אחת הרעות החולות בעולם הנדל"ן, היא הפשיעה הכלכלית. גביית דמי חסות, איומים ונזקים, הם חלק מהמכות שניחתות על הקבלנים והיזמים, וגורמות לנזקים במיליוני שקלים בשנה. נושא זה זכה להתייחסות רחבה ביום האחרון של כנס "עיר הנדל"ן" של מרכז הבנייה הישראלי, שמתקיים באילת.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אלון אלטמן, אמר בפאנל שהנחה העיתונאי גלעד שלמור מחדשות 12: "נפגשתי לא פעם ולא פעמיים עם התופעה. אנחנו לא רוצים ליצור לאנשים חדשים מנגנון סחיטה חדש של אל תלכו להעיד או בגלל שהעדתם, תשלמו על זה מחיר. צריך ליצור את הכלים להוציא אותם מהמשוואה. יש כמה פתרונות כמו תזכיר חוק שאני מאוד מקווה שיתקדם קדימה בממשלה החדשה, יש תיקון של סעיפי העבירה – גם בסחיטה באיומים ובעושק. יש סעיפים בחוק שצריך לשנות".
אלטמן התייחס למשל לתופעת "השומרים" באתרי הבנייה השונים, סוג של פרוטקשן בחלק מן המקרים: "יש כל מיני מנגנוני חזקות, כדי להעביר את הנטל על אותו אדם שמבצע תפקיד, ולהעביר את החזקה אליו, להוכיח שאכן הוא באמת שומר, מסייר ויועץ אמיתי – איזה שם שלא נקרא לזה, כי אם לא, סימן שהוא עבריין שמבצע עבירה".
"הדבר הכי חשוב הוא שחייבים לעשות שילוב זרועות של כולם, ואנחנו עושים את זה בצורה יפה. כל גופי האכיפה חייבים לשבת בחדר אחד ולהתחיל להפעיל כל אחד את הפתרונות שלו. יש כאלה שאחראים על החקיקה, השב"כ מעורב, המשטרה, כולנו יושבים ביחד ותוקפים את התופעה מכל הכיוונים ומנסים למצוא פתרונות. אנחנו חייבים שמשוואת הסיכון מול הסיכוי, תתאזן. היום אומר עבריין שהסיכוי שיתפסו אותי מאוד נמוך. חייבים ואפשר לשנות את המשוואה".
אלי אסייג, נציג רשות המסים ולשעבר מפקד היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית: "לרשות המסים אין מספיק כוח אדם לטפל בכל החברות הפיקטיביות שהיא מאתרת. המערכת פונה לכל החברות שהיא מזהה, ומזמינה אותן לשימוע לפני סגירה. בפועל 95% מהחברות לא מגיעות ומעדיפות להסגר ולפתוח חברה חדשה".
נקודת החוזק של רשות המסים היא ההתמודדות מול חברות שמהוות פלטפורמה בכל מיני תחומים, כגון סחיטת דמי חסות. החברה משמשת פלטפורמה כלכלית כדי שאותו עבריין, שומר בכפייה, יוכל לתת חשבונית לקבלן. התופעה הזו אופיינית לא רק בדמי חסות אלא גם בכוח אדם. אנחנו יודעים לאתר את החברות ורשות המסים אין לה כוח אדם לטפל בכולן, ולכן מה עושים – מסכלים אותן, מסמנים אותן כחברה בעייתית וגורמים להן על ידי הליכים חוקיים בשלב מסוים לסגור. בביקורת אני מקבל מסמכים לגיטימיים, החברה כביכול נראית אמיתית, אבל שאתה נכנס פנימה ואתה אומר – רגע מי העובדים, ואומרים לך אין עובדים, זו חברת כוח אדם, אז אתה מגלה שיש לך חברת שמירה ללא שומרים. הצעד הבא יכול להיות פלילי, החברה מכוסחת בכל הכיוונים אם אנחנו עובדים עם המשטרה, והיא תחטוף מעבר לכתבי אישום פליליים גם סגירה".
