"אנו עוסקים בקידום שיקום הצפון, תוך חלוקת המדינה ל-28 מרחבי תפקוד: הראשון הוא מערב הנגב והשני אזור הצפון, הגובל עם לבנון. יחד עם משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל, אנו שואפים לשילוש האוכלוסייה באזורים אלו ולהנעת פיתוח בתחומי תעסוקה, תשתיות ותיירות", כך אמר מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח, במהלך פאנל "קובעי מדיניות מסמנים יעדים" ביום הפתיחה של ועידת מרכז הבנייה הישראלי עיר הנדל"ן אילת במלון דן בעיר.

לדבריו, "החל מ-8 באוקטובר (2023, א"כ) ישנם פטורים מהיתרים ותכנון באזורים רבים. כבר ניתן לראות הרחבות בבארי וכפר עזה, שם המבנים ששימשו למגורים לטווח הביניים כבר מאוכלסים. המבנים שנבנו לטובת תושבי כפר עזה שפונו, כוללים כמה מאות יחידות דיור ונבנו, פותחו והושלמו בתוך ארבעה חודשים בלבד. כאשר ישנה מינהלת שפועלת בכל האספקטים של פיתוח ובנייה, לרבות ההיבטים החברתיים, אנו מסוגלים וצריכים להוציא לפועל פרויקטים בטווחי זמן קצרים במיוחד".

בנוגע להמשך ההקלות, אמר אלמליח: "כל שינוי שנעשה, במיוחד בשוק שמורגל להקלות, מחייב בחינה מדוקדקת. אנו עוסקים בנושאים מסוימים שדורשים שינוי חקיקה, כמו הארכת הקלות שאינן ניתנות כיום להארכה באופן מלא. עם זאת, ישנם מקרים שניתן להאריך בהוראת שר, בעיקר כשמדובר בתוספות בנייה. מדובר בצעדים שמטרתם להקל על התושבים ולסייע להם, אך זה עדיין אינו מענה מלא".

על שוק המשרדים וההסבות, אמר מנכ"ל מינהל התכנון: "אנחנו רואים ששוק המניבים, משרדים נמצא במקום שצריך לסייע לו. ברגע שנוסיף זכויות, תהיה יותר תנועה. כמו כן, אנו לא רוצים לראות יזמים עם שטחים של מלונאות על הנייר, אך זה תלוי במשרד התיירות. אנחנו מציעים לא לגרוע מהמלונאות, אלא להוסיף אזורי מגורים ותעסוקה".

על סוגיית הרכבת לאילת, הוסיף: "היום, יותר מתמיד, ברור לנו שעלינו להשקיע בתשתיות התומכות בצמיחת האוכלוסייה, הן בצפון והן בדרום. הרכבת לאילת היא חלק מרכזי בכך, ובעניין זה התקבלה משימה מהממשלה לבחון כיצד להפוך את הפרויקט לכלכלי. כרגע, ישנו נמל קיים ונצטרך להרחיבו. זיהינו מוקדים אסטרטגיים כמו אזור ספיר, שיוכל לשמש כנמל יבשתי ולשמש כאסם לוגיסטי למדינת ישראל. זה יאפשר לפנות שטחים ממרכז הארץ ולהעבירם לערבה, מה שיתמוך בפעילות הרכבת לאילת ויהפוך אותה לשימושית לאוכלוסייה".

סוגייה בוערת נוספת אליה התייחס אלמליח, היא הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג: "זהו נושא כאוב. מוסדות התכנון מגלים אחריות ורוצים לקדם את שני השדות – ברמת דוד ובנבטים. עם זאת, יש לחצים פוליטיים אדירים שלא לקדם את התוכניות, ואנו מזהים משבר בתחום התעופה שמתקרב במהירות, בדומה למשברי הדיור והתשתיות שחווינו. התכנון ברמת דוד מתקדם, בעוד שבנבטים עדיין לא החלו תהליכים. בתחום אחריותי, יחד עם מנהל התכנון, אני עושה את המקסימום, ואני מקווה שבסופו של דבר תתקבל ההבנה שהשדות הללו הכרחיים בטווח הזמן הקרוב".

"צריך להתמקד באפיקים כמו מס רכוש ומס משואה"

ראש רשות המסים שי אהרונוביץ' אמר: "על אף שתקציב המדינה כיום חסר, בעיקר עקב סדרי עדיפויות הקשורים לביטחון, צריך להצביע על מקורות מימון. יחד עם הכלכלן הראשי וראש אגף התקציבים, אנו עובדים על פריסת אפשרויות לפתרון. אחת ההצעות היא החזרת מס הרכוש בתצורה מסוימת, למרות שזהו מהלך מורכב. בנוסף, מס משואה עשוי לשמש מקור תקציבי חשוב. איני סבור שהעלאת המע"מ באחוז נוסף ל-19% היא הפתרון הנכון. עלינו להתמקד באפיקים כמו מס רכוש ומס משואה, לצד צעדים נוספים".

