סדרת רפורמות תכנוניות אמורה לקצר בצורה משמעותית את פרק הזמן שלוקח להוציא היתר בנייה בישראל – משלוש שנים בממוצע, לכמה חודשים, בתקווה. הרב נתן אלנתן, יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויו"ר מטה התכנון הלאומי, התייחס לאותן רפורמות בכנס רישוי שקיים היום מרכז הבנייה הישראלי במרכז הכנסים באצטדיון העירוני בנתניה. לדבריו, "הרפורמות האלה יקצרו מאד את תהליך הוצאת ההיתר. זה לא יקרה ביום אחד, אבל ב-2025 נתחיל להרגיש בשטח את השינוי הגדול".
בתחילה התייחס הרב אלנתן לרפורמת הרישוי העצמי והאדריכל המורשה להיתר. "היה לנו חשש אם הרפורמה הזאת תצליח", אמר אלנתן. "יש 120 אדריכלים שכבר נרשמו, בניהם גם מהשורה הראשונה. אם חשבנו שיבואו כל מיני סוג ג' וסוג ד', אז הגיעו גם כאלה שבונים פרויקטי ענק. דיברתי עם אדריכל שיש לו שלושה פרויקטים גדולים בתל אביב. אם אדריכלים גדולים נכנסים לתחום, אז יש לרפורמה הזאת סיכוי מאד גדול".
רק אתמול נחשף באתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי כי למרות ש-120 אדריכלים כבר הוסמכו כמורשי היתר, שמותיהם נותרו חסויים – ככל הנראה מטעמי הגנת הפרטיות. לאחר הפרסום בחדשות מרכז הבנייה הישראלי, פורסמו שמות חלק מאותם אדריכלים.
"אבל בשונה מהעבר", סיפר על דרך קבלת רפורמות, "יש שיתוף פעולה בין כל הגורמים. בוועדה המקומית בתל אביב כבר מוכנים לרפורמה הזאת. הרשויות המקומיות תצטרכנה לספק תיק מידע נרחב הרבה יותר עם כל האינפורמציה. אין ספק שיהיו חבלי לידה, אנחנו לא מפחדים. תוך כדי תהליך, נתקן את הכל. למדנו את הקשיים והבעיות, וכשנעשו התקנות, הדברים האלה נלקחו בחשבון".
בתוך חודשיים קפץ מספר האדריכלים המורשים להיתר, מ-60 לכ-120, לקראת כניסת הרפורמה לתוקפה בתחילת נובמבר. אלנתן מקווה שעוד אדריכלים יקפצו לעגלה הזו, והיזמים ינצלו זאת: "השאיפה היא שתוך חמש שנים נגיע למצב של 40% מההיתרים יגיעו דרך מורשה להיתר. ה-60% הנותרים יישארו בוועדות המקומיות ויפחיתו את העומס על המערכת. כך נשחרר בצורה מאד משמעותית את הוועדות שיוכלו לקדם ולזרז את שאר הבקשות".
סוגיה שעדיין מעוררת מחלוקת עזה בענף, היא ביטול ההקלות, שהדד-ליין האחרון שלהן הוא 31 בדצמבר השנה. "החוק נחקק כבר בנובמבר 2021. נתנו לזה זמן כדי שתהיה התארגנות מצד כולם. לצערי – כמו שרגילים אצלנו במדינה – אף אחד לא האמין שההקלות יידחו. הבהרתי לכל מי ששאל אותי שההקלות יתבטלו בסוף השנה. בתיקון 34 נתנו סמכות לשר הפנים להאריך את ההקלות בשנתיים. בתיקון 155 זה תוקן והסמכות הוארכה לארבע שנים, אבל רק לתוספות בנייה ולא בנייה חדשה".
בכל מקרה, תופעת ההקלות לא הולכת להיעלם בצורה מוחלטת. "מה הפיתרון לדבר הזה?", שאל וענה אלנתן. "יש מקומות שחייבים את ההקלות. אנחנו לא רוצים שזה יהיה במסלול של ההקלות. הוא מסלול שגורם להתארכות של הוצאת היתר בנייה כי יש פרסום ומתנגדים ועררים, וזה לוקח המו זמן. יש הקלות שחייבים אותם – ואז הוועדה המקומית תכין תב"ע שתסדיר את ההקלות. אם נהוג בעיר מסוימת לתת הקלות כאלה ואחרות, שהעירייה תכין תוכנית שתסדיר את הכל. שיעשו למשל תוכנית שבכל המגרשים יש הקלה של 6%". בנוסף, יש מספר הקלות שעדיין יהיו קיימות על השולחן, כמו למשל סטיית קו בניין קדמי, "כאשר אתה רוצה להתיישר עם שאר הבניינים ברחוב". כך, לדברי אלנתן, "אם אין הקלות, נחזור למורשה להיתר. כי אם יש הקלות, אני לא יכול להגיע למורשה להיתר".
