מעט מדי עובדים זרים, חוסר מקצועיות והרבה בירוקרטיה: הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) דנה אתמול בהשלכות הבאת עובדים זרים שאינם מיומנים לעבודה בענף הבניין, ובאחראים לכך. יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו אמר במהלך הדיון כי במשך חודשים הוא מבקש תיעוד של תהליך מיון העובדים בחו"ל, אך לדבריוף "מסתבר שאין תיעוד. נציגי משרד השיכון רשות האוכלוסין התאחדות הקבלנים טסים למיין עובדים, אולם אין לכך שום תיעוד. אני סברתי שצריך להיות תיעוד מצולם. לכל הפחות חוברת מיונים כדי שנוכל לבדוק האם העובד דייג או בנאי. כלום ושום דבר".

רביבו הוסיף כי "מזה זמן רב שאנחנו מבינים את מצוקת העובדים, אני מנסה להניע תהליכים. לא עומדים בזמנים, לא עובדים איכותיים, וגם לא בתשובות מינימליות, אין מענה. איני מתכון ליישר קו. אני כאן לדרוש שהמציאות תשתנה, זו אינה גזירת גורל. כל אזרחי מדינת ישראל סובלים מהמצב. אם הייתה חבות אישית לפקידים, או לנבחרי ציבור, הם לא היו משתזפים לאור הפלורסנט".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן תיאר בדיון את תהליך הבאת עובדים בחודשים האחרונים: "הבנו שצריך לייבא הרבה עובדים ובמהירות. מיינו מעל 50 אלף איש לעומת אלפים בודדים בימים רגילים. היו טענות על המסלול הפרטי שלא הייתה לגביו נוהל עבודה. הבאנו 20 אלף עובדים במסלול BTB. אנחנו עובדים בזירה חדשה, צריך לייצר נוהל ולאשר אותו במשרדי החוץ, המשפטים ורשות האוכלוסין. קיימת מערכת איזונים ובלמים בין משרדי הממשלה, ובהם יועמ"ש, חשב, ולא מעט גורמים שלוקח זמן לעבור אותם. אני מבין את התסכול של העולם העסקי, וטוב שהוועדה מבקרת ומאתגרת אותנו".

"אני מעדיף", המשיך מורגנשטרן, "שיגיעו אלפי עובדים כשעשרות מהם לא מקצועיים, מאשר לייבא מעט עובדים ולקבל תלונות שיש מעט עובדים. היום עובדים כ-40 אלף בכל ענפי הבניין. אני מעדיף לתחקר בדיעבד ולא מראש ולהמתין ולייבא. ייצרנו מודל מיון חדש ולאחרונה החלטנו לפתוח את תהליך המיונים שלא יבוצעו רק על ידי התאחדות הקבלנים. בתחילת המלחמה התנגדתי להקפיא את התהליך הקיים. גם אם אנחנו משלמים על כך מחירים. במבט לאחור, היום הייתי עושה את אותו דבר. 10 שנים פעלו בצורה מסוימת, ושינתי את המצב".

מורגנשטרן התייחס לטענות על איכות העובדים, ואמר כי "אנחנו ממיינים באמצעות התאחדות הקבלנים ששולח ממינים למדינת היעד. ועדה מקצועית קבעה שהממיינים לא יקבלו את שם העובד, אלא רק מספר, כך שאנו לא יודעים את מי אנחנו מראיינים. ולכן כשמתקבלת טענה, קשה לדעת מול מי הטענה".

יו"ר הוועדה רביבו הגיב על כך ועקץ את מורגנשטרן: "עם גיבוי כל כך רחב שאתה נותן לעובדים שלך, מגרה אותי להיות שכיר".

קבלנים ובעלי תאגידים לייבוא עובדים בענף הבניה, השמיעו טענות קשות על תהליך מיון העובדים, בפרט על עובדים לא מקצועיים שהגיעו מהודו, על טעויות בדרישות תשלומי האגרות שגויות בגובה מאות אלפי שקלים, ועל גובה האגרות שהתאגידים נדרשים לשלם גם על עובדים שאינם מקצועיים ואין להם דורש – אגרות שמסתכמות בסכומי כסף גבוהים מאד – כפי שפירט לאחרונה מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, בריאיון לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי. כך למשל אגרת רישיון קבלן שנתית עומדת על כ-13 אלף שקלים: אגרת דמי היתר – 13,330 שקל שנתי; אגרה שנתית לעובד – 8,020 שקלים; אגרת בקשה להיתר – 100 שקלים בשנה; ואגרת רישיון לכל עובד – 195 שקלים שנתי. כלומר, אגרות לעובד אחד עומדות על יותר מ-21 אלף שקל בשנה.

מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון, מיכל ארן תיארה את תהליך פרסום נוהל העבודה לתאגידים. ח"כ רביבו הגיב לדברים בכעס ואמר כי מדובר ב" דברי בדיה ושקר שאני שומע פה מידי שבוע. אחר כך אתם מתלוננים למה אני פוגע בעובדים, חודשים שאני ממתין למענה. אל תענו לי בשקרים".

