הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב, אישרה את עדכון המדיניות העירונית לתכנון ובנייה בת-יימא בעיר, ואת הרחבתה. עם העדכון, יעלה התקן המחייב לבנייה ירוקה בתל אביב משני כוכבים לרמה של שלושה ואף ארבעה כוכבים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה.

העדכון מתייחס לכמה קטגוריות ספציפיות, כגון תקן החנייה לאופניים, החמרת הדריגשה לדירוג אנרגטי בבנייה למגורים ואיפוס אנרגטי במבני ציבור, ניהול אנרגיה, הגדלת הדרישה בדוח מיקרו-אקלים, והגדלה של מספר העצים הניטעים בעיר.

בנוגע לחנות לאופניים, עדכון המדיניות העירונית מכפיל את תקן החניה לאופניים במבני מגורים, משרדים ובמבני חינוך, בכדי להתקרב ליעד האסטרטגי של תל אביב לפיו 25% מהנסיעות בעיר עד שנת 2030, יבוצעו בכלים שאינם ממונעים. עדכון המדיניות מתייחס להגדלת היצע החניה בבנייה חדשה, ולקביעת הנחיות לחניה נגישה, נוחה ובטוחה. במסגרת כך, המדיניות גם דורשת הקמת מלתחות ומקלחות כדי לעודד עובדים לרכב לעבודה.

בנוגע לבנייה ירוקה, תהיה עליית מדרגה בדרישות העירוניות בהן עלייה ברמת הדרישות לתקן בנייה ירוקה, החלת דירוג אנרגטי על יחידות דיור, והחלת דרישה חדשה לאיפוס אנרגטי של מבני ציבור – כלומר מבנה המייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים בהיקף העומד בכמות החשמל שהמבנה צורך לאורך השנה.

כמו כן, הצורך בקידום ניהול וייצור אנרגיה הוא הכרח בהתמודדות עם המחסור הצפוי בחשמל בשנים הקרובות. לפי המדיניות המעודכנת, יינתן תוקף לדרישה לעריכת דוח ניהול אנרגיה על פי מתודולוגיה עירונית, תיקבע דרישה ליעילות מינימלית למערכות לחימום מים, ותחויב התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף משמעותי בגג המבנה ובחזיתות החשופות לקרינת השמש. כמו כן, יחויבו בניינים חדשים בהיקף משמעותי, לשלב מערכות ניהול אנרגיה ואגירתה לטובת צמצום ביקושי השיא בחודשי הקיץ.

עוד על פי עדכון המדיניות העירונית, יוגש דוח מיקרו-אקלים כנספח מחייב בתחומים כגון רוחות, צל וסנוור, מעטפת מבנה, חלחול וניהול מי נגר. ציפוף המרחב הבנוי, לצד מערכות אקלים חריגות בחודשי הקיץ והחורף, מחייבים שינוי סדר עדיפויות בתכנון מבנים חדשים בעיר.

וסוגייה נוספת היא עצים, צל ובתי גידול לעצים. לעצים חשיבות רבה לעיר ולאיכות חיי תושביה בתרומתם לסביבה בריאה, לוויסות לחות וחום ויצירת מרחב עירוני ירוק ונעים. עדכון המדיניות מחייב התחשבות בעצים הקיימים במגרש כבר בתחילת הליך התכנון, ודרישה לשמירה על בתי גידול (מרחב המחייה של שורשי העץ) למניעת נזקים בעבודות. עוד מציע העדכון מתן תוקף הנחיות לנטיעת עצים במרחב הציבורי והפרטי והנחיות להצללת המרחב הציבורי. צעד זה משלים תכנית פעולה עירונית בשם "יער עירוני". בעירייה אומרים כי היא שואפת לשמור ולהגדיל את כמות העצים בשטחה ונוטעת בכל שנה כ-10,000 עצים במטרה לעמוד ביעד של תוספת 100 אלף עצים עד 2030.

העירייה הציגה את הנתונים הבאים: בזכות בנייה ירוקה ניתן למצוא חיסכון ממוצע של25% בהוצאות חשמל לטובת דירות בבנייה ירוקה לעומת דירות בבנייה סטנדרטית, וחיסכון של כ-21% בצריכת מים לטובת דירות בבנייה ירוקה. התועלות העקיפות של בנייה ירוקה כוללות שיפור בריאותי לדיירים, השפעות פסיכולוגיות חיוביות, העלאת ערך הנכס, הורדת עלויות תחזוקה, הפחתת פליטות גזי חממה ועוד. 

מעיריית תל אביב נמסר כי היא "התחייבה לקחת חלק פעיל במאמץ הבין לאומי להתמודדות עם משבר האקלים שכבר פוקד אותנו. כחלק מחויבויותיה בארגונים ובאמנות בין לאומיות, אימצה העירייה יעדים שאפתניים, ומדיניות זו צפויה לסייע בעמידה בהם. העיר תל אביב-יפו מובילה בתחום תכנון בר קיימא ואנרגיה ורואה בו כלי משמעותי ליצירת מרחב בנוי איכותי ובריא בהיבטי סביבה ואקלים. עדכון המדיניות העירונית בתחומים אלה יאפשר לעיר, שנמצאת בשנים האחרונות בתנופת בנייה חסרת תקדים, להמשיך ולהוביל את ההיערכות לשינויי האקלים לטובת התושבות והתושבים, מתוך ראייה ארוכת טווח ובת קיימה".

ראש העירייה רון חולדאי, אמר כי "תל אביב-יפו ממשיכה להוביל את המדינה בעשייה ענפה וחסרת פשרות. משבר האקלים מחייב אותנו להציב לעצמנו יעדים שאפתניים שיאפשרו לשמור על התושבים ועל הסביבה בעתיד הקרוב והרחוק. בנייה ירוקה בסטנדרט גבוה תביא עמה חיסכון בחשמל, בצריכת מים, מצב בריאותי טוב יותר, הפחתת פליטת גזי חממה ועוד לא מעט יתרונות בעבור תושבות ותושבי העיר ולרווחת הדורות הבאים".