פסק דין תקדימי התקבל היום על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד שלושה דיירים סרבנים שסירבו לחתום על חוזה לפרויקט פינוי-בינוי. בית המשפט מצא כי סירובם לא היה סביר ועל-כן חייב כל אחד מהם לשלם 2.6 מיליון שקל לצרכי אגרה, והוצאות משפט בסכום של 20 אלף שקל.

פסק הדין שנקבע על-ידי השופטת הדס עובדיה, נקב בסכום הגבוה ביותר נגד דיירים סרבנים בפרויקט פינוי-בינוי. לצד זאת שופטת בית המשפט העניקה סעד לנתבעים – הדיירים הסרבנים – ואפשרה להם ארכה לחתום על הפרויקט עד 13 באוגוסט, שאם לא כן, הם ידרשו למלא את פסיקת בית המשפט.

"לפנים משורת הדין ניתנת לנתבעים הזדמנות אחרונה להסכים לעסקת הפינוי-בינוי בהתאם לתמורות המוצעות שהוצגו בהליך ולחתום על ההסכם עד יום 13.8.23 וככל שכך ייעשה לא ייכנס החיוב בתשלום פיצוי לתובעים כקבוע לעיל לתוקף".

מדובר בשלוש תביעות שהוגשו לבית המשפט על-ידי דיירים המתגוררים בשיכון וייצמן בהרצליה, כנגד שלוש משפחות שהתנגדו לחתום על חוזה לפינוי-בינוי עם היזם. את הפרויקט מובילה חברת אזורים, והוא כולל היום 32 מבנים שבהם 580 דירות. במסגרת עסקת הפינוי-בינוי מתכננת אזורים לפנות את המבנים ולהקים במקומם שכונת עם 10 מגדלים ובהם למעלה מ-1,800 יחידות דיור חדשות.

במסגרת הפרויקט התקשרו בעלי הדירות עם אזורים בהסכם לפיו בעלי הדירות יפנו את דירותיהם, החברה תהרוס את המבנים במתחם ובמקומם יקבלו בעלי הדירות בתמורה דירה חדשה, בשטח הדירה הקודמת כקבוע בנסח הטאבו, בתוספת 45 מ"ר, מרפסת בגודל של 10% משטח הדירה החדשה, מחסן בגודל של 5 מ"ר וחניה. הדירה החדשה תמוקם שתי קומות מעל הקומה שבה מצויה דירתם הנוכחית, ויינתן להם תקציב שדרוגים בסך של 5,000 דולר שניתן יהיה להשתמש בו לתשלום עתידי של הוצאות ועד בית ודמי ניהול.

בעלי הדירות יקבלו עוד מהיזם ערבות בנקאית על-פי חוק המכר בגובה שווי הדירה החדשה שתתקבל; ערבות להבטחת דמי שכירות; תשלום דמי שכירות לכל תקופת הפינוי; תשלום עבור הובלה מהדירה הישנה לחדשה והתחייבות לתשלום כל הוצאות הפרויקט.

בעלי הדירות הגיעו לנוסח מוסכם עם חברת אזורים, והחל מ-2013 חתמו על הסכם פינוי-ובינוי. עם זאת בכתב התביעה טענו הדיירים כי במתחם משנה מספר 2 חתמו עד כה על ההסכם 135 מתוך 140 בעלי הדירות במתחם. שתי משפחות סירבו. במתחם משנה מספר 5 חתמו כל הדיירים למעט משפחה אחת. כנגד בעל דירה אחר התנהל הליך משפטי נוסף והסתיים בהסכמה.

את התובעים ייצגו עורכי הדין אלדר אדטו ולורן שטיימן ממשרד ברנע ג׳פה לנדה, שהגישו תביעה כבר באוקטובר 2020. בכתב התביעה נטען, כי רוב התנאים להוצאת הפרויקט לפועל בשלו, רק שהנתבעים מסרבים לחתום ללא סיבה ממשית. "על אף מספר רב של ניסיונות להגיע להסכמה לצורך חתימה על ההסכם, לרבות שיחות עם ב"כ מטעמם, מתן מכתבי הבהרה וכן מענה על שאלותיהם. סירובם של הנתבעים מהווה סירוב בלתי סביר נוכח השלבים המתקדמים של הפרויקט ומאלץ את יתר דיירי המתחם להמשיך להתגורר במבנים ישנים ורעועים, שאינם בטיחותיים. מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים מהווים עוולה נזיקית כנגד התובעים, בין היתר בהתאם לחוק פינוי ובינוי", כך נכתב.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט נטען עוד כי הנזק הנאמד לכל הדיירים בפרויקט עולה על 33 מיליון שקלים ולכן נתבעו הסרבנים בסכום של 2.6 מיליון שקל בכל תביעה לצרכי אגרה.

הדיירים הסרבנים שנתבעו טענו מנגד כי הם אינם מתנגדים לביצוע פרויקט הפינוי והבינוי אך חולקים על התמורה שהם זכאים לה במסגרת הפרויקט. כך למשל זוג אחד טען כי דירתו הורחבה משמעותית על-פי היתר בנייה כדין ושטח הדירה כיום עומד על כ-156 מ"ר, כולל מרפסות ובתוספת ניצול חלל גג רעפים. נוסף על כך, טענו, כי שיפצו את הדירה והשקיעו בה מאות אלפי שקלים. כך התרחש ביתר דירות הסרבנים שטענו כי הרחיבו את דירותיהם כדין, והתמורה המתקבלת לא הגיונית לטעמם.

שופטת בית המשפט פסקה כי "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והראיות שהוגשו מטעמם לעניין זה מצאתי כי פרויקט הפינוי והבינוי הנדון הוא פרויקט כדאי כלכלית עבור כלל הדיירים בפרויקט ולרבות הנתבעים, וכי סירוב הנתבעים להתקשר בהסכם בטענה כי מנגנון חישוב התמורה הוא מקפח אינו סביר בנסיבות עניין". בתוך כך קיבלה השופטת את התביעה, כאמור וחייבה את כל אחד מהמתנגדים בסכום של 2.6 מיליון שקל.

"אנו רואים שבית המשפט פחות סבלן כלפי דיירים סרבנים סחטנים שמנסים לקבל בכל צורה עוד ועוד תמורות", מסביר עו"ד אדטו. "למעשה הוכחנו לבית המשפט כי כל אחד מהדיירים הסרבנים מרוויח לפחות מיליון שקל כתוצאה מהפרויקט ולעומת זאת, הנזק שנגרם לכל אחד מהדיירים התובעים עומד על כ-800 אלף שקל. בסופו של דבר מדובר בפרויקט שעומד לצאת לפועל ומי שמעכב אותו הם אותם דיירים. כיוון שהתביעה היא נזיקית כספית, הפיצוי הנדרש הוא באותו אופן".