התקנות שגובשו על ידי משרד המשפטים והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, היו אולי צריכות להתקבל כבר לפני שנים, אולם טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. מטרתן של אותן תקנות שיוגשו לדיון בוועדת הפנין והגנת הסביבה, הן לייצר שקיפות בעסקאות של פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית -כך שהעסקאות יהיו הוגנות כלפי הדיירים ובמידה ולא, ניתן יהיה לבטלן.

עו"ד ארז קמיניץ, ראש תחום רגולציה וממשל במשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', ומי שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אומר לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי כי "התקנות המוצעות ממשיכות את המגמה העולה מתיקוני החקיקה שנעשו בתחום בשנים האחרונות. כך, כנגד ההתגברות על זכות הווטו של דיירים המסרבים, וכגורם מאזן לפגיעה בזכות הקניין, נקבעו כללים רבים שנועדו לשמור על אינטרס הדיירים, ולמנוע ניצול והתנהגות חסרת תום לב כלפיהם".

לדבריו, "התקנות המוצעות מחזקות את הדיירים – הצד החלש לעסקה – זה שסובל מפערי מידע, זאת על ידי קביעה צרכנית במהותה שלפיה עסקאות פינוי-בינוי חייבות לכלול שורה של פרטי מידע חשובים, הן על היזם, והן על מאפייני העסקה, וזאת לצד חיוב בערובת גורם ממן לביצוע הבנייה. הסנקציה נגד היזם בשל אי קיום הוראות אלה היא חריפה ביותר – החוזה עם הדייר הופך בטל מעיקרו".

"יש לברך את משרד המשפטים ומשרד השיכון על כך שהם רואים בדיירים לא רק בעלי קניין אלא למעשה גם צרכנים של מוצר, בדומה לרוכשי דירות חדשות", ממשיך קמיניץ, "נראה גם כי היזמים הטובים ממילא מתנהלים בדומה לאמור בתקנות ולכן לא תהיה עליהם הכבדה רבה מדי".

ואולם, עו"ד קמיניץ מעלה נקודה מעניינת. "מצד שני, צריך לזכור שחקיקה פרטנית וקזואיסטית כמו זו המוצעת, עלולה להוביל לקשיים במימוש פרויקטים. כך, יתכן כי חלק מהדרישות הדווקניות לא יקוימו על ידי יזמים, לעתים בהיסח הדעת ולא במתכוון, אך הסנקציה הקיצונית של בטלות החוזה תופעל נגדם בכל מקרה. הדבר אף מייצר אופציה לדיירים שרוצים להתנתק מחוזים שלא בתום לב לעשות זאת".

ולכן, מציע קמיניץ כי "ראוי לחשוב על כך שלפחות ביחס לחלק מהדרישות הפרטניות, בוודאי אלה הפחות דרמטיות, תינתן ליזמים אופציה לתקן את הדרוש תיקון לפני הכרזה על בטלות החוזה".