מלחמת חרבות ברזל הציפה שוב את סוגיית מיגון המבנים. רוב הדירות בישראל אינן ממוגנות, והמלחמה הזאת הוכיחה את החשיבות של מיגון על חיי אדם. כך למשל, על פי נתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ מתחילת הלחימה, כ-1.6 מיליון דירות מתוך כמעט שלושה מיליון, לא ממוגנות, נתונים דומים לאלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו כשנה וחצי לפני כן.

הסוגייה הזאת נידונה בפאנל שהנחיית הפרשנית הכלכלית של חדשות 12 קרן מרציאנו, בנושא השפעות המלחמה על שוק הנדל״ן בוועידת מרכז הבנייה הישראלי (עיר הנדל"ן) הנערכת באילת. מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח אמר כי "בשלושת החודשים האחרונים פתרנו הרבה בירוקרטיה ופתחנו אפשרות להקים את המיגון, אם זה פטור היתרים או באישור תמ״א מזורז".

כשנשאל על בעיית ההתחדשות העירונית בפריפריה, כמו אשקלון וקריית שמונה, בשל ערכי הקרקע הנמוכים יחסית – דבר שפוגע ברווח היזמי, השיב: "יש מקומות בעייתיים כמו קריית שמונה, שם ניתן תקציב לערים שיש בהם חשש לרעידות אדמה ואנחנו מטפלים בתכנון (מדובר על ערים כמו קריית שמונה, צפת, בית שאן, טבריה ואילת, הנמצאות על השבר הסורי אפריקאי, א"כ). כאשר יגיעו תקציבים חדשים, נתמרץ אותם למיגון".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטיין, הוסיף: "במיגון בצפון בדרום יש מתח בין טווח קצר וטווח ארוך. הבעיה היא שעידוד התחדשות עירונית לא תספיק למלחמה של מחר, היא לטווח הארוך. צריך לשים כסף לטווח הקצר להקמת ממ״דים אך זה ירחיק את מטרת ההתחדשות העירונית".

.