עוד סוגייה שמעוררת הרבה אמוציות בענף הבנייה והתכנון, הוא החלוקה בין שטח עיקרי לשטחי שירות, חלוקה שתסתיים עבור תכנון עתידי, אבל לא רטרואקטיבי. "מ-1992 יש חלוקה לשטח עיקרי ושטח שירות – וזה מתכון להארכה של משך הזמן הוצאת הרישוי. הנושא הזה הוא מאד טעון. באתי עם תפיסה שלא מקדמים דברים בכוח. הנושא הזה של ביטול שטחי שירות – כולם התנגדו בהתחלה. עשינו את זה בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי, הקבלנים והשמאים, והגענו להסכמות. גם מהנדסי ערים תומכים במהלך הזה. ביוני 2023 ניתנה סמכות לשר הפנים לקבוע שטחים גם רטרואקטיבית – כי כל תקנה שאתה מתקן, חלה מהיום והלאה. היה צריך לתת הסמכה מיוחדת בחוק. גם בתוכניות קיימות אפשר לחשב בשטח כולל. בדצמבר 2023 נכנס לתוקף השלב הראשון שתוכניות חדשות יכולות לעבוד בשטח כולל. קבענו את זה וולונטרית כי לא רצינו להיכנס לחקיקה. כיוון שבחוק יש הגדרות של שטח עיקרי ושטח שירות, נצטרך להסדיר את כל תיקוני החקיקה האפשרית וזו עבודה משפטית שכבר נעשית בימים אלו. הכוונה שלנו שבתחילת הרבעון הראשון של 2025 יאושרו התקנות שמדברות על חישוב שטחים כללי, כולל בתוכניות קיימות".
אלנתן התייחס גם להבדל בין תת-קרקע לקרקע בכל הנוגע לשטחים עיקריים ושטחי שירות: "גם בתת הקרקע יש את הכלל הזה של עיקרי ושירות – אבל אי אפשר להעביר מתת-קרקע למעל הקרקע. אנחנו לא מגבילים שימושים. אם לדוגמה יש בתת-הקרקע שטחי שירות ויש שימושים שנקבעו, נקבע שאפשר לעשות שימוש למחסנים או לחניה, ונשאר לך 100 מ"ר מיותר, אתה לא יכול לעשות שימוש עיקרי.
"הדבר הזה ימנע את כל הטריקים והשטיקים שקיימים", המשיך אלנתן, וסיפר כי בעבר "אסרו בתל אביב הקמה של מחסנים קומתיים, כי מה שעשו לאחר מכן, היה שהצמידו את המחסן לתוך הדירה".
ועוד סוגיה מעניינת שעלתה, היא תוכנית העיצוב – כנראה שהנקודה הכי רגישה שיש. "זהו נושא שלא מוכר בכלל בחוק. הוא נולד איכשהו בתל אביב לפני 30 שנה, ומאז גלש לכל הארץ. זה הגיע למחוזות הזויים לגמרי. נתקלתי בתופעות של דרישות בלתי חוקיות או דברים שנוגדים את התב"ע. היינו חייבים לעשות סדר בזה. אתמול פרסמנו את המדריך בשיתוף עם איגוד מהנדסי הערים ועם נציגי הקבלנים, ויצרנו מדריך שמסביר איך עושים תוכניות בינוי. תוכניות עיצוב לא עושים, את העיצוב עושים במסגרת ההנחיות המרחביות. בהגדרה, לא צריך לעשות תוכנית בינוי בבניין בודד. אם יש משהו שאתה רוצה, תקבע את זה בתוך התוכנית. אם יש משהו לגבי העיצוב, יש את זה בהנחיות המרחביות. תוכנית העיצוב והבינוי מגיעה מתוך הנחיות של התוכנית. אם אין הנחיה כזאת, הוועדה המקומית לא יכולה לדרוש את זה".
> הצג תגובות