בחודשים האחרונים ממשיך להעמיק הקרע בין ראשי המועצות האזוריות בגליל לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומינהל התכנון, בסוגיית המשך יישוב ופיתוח יישובים יהודים בגליל. לטענת ראשי המועצות, הממשלה מנסה למנוע חיזוק ההתיישבות היהודית בגליל באמצעות צמצום ההטבות וההקלות בנושא פיתוח היישובים, וכן העלאת מחירי הקרקע. זאת, לגישתם, לעומת הטבות מפליגות שמעניקה הממשלה בכפרים ובערים הערביות. לדבריהם, בדרך הזו ההתיישבות היהודית הולכת ומצטמצמת.
בהודעה של ראשי המועצות נמסר כי "המציאות הקשה בלב הגליל באה לידי ביטוי בהתפוררות ההתיישבות הכפרית והיא תוצאה של המדיניות הממשלתית בשני העשורים האחרונים בתחום התכנון וניהול הקרקע. אנו רואים תופעה חדשה של סגירת גני ילדים וצמצום משמעותי במספר התושבים ועזיבה של 90% מהצעירים את בתי הוריהם בישובים בהם גדלו. כך נרשמת ירידה תלולה של שיעור היהודים בלב הגליל שעומד היום על 14%".
ראש המועצה האזורית משגב, דני עברי טוען כי "בזמן שביישובים הערבים אנו רואים בנייה נרחבת ולא חוקית ומכרזי רמ"י זולים במיוחד, ביישובים היהודים בלב הגליל פועלים משרד הבינוי והשיכון ורמ"י כשהם מנותקים מהמציאות המתהווה. הם מתייחסים לפיתוח האזור כעסק נדל"ני לכל דבר ובסופו של דבר המרקם היהודי נותר מאחור ולא מצליח להתפתח".
לאור הדברים, די חריג שלאחרונה הוציאה רמ"י מכרז במועצה המקומית שלומי שנמצאת באזור קו עימות באזור עדיפות לאומית א', לבנייה של 98 יחידות צמודות קרקע בחינם – ללא תשלום על הקרקע כלל. המתמודדים במכרז ידרשו לשלם רק עלויות פיתוח בהיקף של כ-350 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור שתהנה מנוף לים. המכרז יתבצע במתכונת של "הרשמה והגרלה" ללא התמחרות, והיחידות יוצעו לבני המקום בלבד.
"מדובר במכרז די חריג ברמה העקרונית ואני מניח שזה נובע בשל הקירבה וסמיכות הישוב לגבול", מסביר סגן ראש המועצה אופיר שיק. "זו לא דוגמה להתנהלות ביישובי הגליל במרחב הכפרי, לא זוכים לרמה כזו של סבסוד, אם בכלל. בסוף, יש כאן איזה חסם כשל מובנה בתוך ההתנהלות של רמ"י ושל משרד הבינוי והשיכון שאומרים לנו, 'השוק מבוסס על היצע וביקוש, ויש לכם במרחב הכפרי ביקוש גבוה והיצע נמוך ולכן המחירים עולים'. אם נזרום עם דפוס המחשבה הזה מדובר במכת מוות ממש להתיישבות הכפרית, כי במחירים הגבוהים הללו הזוגות הצעירים המקומיים לא מצליחים להגיע ולכן אנו רואים אותם נוטשים את המרחב, מגיעה אוכלוסייה מבוגרת והמרחב הכפרי הולך ומזדקן".
"בני הגליל לא נשארים פה, הם עוברים למרכז", ממשיך אילן רובין, מנכ"ל ארגון לב בגליל, "ואנחנו רוצים לעצור את המגמה הזו. המחירים במרחב הגליל הם מטורפים. רמ"י מתנהלים כמו ספסרים ומנסים לגרוף כמה שיותר כסף. יש כמה חסמים בהתיישבות כפרית והם מנצלים את זה. מה שקורה הוא שאין הרבה בנייה בישובים כפריים, ושיש בנייה – הקרקעות מאד יקרות. צעירים לא יבואו לבנות פה".
לפני מספר חודשים, ראשי המועצות האזוריות, ובראשם משגב, גליל תחתון, עמק יזרעאל ומטה אשר, דרשו מראש הממשלה בנימין נתניהו להוביל שינוי במדיניות הלאומית הנהוגה בעשורים האחרונים. המתרחש ביישובי המרחב הכפרי בגליל הצית מחלוקת בקואליציה בין שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, שעיקרה נוגע להחלטות ממשלה בשל הפערים הקיימים בין הישובים היהודים לערבים בכל הקשור למכרזי רמ"י. בעוד שהישובים הכפריים הערביים זוכים לסבסוד משמעותי וקרקע משווקת במחיר של כ-30-50 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור, בישובים היהודים האומדן נעשה לפי שווי שוק.
בעוד השרים סטרוק וסמוטריץ', בשיתוף ראשי המועצות האזוריות בגליל תולים את האשם בהחלטות רמ"י ומרשויות התכנון, בטענה כי אלו הובילו בשנים האחרונות מדיניות תכנון נרחבת להסדרת עבירות בנייה בלתי-חוקית בכפרים הערביים, לצד הרחבת ההתיישבות ביישובי המיעוטים, על חשבון שטחים ירוקים ושמורות טבע, לצד מתן הטבות רבות בשווי מיליוני שקלים, הרי שמנגד, הישובים היהודים לא נהנים מהטבות או הקלות דומות, ומחירי הקרקעות יקרים משמעותית. "הזנחת פיתוח ההתיישבות היהודית מחד, וטיפוח יישובי מיעוטים מאידך, פגעו אנושות במצבת היישובים היהודיים בשטח, עד כדי איום ממשי על ריבונותה של מדינת ישראל בשטחים אלה", אמר השר עמיחי שיקלי בישיבת הממשלה שהתקיימה לפני כחודש.
"הכל מתחיל מאומדן", הוסיף נציג מאחד היישובים בגליל. "בסוף יש אומדן לקרקע שרמ"י מוציאים לפי שמאות. יכול להיות שיש אדם שמוגדר בן-מקום וההגדרה הזו נושאת בחובה הטבות משמעותיות במגזר הערבי, והם יכולים לקבל הטבות מפליגות ואם האדם משרת כוחות ביטחון, מספיק שנתיים בשירות צבאי, והדבר יכול להוזיל את עלויות האומדן שלו בשיעור של כ-90%. על כך בדיוק התרעומת. אין שוויון והמטרה היא להחיל את ההגדרה בחברה הערבית גם לזו היהודית. אני מבין שיש רצון של המדינה לראות את החברה הערבית והדרוזית משתלבת בשירות הצבאי ובמערכות מדינתיות, אבל עד כדי כך ליצור אפליה בין ישובים הסמוכים לזה לזה, ופה צריך לעשות תיקון".
> הצג תגובות