בשבוע שעבר הודיעו חברי הכנסת אלי דלל (הליכוד) וזאב אלקין (המחנה הממלכתי) על הקמת שדולה לקידום הבנייה והדיור. מטרת השדולה היא להוריד חסמים בענף הבנייה והתשתיות, קידום חקיקה שמטרתה הפחתת רגולציה, הגדלת היצע הדירות, מציאת פתרונות דיור לכלל האוכלוסיות, הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי, וקידום פתרונות שכירות ארוכת טווח. השדולה צפויה להתכנס לקראת סוף יולי, או עם כינוסו של מושב החורף של הכנסת, אחרי חגי תשרי.

עד כאן הכל יפה, אבל מה שדולה כזו יכולה לעשות, שלא ניסו כבר בעשור האחרון ולא הצליחו? מה כוחה של שדולה בכנסת, כאשר הרגולציה והבירוקרטיה טבועים עמוק עמוק ב-DNA של המגזר הציבורי? והאם לא מדובר למעשה בעוד שדולה שאולי תיתן חשיפה לחבריה – בשל הפרופיל התקשורתי הגבוה של משבר הדיור בישראל?

"בנושא הדיור אין קואליציה ואופוזיציה, זה אינטרס משותף של כולנו", אומר ח"כ דלל בשיחה עם חדשות מרכז הבנייה הישראלי. "הרעיון הוא לדאוג לכמה שיותר מודעות בתחום הבנייה ומחירי הדיור, להציף עוד יותר את הבעיות שיש לקבלנים עם הזינוק בריביות ובמחירי חומרי הגלם, ומצד שני הלקוח, אותם זוגות צעירים שלא יכולים לרכוש דירה במחירי דיור כל כך גבוהים. אנחנו מנסים ליצור רעיונות ומודעות לבעיות, ויש לא מעט חברי כנסת שתומכים בשדולה".

-אבל חייבים לציין – שאין הרבה כוח בסופו של דבר לשדולה

"אנחנו לא בסיטואציה ביצועית, אבל יש לנו את היכולת להשפיע גם בוועדות הכנסת שבהן אנחנו חברים, בחקיקה, בעבודה שלנו כחברי כנסת מול שר האוצר, לי למשל בסיעת הליכוד וגם מול ראש הממשלה".

הרעיון להקים שדולה נולד משיחות שקיימו חברי הכנסת דלל ואלקין עם נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו. אלקין גם כיהן כשר הבינוי והשיכון בממשלת בנט-לפיד, ודלל עצמו היה שנים רבות סגן ראש עיריית נתניה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. את הניסיון הזה הם ינסו לתעל לכל הפחות כדי להעלות רעיונות שעשויים לצמוח לכדי פעילות שתוביל לפתרון חלקי של המשבר בשוק הדיור, והקושי של זוגות צעירים לרכוש דירה.

כן, ראשית, צריך להגביר את השיווקים של רמ"י, אבל אין בכך חדש. דלל קורא לשווק כמה שיותר – ולאו דווקא לפי המחירים הגבוהים שמוצעים במכרזים. "יש בקושי 40 אלף יחידות דיור בהתחלות בנייה, והמדינה זקוקה ל-100 אלף. נוצר מצב של-30% מהאוכלוסייה בערך אין דירה, חלקם מבחירה להתגורר בשכירות, אבל זוגות צעירים רבים לא יכולים, ובזה צריכים להתרכז".

לדבריו, "כשהייתי יו"ר ועדת התכנון, קידמתי תב"עות לעשרות אלפי יחידות דיור, למשל בשכונת עיר ימים", הוא נזכר. "בכל שנה נתנו היתרים ל-2,000-3,000 יחידות דיור. צריך להשליך את זה מהמקומי לארצי".

רעיונות עשויים להיזרק לאוויר, למשל אדמה חינם לחיילים משוחררים בנגב ובגליל, רעיון שמתגלגל כבר שנים רבות במסדרונות הכנסת. רעיון אחר מבקש לדחות את התשלום על הקרקע לזוגות צעירים ל-10 שנים, ואולי אפילו יותר.

-תסביר

"בואו נפריד למשל את מחיר הבנייה ממחיר האדמה והקרקע לזוגות צעירים. זוג צעיר קונה דירה במחיר הבנייה שלה – נגיד 1.5 מיליון שקלים, ואילו את מחיר הקרקע לדירה, נגיד 1.5 מיליון שקלים נוספים, הוא ישלם בעוד פרק זמן ארוך. כך הוא יוכל לאורך השנים לצבור כסף עבור הקרקע ולהחזיר את זה כשיהיו לו, ומצד שני, לקבל משכנתא על מחיר הבסיס של הדירה, כי על המחיר הכללי של קרקע פלוס דירה – לזוגות צעירים רבים אין סיכוי לקבל מהבנק משכנתא".

וכאן מגיעה התובנה, אולי אפילו העצובה: "את מחירי הדיור כנראה שלא נצליח להוריד, כי 10 שנים ניסינו וזה לא הצליח", מודה דלל, "בואו נעזוב את זה – ונעזור לזוגות הצעירים. אם תוך כדי – המחירים יתחילו לרדת, מה טוב".