תהליך הפיתוח המואץ של ירושלים, מעלה לא מעט חששות לגבי אופייה של הבירה, שימור השטחים הירוקים ונושאי תחבורה והתניידות. מהנדס העירייה יואל אבן, שעומד בראש אגף הנדסה שמעסיק כ-500 עובדים, מנסה להרגיע את הציבור, אבל גם מבין שהגידול הטבעי מחייב התמודדות כבר היום – לטובת ירושלים של עוד 20 ו-30 שנה.
כמה מספרים: בשנת 2023 קצב הגידול הדמוגרפי בישראל עמד על כ-1.9%. במספרים מדובר על גידול של כ-200 אלף תושבים. ירושלים של שנת 2000 עמדה על כ-650 אלף תושבים. ב-2020 המספר כבר עמד על 850 אלף, וכיום – על כמיליון. הערכות גורסות שבעוד 30 שנה היא תכפיל את אוכלוסייתה.
מעבר לדירות, הגידול הטבעי מצריך גם תשתיות – כמו תחבורה ציבורית, בתי ספר וגני ילדים, מרכזים קהילתיים ושטחים ירוקים ופתוחים. אם במהלך העשור הקודם ניתנו היתרי בנייה לכ-2,500-3,000 יחידות דיור בשנה, בשנים האחרונות המספרים כבר זינקו משמעותית: ב-2021 המספר הגיע ל-5,000 יחידות, שנה לאחר מכן ל-7,100, ב-2023 ל-7,500, והשנה הוא צפוי לחצות את רף ה-8,000 יחידות בהיתרים – עבור חפירה ובנייה.
עוד קצת מספרים: בשנת 2023 היו כ-57 אלף יחידות דיור על השולחנות התכנוניים של הוועדה המקומית ירושלים והוועדה המחוזית. השנה המספר כבר עומד על כ–67 אלף יחידות שנמצאות בתהליך תכנוני כלשהו. נפח גדול מאותו גידול מיוחס להתחדשות עירונית – בשכונות הוותיקות כמו קריית יובל, קריית מנחם, גוננים וארמון הנציב, עם מכפיל 3.5-4, ובמקומות מבוססים יותר בהתאם לזהות השכונה – עם מכפיל של 2.5, שעדיין עומד על רווח יזמי של כ-18%.
"שלוש העוגנים המרכזיים בירושלים בתחום הבינוי הם התחדשות עירונית, שמירה על שטחים פתוחים ושימור היסטורי", אומר אבן. "המחיר שאנחנו משלמים הוא פשוט. במשך 30 השנים האחרונות ירושלים התפתחה וגדלה החוצה והגיעה עד לקצה הגבולות הירוקים השימוריים שלה. השכונות האלה – גילה והר חומה – הגיעו לגבולות החיצוניים וכל התפתחות שלהן פגיעה בשטחים הירוקים".
זו גם הסיבה לפוש המטורף שנותנים בעיר לסוגיית ההתחדשות, לצד המאבקים העיקשים שמנהלים מול רמ"י. "יש ויכוחים עם רמ"י בלי סוף, התנגדנו לפרויקטים שלמים. ניסו לעשות שיווקים בהדסה – התנגדנו בצורה משמעותית. במשואה התנגדנו למאות יחידות דיור והמכרזים נכשלו. מניעת ההתפתחות החוצה משרתת אותנו ביכולת שלנו לתת לציבור שטחים פתוחים שמאד קשה לתת בהתחדשות עירונית".
לדבריו, "עיר לא יכולה להיות מפעל ייצור ליחידות דיור, צריך תשתיות לביוב ומים, גני ילדים, מת"שים, שטחים ירוקים, את כל אלה אמורים להיבנות. כשאנחנו לוקחים שכונה ועושים לה התחדשות, נוצרים חוסרים גדולים כמו בתי ספר, גני ילדים, ליצר שטחים ציבוריים ופתוחים יש מאין, שטחים עבור הרכבת הקלה. זו לא שהמדיניות שלנו ליצר יותר מגדלים, הם לא המטרה, אלא האמצעי לטובת המטרה. המגדלים בסופו של דבר מייצרים שטח לכל השירותים האחרים".
"כיום אני יודע כמה כיתות לימוד צריך עוד 10,15 ו-20 שנה, כמה שטחים ציבוריים צריך. יש לנו תוכנית עבודה ל-20 השנים הקרובות של חברת החשמל ונוגה, איזה תחמ"שים, אילו תחנות מיתוג צריך".
אבן מציין גם את מדיניות היטלי ההשבחה. "נוצר גידול גם בפרויקטים שנותנים השבחה. אם בשנים קודמות ההכנסות מהשבחה עמדו על 200-300 מיליון שקלים, ב-2022 חצינו את המיליארד שקל. ב-2023 עמדנו על 850 מיליון שקל. זה הסכום שנכנס לעירייה וחוזר בסופו של דבר לציבור". לדבריו, "ויתרנו על השבחה בחלק מהמקרים והורדנו את הציפוף, כי עם השבחה, היינו צריכים לתת זכויות גדולות".
> הצג תגובות