אהרונוביץ' אמר עוד כי "בשנה האחרונה, הצורך להקצות משאבים למס רכישה, דחק מעט את תוכניות קידום הנדל"ן. עם זאת, אני מזכיר שיש תזכיר חקיקה שהתקבל בנוגע להפחתת מס הרכישה בהתחדשות עירונית בפריפריה ל-3%. בעיניי, יש להוריד את מס הרכישה בפריפריה לאפס מאחר שההתחדשות העירונית באזורים אלו כמעט ולא קיימת. אנו מקווים לחזור לתוכניות הנדל"ן לאחר סיום חוק ההסדרים ולתת דחיפה נוספת למהלכים אלה". 

בנוגע לתקציבים הכלואים בגובה של כ-10 מיליארד שקל ולוח הזמנים הצפוף, אמר אהרונוביץ': "אנו יושבים עם נציגי תעשיינים, לשכות וקבלנים במטרה להגיע להסכמות. לא נגיע ל-100% הסכמה, אך אני מקווה שבימים הקרובים נוכל להציג מתווה מוסכם. לדוגמה, אנו בוחנים כיצד הקבלנים יכולים לרתק הון לצורך קבלת ליווי בנקאי, ואנו מתקדמים לעבר פתרון. אין מנוס מלהעביר את התקציבים הכלואים עד סוף השנה, וזהו אתגר משמעותי אך הכרחי, הן עבורנו והן עבור ועדת הכספים".

"להקים גוף שיכלול את כל הרגולטורים ונציגי היזמים"

רונית שבירו, בעלים ויועצת משפטית, קבוצת שבירו, אמרה בפאנל: "אנחנו נפגשים ומדברים רבות על כלל הנושאים בענף, אבל חסרה עבודה יום-יומית מאחורי הקלעים. צריך לפעול להקמת גוף משותף שיכלול את כל הרגולטורים ונציגי היזמים, שיפעל להתניע את תחום הדיור בהתאם לצרכים הדחופים של השוק. אנחנו זקוקים בדחיפות למטה דיור שיפעל בשיתוף משרד הכלכלה ורמ"י, לצד גורמים נוספים. זה חייב להיות גוף מסודר שמוביל להחלטות מעשיות וליישומן".

בנוגע לרפורמה שתבטל את ההקלות בסוף השנה, אמרה שבירו כי "יש לאפשר גמישות, במיוחד בתוכניות ישנות שאינן מותאמות לגדלי הדירות ולמכרזי רמ"י". על הסבת משרדים למגורים, הוסיפה: "יזמים רבים נתקעו עם בנייני רפאים של משרדים. המצב בשוק המשרדים מדאיג, חברות הייטק צמצמו שטחים בעקבות המעבר לעבודה מהבית מאז הקורונה, ומנגד יש מחסור חמור בדירות קטנות המתאימות לסטודנטים, הורים יחידנים ועוד. לראשונה, מינהל התכנון אישר פרויקט בראשון לציון להסבת משרדים למגורים, אבל זה טיפה בים. מה שצריך זה גם לאפשר הסבת קרקעות למלונאות ולמשרדים שאינן מנוצלות למגורים. עלינו לגרוע לפחות 40% משטחי המלונאות, ולהוסיף זכויות במשרדים. כדי לתמרץ עיריות, הצענו פתרון לפצות אותן על הפסדים של 20 שנה בתשלומי ארנונה. תנו לנו לבנות את הדירות, ואנחנו נדאג לארנונה".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן אמר באירוע: "בעשור האחרון, הווקטור של עליית מחירי הדיור תמיד היה בעלייה. לצערנו, אנו מכירים היטב את המגמה הזו. מדיניות ההיצע ויכולת מכונת התכנון של ישראל, שמביאה מאות אלפי יחידות דיור בשנה, הביאו יחד עם הריבית להתחלת שינוי מגמה בתחילת 2023. התוכניות הממשלתיות במשך העשור האחרון התמקדו בעיקר בעקומת הביקוש, כאשר לא הצלחנו באמת לשנות את עקומת הביקוש, אולי ציננו אותה מעט, אך זה לא הביא את הישועה ואת הפתרון המיוחל. הגיע הזמן שנתמקד בהיצע".

לדבריו, "אי אפשר לומר שענף הנדל"ן חזר למצב צבירה רגיל, בשנים האחרונות היה מיקוד משמעותי בנגב המערבי, אבל עלינו להתמקד גם בצפון. אנחנו יכולים וצריכים להכפיל את כמות יחידות הדיור בצפון ולהוסיף 120 אלף יחידות דיור נוספות. אחת מהמשימות שלנו לשנת 2025 היא להוסיף עוד 10 הסכמי גג ל-55 הסכמי הגג הקיימים שלנו עם הרשויות. בשנת 2024 הקצנו שני מיליארד שקל להורדת מחירי הקרקע, ואין לנו כישלונות במכרזים – אפס כישלונות. כמו כן, זיהינו ירידה של 15% במחירי הקרקעות, אפשר גם להגיד שבשנת 2025 אנו נחצה את רף 100 אלף השיווקים בקרקעות מדינה".

על כוח האדם הזר שמגיע טיפין טיפין לישראל, אמר מורגנשטרן: "במהלך 2024 נכנסו לישראל 30 אלף עובדים זרים, מתוכם 20 אלף במודל B2B. בנוסף, הצטרפו 150 תאגידי כוח אדם חדשים, וביצענו השקעה של 40 מיליון שקלים לעידוד עובדים מקומיים".