התיקון לחוק המכר עמד במוקד פאנל בנושא שהתקיים במסגרת כנס "עיר הנדל"ן" באילת. עמית גריידי, הממונה על חוק המכר, אמר בפאנל אותו הנחתה עדי כהן, כתבת הנדל"ן של TheMarker, לאחר שנטען שהתיקון הוביל לעליות מחירי הדירות, כי "אני טוען שלא באמת היו עליות מחירים, רצה הגורל ולא תיאמנו עם הבנק אבל עלו ריביות יחד עם תיקון 9. אין פה באמת עליית מחירים, יזמים מדוווחים אלינו ואנחנו רואים את זה. אני לא רואה את הדרמה הגדולה של המחירים בכל הנוגע לתיקון 9".

לדבריו, "אנחנו בשוק מוחלט של שליטה יזמית (של היזמנים והקבלנים) למול רוכשים. היום רוכש דירה שנכנס לקנות דירה הוא לא יכול בכלל להתווכח על תשומת בניות. המחוקק הבין כבר בשנות ה-70 את הפער האדיר בין מוכר לרוכש דירה. אין משא ומתן הוגן בין צדדים. אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שהמע"מ יכול להיות מוצמד למדד תשומות הבנייה".

יו"ר לשכת השמאים חיים מסילתי, אמר לגבי חוק המכר: "לא היה מנוס מלשחק במחירים על מנת לעמוד מול המערכת הבנקאית. חוק המכר בא לתקן עוולה רבת שנים. צריך להגיד גם כי מדד תשומות הבנייה לא קשור לשוק. במשרד השיכון באו ואמרו לנו – אנחנו לא יודעים לעבוד במקביל, זה אבסורד. עשו חצי עבודה. הטלאי הזה של היתרה הבלתי מוצמדת זה טלאי מיותר ומגוחך. הייתה כוונה טובה אבל הביצוע היה פחות טוב".

מסלתי התייחס לעליית מחירי הדיור ואמר: "מניחים שהשוק יעלה לנצח. להגיד שמחירים יעלו לנצח זה לא נכון".

מסילתי גם התייחס לממשלה היוצאת וזו הנכנסת: "זאב אלקין (שר הבינוי והשיכון היוצא) הצהיר שהציף את השוק בלמעלה מ-80 אלף דירות, ובסוף הייתה עלייה של 20% במחירי הדיור. זו פיקציה, זה לא היה אמיתי… בנוגע לקרקעות היסטוריות אני מציע (לממשלה הנכנסת) להטיל מס רכוש לכל קרקע לא מוצמדת. אני מקווה גם שהממשלה הבאה שתבוא תהיה יציבה יותר עם תוכניות לארבע שנים ושאולי לשם שינוי יקשיבו לאנשי המקצוע שבאים עם פתרונות אמיתיים ויצירתיים".

סגן החשב הכללי באוצר, ישי בן אלי סיפר על מאחורי הקלעים בשיחות על המדדים עם הקבלנים: "כשהמדדים השתוללו, הקבלנים באו אלינו ואמרו לנו שהמדינה צריכה לגדר את הסיכון. ראינו שיש הגיון בדברים שלהם. מעל סיכון מסוים הממשלה באמת תהיה שם".

על התיקון לחוק המכר אמר בן אלי: "קודם כל אנחנו בעד החוק. המטרה של החוק מבחינת האוצר זה שרצינו לבוא ולהגדיר שיש פער בין הצרכן לבין הקבלן ביכולת ובהשפעה על החוזה. כמו כן, גם בהבנה של החוזה ובהבנה בנוגע למה זה הצמדה ועוד. כשאדם חותם על חוזה, רצינו שתהיה לו ודאות יותר גבוהה על מה הוא חותם ומה הוא עושה, וזאת בעצם הייתה המטרה".

על תקינותו ושלמותו של החוק אמר בן אלי: "בשולי הדברים, הצעת חוק נכנסה לדיון ויצאה בצורה אחרת. בסוף הפוליטקאים מחליטים. ההמלצות של אנשי מקצוע נשמעות לפעמים במלואם ולפעמים לא. בסוף כולנו צריכים לקיים את החוקים גם אם לא מסכימים עלים".

בהתייחסות לקבלנים: "אנחנו לא חושבים שקבלנים פראיירים והם לא צריכים להפסיד. היה ברור שבטווח הקצר המחיר יעלה אבל מן הצד השני הודאות של הרוכש עלתה, בטווח הארוך זה יטיב עם הרוכש גם מול הבנק וגם מול היזם".

בנוגע למכרזים אמר: "אנחנו רואים במכרזים לכל המרבה במחיר שאנחנו מקבלים מחירים יותר נמוכים מבעבר. אנחנו כבר רואים את זה היום. היום זה קרוב לשמאות ונמוך מזה".

עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, משפט אזרחי, התייחסה לחוק המכר: "בדיונים לחוק הזה עולה ההתערבות בחוזים פרטיים. חוק מכר זה לא עומד מול רגולטור וממשלה, זה שוק עסקי וחוזים. חוק המכר הינו חוק צרכני. הבסיס צרכני. התיקון האחרון עולה בקנה אחד עם זה. יש כשל שוק והצמדה שלא צריך להצמיד והמחוקק יגיד את הדברו וגם הממשלה וגם הכנסת. עמדו על כך בכנסת שהחוק והתיקון לא יחולו אחורה. אני מבינה חלקים מהציבור שלא היו מרוצים מכך".

