השנה החולפת הציבה לא מעט אתגרים בפני ענף הבנייה המקומי. לצד הריבית הגבוהה, התמודדו היזמים והקבלנים עם שבועות ארוכים של אתרי בנייה מושבתים בשל הסכנה הביטחונית. בהמשך השוק החל להתעורר – אבל עדיין עמד בפני מחסור חמור בכוח אדם. אזורים שלמים בישראל נפגעו ועדיין נפגעים – דבר שיצריך תהליך שיקום תשתיות ודיור יקר וארוך. מחסור במרחבים מוגנים ביתיים.
לאורך השנה החולפת, אתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי עסק לא מעט במשבר בתחום, באתגרים ובתוכניות לעתיד. האתגר העיקרי שעמד בפני הענף, הוא המחסור בכוח אדם. מחסור זה הוביל לדיון שלא מסתיים עדיין לגבי העסקת פלסטינים. קריאות רבות נשמעו להפסיק לעשות שימוש בכוח אדם פלסטיני, ולהתבסס על כוח אדם זר וישראלי. לגבי כוח עבודה זר – בעוד שבתחילת השנה הבטיח מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן כי בתוך חודשיים יגיעו 20 אלף פועלי בניין מחו"ל. גם תחזית של מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח ל"גל של פועלים זרים", לא בדיוק התממשה. בפועל, שנה לפרוץ המלחמה, הגיעו לישראל כ-25 אלף עובדים זרים, חדשים וחוזרים. יחד עם הכשרתם של כ-2,000 ישראלים לתחומי הבנייה, מדובר עדיין במספר הרחוק משמעותית מזה שצריך כדי שהענף יצליח לתפקד בצורה כזו או אחרת, עם גריעתם של כ-80 אלף פלסטינים מהמצבת.
אז האם להחזיר חלק מהפלסטינים לענף? אנחנו קראנו שלא, אבל בענף טוענים כי הדבר הכרחי – כמובן אחרי בדיקות ביטחוניות מחמירות והגבלות מסוימות. גם גורמי ביטחון קראו לאפשר לפלסטינים להיכנס לישראל – כדי להרגיע את השטח ביהודה ושומרון. מאידך, רק בשבוע שעבר שעבר פלסטינים ביצעו פיגוע רצחני ביפו שגבה חייהם של שבעה בני אדם.
המחסור בכוח אדם יוצר עיכובים גם במסירת דירות. אצל החברות הגדולות, החזרה לשגרה הייתה זריזה יותר וגם גיוס כוח אדם, באלה שעוד לא עברו מראש לעבוד עם עובדים זרים. החשש הגדול הוא אצל החברות הקטנות יותר. הבעיה הגדולה היא שמשרד האוצר מתנגד ליזום מהלך לפיצוי יזמים וקבלנים על איחורים במסירות, בטענה שלא מדובר בכוח עליון. "אנחנו מוסרים דירות בחצי שנה איחור – ממה שהתחייבנו. במה הם אשמים הקבלנים האלה? משרד האוצר מסרב בכל תוקף מול משרד הבינוי ומולנו לגבי פיצוי הדיירים. או שחברת הבנייה תקרוס או שיגלגלו את זה לרוכשי הדירות", אמר רק לאחרונה נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו בדיון בכנסת. והנה מה שאמר לנו עו"ד דודו ג'והן.
לצד המחסור בכוח אדם, ענף הבניין נתקל במחסור בחומרי בנייה, בעיקר על רקע ההגבלות ובסופו של דבר – גם האמברגו שהטיל השילטון הטורקי שעוין את ישראל. מחסור נוצר במלט לבן למשל וגם בברזל – שרק באוגוסט זינק מחירו ב-5%.
ולמרות הירידה החדה בהתחלות הבנייה בשל שלל בעיות, הביקושים בחודשים האחרונים זינקו. הסיבות מגוונות – קיפאון ארוך שהחל עוד בשנה שלפני פרוץ המלחמה בשל משבר הרפורמה המשפטית, הוביל את הציבור לשבת על הגדר ולא לרכוש דירות, כך שהקבלנים הקטינו את המלאי. וכעת – המלאי הלך וקטן, הביקושים התעוררו והציבור חזר למשרדי המכירות. זה בדיוק המתכון לעליות מחירים. את זה חזו כבר בסוף 2023, והחודשים האחרונים מוכיחים זאת.
