פועל נפל מגובה של שש קומות בתל אביב ונהרג, בבית שמש נכווה אדם באתר בנייה במהלך עבודות איטום ונפגע במצב בינוני, בכפר כנא נפל פועל מגובה ונפצע, בבאר שבע נפלה תבנית יציקה על פועל ופצעה אותו בינוני, ואילו בשיא השרב נפגע פועל בעתלית ממכת חום – אלה רק חלק מהאירועים שקרו בשבוע האחרון, בהם נפגעו פועלים באתרי בנייה שונים, בין היתר בשל בעיות בטיחות כאלה ואחרות.

אותם אירועים שהזכרנו כאן הם אירועים שאליהם הוזעקו צוותים רפואיים כמו מד"א ואיחוד הצלה, שטיפלו בנפגעים, פינו אותם לבתי חולים – ועדכנו בטקסט יבש וסטנדרטי את העיתונאים. על אלה יש להוסיף רבים אחרים שנפגעים מדי יום באתרי בנייה, אבל לא מקבלים טיפול רפואי במקום, אלא מתפנים עצמאית לקופת חולים או לבית חולים לבדיקות וטיפול רפואי. קחו את כל הנתונים האלה, הגלויים והנסתרים, ושכפלו אותם שבוע בשבוע. המספרים עשויים להיות מבהילים, בלי להזכיר את הנתון הקשה הבא: בכל בשנה נהרגים באתרי בנייה כ-20 פועלים בממוצע.

בשנים האחרונות ניסו במשרד המשפטים לקדם את תקנות הבטיחות בעבודה, שירחיבו משמעותית את מעגל האחריות הפלילית על תאונות עבודה, גם על היזם עצמו ועל גורמים נוספים. המטרה היא שמהלך כזה ייצור מחויבות גבוהה הרבה יותר באתרי בנייה לשמירה על נהלי עבודה ומאבק בכשלים שעשויים להביא לפציעתם של עובדים.

"הענף הכי מסוכן שיש"

ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, חזי שוורצמן יודע שהמלחמה בתאונות עבודה היא בלתי סופית. "יש 300 אלף עובדים בענף, שהוא הכי מסוכן שיש", הוא אומר בשיחה עם פורטל נדל"ן ניוז. "יש נהלים, יש מפקחים, אבל לא תמיד אפשר למנוע תאונות כאלה".

אחרי שנים שתקנון הבטיחות בעבודה היה תקוע במשרד המשפטים, שוורצמן מקווה שכבר במושב החורף של הכנסת, דברים יתחילו להשתנות: "הנושא מגיע לוועדת הפנים של הכנסת, ושם נקווה שירחיבו את האחריות הפלילית".

עו"ד רונן ורדי, מהמומחים המובילים בארץ בתחום הבטיחות ותאונות העבודה, הוא בעליו של משרד עורכי הדין שמייצג חברות בנייה בדיני בטיחות ותאונות עבודה ומייצג פלילית ומנהלית מול גורמי אכיפה סטטוטוריים, וגם הבעלים של "המרכז הישראלי לבטיחות וגהות" שמספק שרותי בטיחות וגהות בעבודה לשלל חברות. לדבריו, אם תקנון הבטיחות בעבודה כבר היה קיים, אפשר היה לראות בשטח פחות נפגעים. "ברגע שזה מכניס את מזמיני העבודה לתוך מעגל האחריות, הם היו מוודאים שהבטיחות תהיה חלק מהותי בהסכם ההתקשרות עם הקבלן, ולא רק לוחות זמנים, כספים ואיכות, אלא גם איך הקבלן מבצע את העבודה שלו בבטיחות. ברגע שהאחריות עליהם, הם יצטרכו להעביר את התקציבים לטובת הבטיחות, יצטרכו לוודא שמרכיבים של ניהול בטיחות נמצאים באתרים כדוגמת תוכנית ניהול סיכונים, או תוכנית בטיחות. ברגע שהמזמין אחראי לזה, הוא יוודא שהקבלן יבצע".