בנוגע לעתירות נגד החוק, אמרה עו"ד יוליס: "עמדת הממשלה עוד לא התגבשה באופן סופי. יש בג"צ שמדבר על פרטיות החוק. אנחנו לא חושבים שיש פגם שיורד לשורשו של עניין והוא לא עתיד להיפסל. יש קשת של עתירות מנהליות בנוגע לדברים ספציפיים של מחיר למשתכן. ביקשנו זמן נוסף לבית משפט מכיוון שזה מורכב. אנחנו בין החלפת ממשלות, נצטרך בחלק מהדברים להמתין לממשלה הבאה".

בנוגע להתחדשות עירונית שהחוק לא ממתייחס אליה, אמרה יוליס: "חקיקה זה כמו תינוק שנולד. ההגדרה של מוכר וקונה במכר דירה אינה כוללת התחדשות עירונית. יכול להיות שנצטרך לתת פרשנות בעניין להתחדשות עירונית".

לדברי יונה גרין, שותף ומנכ"ל בחברת טרא נדל"ן התחדשות, "התחדשות עירונית זה תהליך מאוד ארוך. מהחתמת הדייר ועד עליית הקרקע זה לפחות שבע-עשר שנים. מדובר בתהליכים מאוד ארוכים. יש תחושה שכל הזמן מנסים להילחם ביזמים ובקבלנים".

עו"ד מיכל כהנא לוי, סמנכ"לית ויועצת משפטית בחברת ישראל קנדה ראם החזקות, אמרה: "כשיזם רוכש את הקרקע הוא לא יודע כמה היא עלתה לו. המחוקק לא נתן דעתו לסוג אחר של עסקאות כמו התחדשות עירונית וזה מטריד. אי אפשר לתמחר פרויקט ככה, מגיע חוק המכר וצריך לשנות ישר את כל התכניות. הוא עשה נזק גדול ליזמים וגרם לעליית מחירים".

כהנא לוי הוסיפה כי "הבירוקרטיה התכנונית זה משהו שחייבים לטפל בו. לא יכול להיות מצב שלאשר תב"ע יקח ארבע שנים ואז רישוי ותכנון שנתיים. אם רוצים להוריד את מחירי הדירות – המפתח הוא יותר התחלות בנייה ופחות רגולציה".

סמנכ"לית הכספים של חברת סלע בינוי, נעמה ברנר, אמרה: "אין חולק בקרב היזמים שיושבים כאן, שמה שצריך להיות מוצמד לתשומות הבנייה זה עלות הבנייה. כדי שזה יקרה צריך שיקרו דברים בשוק שלא קורים היום. בכל עיר רכיב הקרקע שונה לחלוטין. יש דיליי של שנה וכמה חודשים בנוגע למשברים עד שזה משתקף במדד. השיווק הפוליטי של החוק על טהרת מחירי הדירות זה הטעות הגדולה ביותר שהייתה. אם היו אומרים שהרצון בתיקון הזה זה להכניס ודאות למחיר הדירה, היה טוב יותר. אם מחירי הדיור יעצרו זה יהיה נס גדול".

בנוגע לערר נגד התיקון לחוק: "אנחנו חברה שנמצאת המון בפרויקטים של מחיר למשכן ועוד. ביום שהגשנו את ההצעה, התנאים היו שמחירי דירה מוצמדים ומשם יצאנו לתכנית עסקית ומחירי הגשה. הטענה שלנו בערר זה שמדובר בחקיקה רטרואקטיבית לכל דבר. החוק לא באמת יוריד את מחירי הדיור, לא יהיה ביישום אפקטיביות מלאה. מנסים לחוקק רטרואקטיבית וזה לא נכון. יש פרויקטים שזה פשוט מחסל לנו את הכלכליות שלהם".

גם היא נגעה בסחבת האדירה באישורי פרויקטים: "יש קרקעות שזכינו ב-2019 ועדיין לא קיבלנו היתרי בנייה. חייב לטפל בענייני הרישוי וטיפול שורש".

אבי מנדלר, מנכ"ל עץ השקד: "אלקין עשה המון דברים טובים בממשלה האחרונה וגם התיקון הוא בחלקו נכון, אבל רק חצי ממנו. לא ירחק היום בו החצי שלא מוצמד, יוצמד למדד המחירים לצרכן. התיקון לא נעשה עד הסוף וחבל. העלנו מחירים ביותר מ-3% רק בגלל התיקון. כשירד גשם, המדינה לא תיתן לנו מטריה, כשהריבית עלתה מדינת ישראל לא אמרה לנגיד שהקבלנים לא יעמדו בזה".

בהתייחסות לעליית מחירי הדיור אמר: "מתוך העלייה של 20% במחירי הדיור, 10% בלבד זה עלייה אמיתית. לעומת זאת, ה-10% הנותרים זה גם בגלל תיקון חוק המכר. החוק גרם לזה שאנחנו פשוט נותנים מסירות מספר חודשים לאחר מכן, והתוצאה של זה היא שהצרכן יקבל את הדירה שלו לאחר שלוש שנים ולא לאחר שנתיים וחצי".