שלמור: להתמקד במחוז דרום עלה ש-200 מחוללי פשיעה הם אלו שמייצרים את כל הבלגן. 200 אנשים שהם אלו שמייצרים את כל הפשיעה. על פניו זה מספר נמוך
רפ"ק ארנון הרפז, מפקד כוח משימה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית במשטרה: "כוח משימה הוא כוח משולב שגם אנשי המשטרה, חקירות, מודיעין רשות המסים, פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וגם נציגה של הרשות לאיסור הלבנת הון, ככה שאנחנו כוח משולב שעובד יחד לתקוף תופעה. בשנתיים האחרונות אנחנו אמונים על תקיפת הסד"ח וזה פלח קטן. אנחנו משתפים פעולה עם עוד יחידות. לעניין הנתונים, 200 אנשים פרטיים הם אלו שמייצרים את כל הבלגן ובפועל מחוללים את כל הפשיעה במחוז דרום. צריך להטריל אותם ולהפוך אותם ללא רלוונטיים. גם במידה ותופסים להם רכוש, אז עושים לאותו מקום תקיפה, גם אם תקיפה באמצעות גופי רשויות אחרים של המדינה באזור הדרומי, כדי לנטרל אותם. זה הרעיון פחות או יותר של האכיפה המשולבת הזו".
שלמור: בוא נדבר על הזמינות של האנשים
און ריפמן, מנכ"ל ארגון השומר החדש: "הפער המטורף בין מה שהמדינה יודעת לתת על הגבולות לבין מה שקורה בבית, זה שהחקלאים נתונים לפרוטקשן ולכל מיני אפסים שאומרים אני אהיה שותף שלך. זו חוויה שטלטלה אותי מאוד והחלטנו שאנחנו מקדישים את שנותינו במאבק של לעזור לחקלאים. ראינו שיש הרבה מאוד אנשים שרוצים להגיע בלילה, לתת משמרת, לעזור לחקלאי ומה שהכי מטורף שהמתנדב שמגיע אומר בסוף הלילה תודה, תגיעו שוב תזמין אותי שוב עוד חודש. אנחנו היום עם 3,000 אנשים שנותנים לילה בחודש. אנחנו עמותה אזרחית שמביאה אנשים שעוזרים לחקלאי, יש שמונה אתרים שהוצאנו מהם פרוטקשן. אמרנו לחקלאי – אנחנו מאחוריך, נביא מתנדבים, נביא את המשטרה. אחד הדברים שעשינו הוא שאנחנו מחייבים חקלאים לדווח למשטרה. החקלאים מפחדים וכל חקלאי שעוזרים לו כעמותה, חייבים לדווח. הרבה פעמים קורבן חווה את זה כבעיה אישית. יש בעיה אצלו, מאיימים עליו ועל המשפחה שלו. זו לא בעיה אישית – אלא לאומית. שמנו כבר לפני שנתיים לאמיר אוחנה, אחר כך לעומר ברלב, ואז לנפתלי בנט, תוכנית שמדברת על המתנדבים. בסוף יש פה עניין של מסות ושל טוב לב על הרצפה, רק תאסוף". לשאלה כמה זמן לוקח להכשיר מתנדב, ענה ריפמן: "שלושה ימים".
שלמור פנה לאסייג, נציג רשות המסים: "אתה יודע שהמשטרה עושה כמיטב יכולת, שזה דרך יפה להגיד שזה לא מספיק, כדי לטפל בפשיעה הכלכלית. כל מי שכאן מכיר את היקפי הנזק ואת תחושת עוגמת הנפש. מבינים שקשה להביא שוטרים. בתור מי שפיקד על יחידה, מה עוד אפשר לעשות? מה אפשר לאמץ בשביל להצליח למגר?
אסייג: "אני מכיר את הפשיעה והפרוטקשן מהיום הראשון שלי בשירות. ראש כנופייה באזור המרכז שהלך לעולמו, קראו לו פעם לעשות בוררות בפרוטקשן על איזו חנות. הוא חשב שהוא פתר את הבעיה. ראש המשפחה הגיע והסביר לו שמרגע זה, אף אחד לא יפנה אליו אבל שהוא גם השותף שלו. אלו הסיפורים שהחלו לפני ארבעה עשורים והגיעו היום לממדים מטורפים. לפני שנה ביקשו ממני להתחיל לטפל בחברות השמירה ואמרתי שאני לא נכנס לחוויה הזו לשמור על הקבלנים, כי משטרת ישראל לא יכולה לעמוד ולשמור על קבלנים שמתלוננים לאורך זמן, ולכן הקימו את הרשות להגנה על עדים, שגם היא מוגבלת. אמרתי שאני בונה מודל שאני שם את הקבלן בצד, את המתלוננים בצד, לא רוצה שהם יהיו בחזית ואנחנו כמדינה נעמוד בחזית מול העבריינים הסוחטים. בנינו מודל שאנחנו מתעסקים איתם ותופסים את כל הרכוש".