בנוגע לאותו תקנון שצפוי להגיע לדיון בוועדת הפנים, אומר ורדי כי בחקיקה החדשה יחייבו פיקוח עליון על ביצועי הקבלן בתחום הבטיחות. עד היום, אומר ורדי, "הקבלן עושה את הביקורת על עצמו. החובה היחידה היא לקיומו של ממונה בטיחות בחברת בנייה גדולה. הוא לא חלק מהאתר העבודות אלא חלק מהחברה, ואז מצופה ממנו לעשות בקרת בטיחות באתרים השונים. לא כל החברות מחויבות בממונה בטיחות – זה תלוי בהיקף הפועלים באתר. מ-100 עובדים ומעלה הוא מחויב בהיקף חלקי של ממונה בטיחות. הקבלן לא מבצע בקרות על עצמו, ואנחנו יודעים גם שבקרה עצמית לא אפקטיבית ב-100%. כשהוא עושה על עצמו בקרה, הוא לא יעצור את העבודה, הוא לא יפסיק תהליכים שצריך להשקיע בהם משאבים. ברגע שהמזמין יהיה מחויב על פי חוק להזמין בקרה של מכוני בקרה, בקרה חיצונית של מהנדס שבא לבדוק שמתקיימים כל התהליכים על פי תוכנית הבטיחות, נושא הבטיחות באתרי בנייה ישתנה".

-אז המטרה היא למנות אנשים חיצוניים שיפקחו על הבטיחות?

"יצטרכו למנות על פי חוק באתרים מעל 15 אלף מ"ר בנייה, מנהל אתר במינוי של משרד העבודה, ועליו תהיה האחריות על כל הבטיחות באתר. לא רק מנהל העבודה שעסוק כל היום בביצוע העבודה, אלא מישהו שאחראי על הבטיחות. אין מספיק אכיפה ומנהל עבודה לא יכול להשגיח על כל האתר, ולכן צריך עוד מישהו ברמה הניהולית שיהיה אחראי. זו תהיה הגדרה של מנהל פרויקט – שגם להם תהיה אחראיות על הבטיחות".

על פי פרסום בעיתון הארץ, מספר המפקחים באתרי בנייה ירד מ-90 לפני כשנתיים ל-70 כיום, ומספר צווי הבטיחות שמוציאים המפקחים מטעם משרד העבודה ירד בחמישה החודשים הראשונים של השנה ב-23% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובמחצית ביחס לתקופה זו בשנת 2021. במשרד העבודה ציינו בהקשר זה כי התקבל תקציב ייעודי בסך שישה מיליון שקלים להגדלת מצבת המפקחים.

הטכנולוגיה תציל חיים?

ענף הבנייה נחשב למיושן ושמרני שמתקשה לסגל לעצמו טכנולוגיות חדשות – שכבר קיימות. הסיבה היא בין היתר הרצון להימנע מהשקעת כספים, וגם רגולציה. כבר דובר לא אחת על הפיתוחים הטכנולוגיים שמאפשרים הפעלת עגורנים באמצעות שלט מהקרקע, דבר שבמינהל הבטיחות התנגדו לו, והוביל את חברת סקייליין להגיש עתירה לבג"צ בנושא. "העגורנאי יושב שעות למעלה, חשוף לרוחות, במתקן שמצבו התחזוקתי ירוד, לא רואה כל דבר מלמעלה, ודווקא יש פתרון טכנולוגי, אבל משרד העבודה מונע זאת", מזכיר עו"ד ורדי.

ורדי גם מציין "מערכות בינה מלאכותית שמסוגלות לזהות הפרות של בטיחות, חיישנים ומצלמות שסורקים את האתר ויודעים להתריע כאשר עובד הסיר את הקסדה שלו. אבל צריך להמשיך ולפתח ובאיזושהי צורה להכניס לרגולציה, ויש בדרך כלל בעיות עם זה. משרד העבודה צריך לעודד שימוש במערכות כאלה וגם חברות הביטוח. כאשר נכנס מוביליי לישראל, איך שכנעו את נהגים להתקין אותה במכונית? אמרו להם תקבלו הנחה בביטוח. חברות הביטוח לוקחות פרמיות מאד גבוהות בגלל הסיכונים באתר הבנייה, מישהו צריך להושיב אותן ולומר להן שיתנו הנחה בפרמייה כדי להפעיל מערכות כאלה באתרים. אפילו משרד העבודה יכול להחליט שבאתר בו הותקנו טכנולוגיות ויש רגולציה עצמית, הוא לא יקיים ביקורות פתע או שהוא ינהג בצורה סלחנית יותר. משרד העבודה צריך להתמקד במקומות לא מסודרים, בלי טכנולוגיות, בלי מודעות, למשל קבלנים קטנים. יש 500-1,000 חברות קבלניות בינוניות שהוא בודק כל יום והחיים שלהן קשים. אותן צריך לתמרץ להכניס טכנולוגיות".