בעלים של אחד מתאגידי כוח האדם הזרים, דניאל, סיפר בוועדה: "הזמנתי 150 עובדים בתהליך מקוון. ביום מסוים, גויסתי למילואים. בזמן שאני חותם על נשק וללא הודעה מוקדמת, קיבלתי מייל שהערב יגיעו עובדים. נדרשתי לדאוג להם תוך מספר שעות למגורים, מזון, ביטוח ועוד. אני לא משרת היום במילואים רק כדי לטפל בעובדים. רק שמונה מתוך 48 עובדים שהגיעו, מתאימים לענף הבנייה. חלקם טבחים, נהגים וגם מקורבי ממשל. ביקשתי לעצור את ההבאה שלהם. הראיתי לעובדים אתר בנייה והם ענו לי שהם לא עברו שום תהליך מיון ומבחן. המדינה דורשת אגרות בעלות של מאות אלפי שקלים, ואני משלם את המחיר. הוצאתי מעל חמישה מיליון שקל ולא הכנסתי שקל אחד".

ח"כ רביבו שאל את נציגי הממשלה בדיון למי הקבלנים יכולים לפנות בתביעת נזיקין. "אני פונה לכל מי שניזוק מהרמייה, תתבעו בתביעת נזיקין את המדינה", אמר יו"ר הוועדה. "אני יהיה עד תביעה שלכם. תתחילו לתבוע, רק כך יתעוררו".

אייל מוסט, מנכ"ל תאגיד להבאת עובדים זרים, אמר: "הבעיה בגישה. תחשוב שכל תאגיד צריך להתמודד עם היהירות והזחיחות שאתה רואה פה בדיון. במשרד בינוי והשיכון כועסים עלינו שאנו שואלים שאלות. תוך יומיים קיבלתי 134 עובדים. התקשרו אליי משדה התעופה בטענה – למה אני לא בא לקחת את העובדים. שיכנתי אותם במחירים יקרים מהרגע לרגע. רק 40 עובדים מתוכם היו רלוונטיים לענף הבניה. אני לא יכול לתקשר וליישם עובדים שעקב הבדלי ניב בשפתם, ביניהם לא יודעים לדבר. איך אני אמור לתקשר איתם?".

רביבו פנה לנציגי משרדי הממשלה שהשתתפו בדיון, ואמר: "תבינו, גזרו עליו כליה. כל יום הוא משלם 180 אלף שקל הוצאות ישירות במזומן. מי ייתן על זה את הדין? מי ישלם להם? הייתכן שבאנו לברך ויצאנו מקללים? זה כבר לא דיני ממונות, זה הגיע לדיני נפשות. קבלנים אמרו לי שהם איבדו את כל הכסף שהם חסכו שנים עקב מחסור בעובדים. נאמרו פה שקרים. אני מכיר תאגידים שאם יעבדו מהיום עד סוף ימיהם, הם לא יכסו את הריבית שהם ישלמו בשוק האפור, בגללכם. מי ישלם להם?".

בעלים של תאגיד נוסף להבאת כוח אדם, ליאור טל טען: "קיבלתי דרישות תשלום שגויות בגובה מאות אלפי שקלים. אני שומע טענות דומות מחברי הקבלנים".

מנכ"ל משרד השיכון מורגנשטרן הגיב על הטענות לאגרות שגויות: "פניתי למנכל משרד ראש הממשלה לבחון את נושא האגרות. אולי מי שלא מעוניין שנייבא עובדים זרים, מבצע את התהליך בצורה כזו. יחד עם זאת, לא כל החולות הרעות שנשמעו בדיון, שייכות למשרדי".

ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, משה נקש אמר בדיון: "נדרשנו לעשות מהלכים מהירים, במספרים גדולים שלא נעשו בעבר. צעקו לנו ובצדק, שהמחסור קריטי, והבאנו עובדים כמה שיותר מהר. מבדיקות שביצענו, כל העובדים עברו את המבחנים". בעקבות דבריו, ארן ממשרד הבינוי והשיכון תקפה את דבריו של נקש ואמרה: "בדקתם רק שלושה אנשים".

יו"ר הוועדה רביבו חזר ודרש לאורך הדיון לקבל ממשרד השיכון את הפרוטוקולים של תהליך מיון העובדים שבוצע בהודו. מנכ"ל משרד השיכון מורגנשטרן השיב לבקשה: "אם אין מניעה משפטית, אני אעביר לוועדה את כל חוברות המיון של העובדים". ואולם נציגת משרד המשפטים עו"ד לנה סאלם טענה שחוק הגנת הפרטיות מונע העברת העתק מתהליך מיון העובדים לוועדה. לדבריה, המשרד מחויב לשמור את המידע ולא להעביר אותו לגורמים זרים.

בסיום הדיון, ביקש ח"כ רביבו ממשרדי השיכון והחוץ לבחון האם קיימת מניעה להעביר לוועדה את מסמכי מיון העובדים בחו"ל. הוועדה ביקשה ממינהל עובדים זרים לבחון את נוהל העברת העובדים לשלושה חודשים. הוועדה קראה לתאגידים ולקבלנים לפנות לוועדה בתלונות על מקצועיותם של עובדים.