לענף הבנייה יש נפגעים נוספים והם השיפוצניקים. מסקר שנערך בערב חג הפסח, "חג השיפוצים" בפי אנשי המקצוע, ההזמנות לעבודות שיפוצים עמדו על 50% ביחס לתקופה המקבילה ב-2023, כאשר הסיבה העיקרית היא המחסור בכוח אדם, עם הפסקת עבודתם של פלסטינים בישראל בעקבות 7 באוקטובר. הנתח של כוח האדם הפלסטיני מכלל ענף השיפוצים עמד על כ-90%. נכון לתקופה האחרונה, לא נקלטו עובדים זרים בענף זה בשל עלויות העסקה הגבוהות, והענף עדיין מדשדש.
אספקט חשוב שעלה כבר בתחילת המלחמה, הוא החשיבות של המרחבים המוגנים שהוכיחו את עצמם. אזרחים ששהו בממ"ד, מקלט או בכל מרחב מוגן אחר, ניצלו מפגיעות הדף ורסיסים. הבעיה היא שעדיין מעל 60% מהדירות בישראל אינן ממוגנות – ובמספרים מדובר על כ-1.6 מיליון דירות מתוך 2.7 מיליון – כל פי נתוני התאחדות בוני הארץ ונתוני הלמ"ס נכון לשנת 2023. אנחנו פרסמנו תוכנית אופציונלית להגדלה משמעותית של כמות הממ"דים, שעשויה אפילו לעבוד. במקביל, מצאנו שבוועדות הערר המחוזיות, בעיקר בצפונה של המדינה, מתחילים להפנים את המצב הביטחוני – ומקבלים החלטות שמתכתבות עם צרכי הביטחון.
אתגר משמעותי שניצב בפני הממשלה, הוא הטיפול במפונים. קהילות שלמות בעוטף נאלצו לעזוב את בתיהם בשל החורבן שהמית חמאס על הישובים – כאשר 392 דירות בישובי העוטף מיועדות להריסה, ואלפים אחרות יצטרכו שיקום. מינהלת תקומה הוקמה כשבועיים לאחר טבח שמחת תורה, והובילה למתן פתרונות דיור זמניים לקיבוצים ולמושבים בדרום. במשך תקופה ארוכה שהו בני הישובים בבתי מלון ואתרי הארחה באילת, תל אביב ומקומות רבים ברחבי הארץ, עד שחזרו לשכונות זמניות שהוקמו בסמוך לעוטף. קהילות רבות אחרות בחרו לעבור למגורים זמניים בתל אביב ובקריית גת למשל. לפני כשלושה חודשים החלו להרוס מבנים שנפגעו ב-7 באוקטובר, לקראת שיקום אותם ישובים.
ונתמקד בשתי ערים גדולות וחשובות ש-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל פגעו בהן קשות. העיר שדרות ספגה מתקפה רצחנית בבוקרו של חג שמחת תורה 2023 כאשר 52 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון נרצחו ונהרגו באותה שבת.
העיר הדרומית שחוותה שנים של צמיחה, סבלה בחודשיים הראשונים מקיפאון. רוב תושביה פונו, אתרי הבנייה קפאו על שמרם וכמעט לא בוצעו בה עסקאות רכש של דירות. מאז התושבים החלו לחזור, והעיר החלה להתעורר.
מן העבר השני של המדינה, קריית שמונה היא היישוב המפונה הגדול בישראל נכון להיום, ועד היום היא סופגת פגיעות על בסיס יומי ושעתי. "העיר ננטשה. אתה נכנס לשם וזה כאילו אתה מגיע לצ'רנוביל", אמרו לנו. הבנייה כמעט והוקפאה וגם תוכניות הפיתוח, ואילו מחלקת ההנדסה העירונית מפוצלת בכמה לוקיישנים ברחבי הארץ, אותם מקומות אליהם התפנו התושבים.
> הצג תגובות