לדבריו, "בגדול יש עבירות מרמה שלחברות השמירה מול הבנקים וסוכני הביטוח, מול משרד הכלכלה והמשפטים, ומספיק שאני תופס אותו. באחת העבירות אני מסמן את כל היקף העבירה באופן לגיטימי מחברות הבנייה, הרי חברות הבנייה מעבירות את הכסף בצורה מסודרת. כל הכסף שחברות הבנייה מעבירות לחברות השמירה הפיקטיביות, לי נותר רק לסמן את הרכוש שלו ולקחת לו הכל מהחשבונות ומכל מה שיש".
שלמור: בשביל לעמיד תיק פלילי במדינה, צריך מישהו שיסכים לעמוד על דוכן העדים ואתה כמובן מנסה לשים את הקוקבן בצד. איך עושים את זה? הרי בסוף משפט נסמך על ראיות חיצוניות
אסייג: "הקבלן לא מתלונן, הוא לכל היותר עד בתיק. מי שנכנס לזה זו המדינה עם הפרקליטות, רשות המסים, רשות הקבלנים וכל הגורמים שיש. זו עבודה רבה וזה החלק השני של מה שאני רוצה להגיד, ואת התיק הזה לקח לנהל חודשים רבים. לדעתי עברו כבר שנתיים פלוס מאחת החקירות ורק עכשיו הולכים להגיש כתב אישום".
"אנחנו כמדינה יודעים יותר להתמודד עם זה וכרגע במצב הקיים, זה הפתרון האולטימטיבי. אם לא נגדיל את כוח האדם ונבנה יחידות אורגניות משולבות שכוללות את הפרקליטות, משטרה, רשות מיסים, כל הרשויות ישבו ביחד וידעו לדבר אחד עם השני, בכל מחוז, אני חושב שכל הפתרונות האחרים הם טובים אבל הם לא יפתרו את הבעיה".
שלמור: איך אנחנו מונעים פשיעה מראש?
אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים: אגיד ביושר שהנושא הזה לא מטופל המון שנים ואחת הבעיות המרכזיות היא שאם מסתכלים על האופן בו המדינה מסתכלת על זה, התופעה היא שיש דומיננטיות יתר של צה"ל ולא רק שהוא יודע לעשות עבודת מטה, גם אנשיו משובצים אחר כך בכל התפקידים. בעצם מה שקורה בדומיננטיות הזו, שהמדינה שמה בסדר עדיפויות שלה זה קודם איראן. המדינה צריכה להבין שזו המערכה הכי גדולה שיש לה".
"בסופו של דבר, אם אין הירתמות של החברה, אין משמר לאומי גדול או דומיננטי, אם אין התנדבות ולא מחזקים את הפן הזה, גם אם נכפיל את המשטרה היא לא תצליח להתגבר על זה. אנחנו פועלים להרים משמר לאומי שיהיו בכל הערים, יהיה זמין, יעזור באבטחה וככה נייצר זמינות של אנשים שיסייעו בחברה הישראלית".
בשיחה אחד על אחד עם עופר חדד באותו הקשר של פשיעה כלכלית, אמר ראש רשות המסים ערן יעקב: "חלק מההתמודדות עם הפשיעה החמורה בישראל היא דרך צינור המיסים, אנחנו אומרים ועושים".
לדבריו, "חלק גדול מראשי משפחות הפשע שיושבים בכלא, יושבים על עבירות מס. עם זאת, יש עוד הרבה מה לעשות בנושא. מדובר בבעיה קשה וכואבת שמדינת ישראל חייבת לפתור דרך חקיקה מתאימה. החקיקה הנוכחית יוצרת לנו ולגורמי האכיפה בעיות במקום לעזור לנו, וזה חייב להיפתר. אנחנו מתכוונים להגיש הצעה למקבלי ההחלטות בתקווה שישכילו ליישם אותה״.
צפו בערן יעקב משוחח עם עופר חדד:
> הצג תגובות