים ממשלתיים כמו מורגנשטרן וסיסו, תומכים בו. ואולם הדבר תקוע במערכת הפוליטית – כשיש רוב בממשלה המתנגד לכך.

במסגרת ההסכמים הבילטרליים (G2G), כבר הוסכם על הקצאת עובדים לענף השיפוצים, אולם כאמור השיפוצניקים לא מסוגלים להעסיק בתנאים הללו. כך, הענף שגלגל כמיליארד וחצי שקל בחודש במהלך 2023 עד לפרוץ המלחמה בתחילת אוקטובר, ירד כיום על פי הערכות למחצית מכך.

הסוגייה התאילנדית וההיעלבות ההודית

בתוך כך, תשעה חודשים לתוך המלחמה, נכנסו עד כה לישראל כ-27 אלך עובדים זרים לענף הבנייה. 20 אלף מהם הגיעו לישראל לראשונה, ו-7,000 הם עובדים חוזרים, כאלה שעבדו בעבר בישראל ועזבו אותה במשך השנים.

בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים בין ישראל לבין ממשלת תאילנד, להבאת עובדים לענף הבנייה. השיחות החלו כבר בסוף השנה שעברה באמצעות השגרירות התאילנדית בישראל, והמשיכו עם הגעתו לפני כחודש של שר העבודה התאילנדי פיפאט ראטשקיטפראקרן ארצה לסדרת פגישות. ואולם בחוות דעת שיצאה מצד גורמים בענף הבנייה בישראל, נמסר כי מדובר בעובדים שאינם מתאימים לתחום הבנייה. בבדיקה שנעשתה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה מול ארגון ה-OECD, התברר כי במדינות החברות בארגון לא מועסקים תאילנדים בענף.

במקביל הגיעה בסוף השבוע שעבר משלחת של הארגון החצי-ממשלתי ההודי NSDC לישראל, בעקבות הדיווחים על כך שהעובדים שהגיעו מהודו אינם מקצועיים מספיק. "הם ממש נעלבו מזה", אמר גורם ישראלי המכיר את הפרטים, בשיחה עם חדשות מרכז הבנייה הישראלי. המשלחת נפגשה עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מורגנשטרן, עם מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה סיסו, ועם גורמים נוספים, במטרה להפיק לקחים מהמהלך, לאחר שבפגישות נאמר על ידי שני הצדדים כי יש אינטרס משותף להצלחת המהלך.