רק 100 מיליון שקל עומדים לרשות משרד הפנים לפיצוי הרשויות המקומיות שנפגעות מרעש נמל התעופה בן גוריון. סכום צנוע למדי שספק אם יספיק לכסות פיצוי של עיר אחת.

ועדת הכספים בראשות אישרה השבוע לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק ההתייעלות הכלכלית המבקשת לתקצב רשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג בגין פיצוי על נזקי הרעש, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

בשנת 2018 אושר החוק העוסק בתשלום לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון. החוק מעגן מנגנון לפיו בכל שנה יוקצה סכום מסוים מתקציב משרד הפנים לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר. במסגרת המנגנון שנקבע לפני חמש שנים, עוגן כי במעגל חלוקה ראשון יוקצה פיצוי בשיעור של 35% מהתקציב השנתי לשש רשויות מקומיות מסוימות (הערים אור יהודה, לוד, שהם, יהוד-מונוסון, המועצה האזורית חבל מודיעין, ויישובי שדות דן – עמק לוד, על פי עקרונות חלוקה שנקבעו בחוק. 65% הנותרים מהתקציב יועברו לרשויות מקומיות סמוכות אחרות, בכפוף לעקרונות החלוקה.

במהלך הדיון אמרה חלי מרזל מאגף התקציבים במשרד הפנים, כי טרם נקבעו קריטריונים ברורים לחלוקת הפיצוי. "אנו בוחנים קריטריונים הקשורים לרעש ומגבלת גובה. אנו בעד החקיקה, אך רוצים להוסיף עוד קריטריונים".

נציג אגף התקציבים באוצר הוסיף בעניין כי "כל שנה בוחן שר הפנים את מצבה הפיננסי של הרשות, המדד החברתי-כלכלי שלה, ויכול מאד להיות שרשות איתנה תקבל פחות כסף מרשויות אחרות סמוכות, כיוון שמצבה הפיננסי טוב יותר. התקציב שהוקצה הוא 100 מיליון שקל לשנה בהתאם לסיכום בין האוצר למשרד הפנים".

ראש עיריית חולון מוטי ששון, שהיה נציג העירייה היחידי שהגיע לדיון בוועדה, התרעם על אופן הקצאת הכספים ואי-קביעת קריטריונים ברורים. "הצליחו לעבוד עלינו. לא יכול להיות שמפצים רשויות בלי לשאול אותנו, ובחדרי חדרים מחליטים. איך יכול להיות שהעיר חולון לא מקבלת ובת ים שנפגעת הכי פחות מקבלת? חולון חוטפת חתיכת רעש גם במרכז העיר, לא רק בשוליים. אין רגע מנוחה אחד בגלל הרעש ואין עם מי לדבר בנושא הזה. אני נפגש עם פקידים, זה לדבר ללמפה, אף אחד לא עונה. אבל המלחמה שלנו נמשכת. עד עכשיו הוצאנו מיליונים בבתי משפט, היינו ב-20 בג"צים בנושא הזה והוצאנו עשרות מיליוני שקלים למיגון בתי ספר מפני הרעש. יש ערים שעתידות לקבל פיצוי ונתיב הטיסה בכלל לא עובר מעליהן. למה מתייחסים לרמה סוציו כלכלית של הרשות? אם הם סובלים מהרעש מה זה רלוונטי? יש לנו שכונה חלשה – ג'סי כהן, במעמד סוציו אקונומי 4, גם היא נפגעת מהרעש. איך זה בא לידי ביטוי?"

דברים דומים אמרה גם ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "סעיף החוק מתייחס לסיווג הרשות המקומית, גודל האוכלוסייה, מצבה הפיננסי, היקף שטח הנכסים שלא למגורים ועוד מטרות שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר. למה שלא נוסיף עוד קריטריון שנוגע לעניין הרעש. הרי זה השיקול, זה הנושא שבגינו התכנסנו. בסופו של דבר נראה כי הקריטריונים שנוסחו לפי סעיף החוק כלל, לא קשורים לקרבה למקור הרעש. שלא יעשו בכסף שימוש פוליטי. צריך לעקוב מהן התקנות שיקבע השר".

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני קרא למשרד הפנים לחשוף בפני הוועדה את הקריטריונים, שאם לא כן, הוועדה תיכנס לקרביים של ההחלטה הזו. "אם לא יעשה פה צדק הוועדה תיכנס לפרטים, ונמשיך בחקיקה. עד עכשיו לא נכנסתי לפרטים, אבל אני לא אשב מהצד ואראה שנעשים דברים לא הגיוניים. תחזרו אלינו עם קריטריונים ברורים".

בתגובה לטענות יו"ר הוועדה כי התקציב שהוקצה לא מספיק, הסבירה רו"ח לילך שחורי, סמנכ"לית הכספים ברשות שדות התעופה, כי הרשות הרוויחה ב-2022 340 מיליון שקל, כאשר 50% מהסכום מועברים להכנסות המדינה.