כשמסתכלים על ענף הבנייה והנדל"ן, לכל אורך שדרותיו – מרמת השטח ועד דרג הניהול הבכיר, הנוכחות הנשית נמוכה עד כמעט בלתי קיימת. כמה מנכ"ליות של חברות ייזום או בנייה ישנן? בודדות. כמה סמנכ"ליות? מעט בכל חברה.

נכון, לא מדובר בבעיה של ענף הבנייה בלבד. גם בעולמות ההייטק יש מיעוט בנשים, גם בקודקודיה של המגזר הציבורי. אפילו בכנסת מדובר על כ-25%, למרות שחלקן באוכלוסייה הוא 51%.

"אין כמעט נשים בקצה הפירמידה כמעט בכל התחומים", אומרת יעל פרי, סמנכ"לית השיווק ומנהלת תחום משרדים ותעשייה בחברת מבנה, מחברות הייזום הגדולות בישראל בהקמת וניהול מבני תעשייה, מסחר, משרדים ועוד. "אבל כשמסתכלים של הענף – אין כמעט נשים כמנכ"ליות של חברות בנייה או יזמיות, יש קצת יותר נשים כסמנכ"ליות. ככל שעולים בתפקיד, היחס יורד".

-למה?

"אני לא מצליחה להבין מאיפה זה בא, חוץ מזה שלפעמים יש לי תחושה שלגברים בעולם העסקי יותר נוח בסביבת עבודה גברית, גם כשהם רוצים לדבר על עבודה וגם לספר בדיחות. כשאתה מסתכל על זה, זה מדאיג. אנחנו רוצות שזה ייראה אחרת. אני כבר שבע שנים בתפקיד במבנה, ולא רואה שינוי".

אבל במבנה המצב עוד סביר, עם שתי בכירות (פרי ועו"ד עידית עמיר – סמנכ"לית ויועצת משפטי, א"כ) מתוך חמישה סמנכ"לים, לא כולל המנכ"ל עוזי לוי. "זו בעיה כללית, אבל בענף הבנייה זה עוד יותר מורגש. אולי כי פחות נשים מתחברות לענף הזה. אני לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת כאן, אבל הענף בהחלט מצטייר כענף גברי. אם נלך לענף המלונאות, אני בטוחה שתמצא יותר נשים בגלל תודעת השירות למשל".

-ונשים מנהלות בכירות יעדיפו נשים?

"אני חושבת שנשים אוהבות להתחבר עם אנשים ונשים חזקים. זה תלוי כמובן אם המנכ"לית מספיק חזקה ב-DNA, ואז תראה יותר נשים לצידה. לאישה יותר קל לנהל נשים, קל במובן הטוב, כי נשים פחות מגיעות לעימותי אגו. זה ממש נוגע בדבר הכי בסיסי – אגו".

לדבריה, "פשוט צריך לתת לנשים יותר הזדמנויות. לא להיבהל מזה שהעובדות הן אמהות. צריך אפילו לראות בזה סוג של יתרון. גם לאותם גברים (מנהלים, א"כ) יש אישה שהיא בצד השני – עם ילדים ובית. ככל שהאישה תקבל יותר הזדמנויות, כך ההצלחה, האיכות והכמות תגדל בצורה משמעותית יותר".

-היית צריכה מרפקים כדי להגיע לתפקידים בכירים

"חד משמעית כן. גם במקומות שהגעתי אליהם במהלך השנים, הייתי בריאיון עבודה והתמודדתי מול גברים, אחרי שהתקבלתי הייתי צריכה להשתמש במרפקים כדי למצב את מקומי. אני לא יודעת למה זה קורה. זה בטח קשור לעולם הנדל"ן הגברי. אבל כשאת מרגישה בטוחה במקום שלך, כבר לא צריך להילחם כי למדו מי את".

מה אומרים לארבע הבנות בבית

את דרכה המקצועית החלה פרי בבית תוכנה לניהול פרויקטים, שם החל הרומן שלה עם מקצוע הנדסת בניין. בהמשך שימשה כמנהלת שיווק מכירות ופיתוח עסקי של חברת ההפצה של XEROX-ישראל. לאחר מכן הקימה את חברת קיסרית נדל"ן שעסקה בניהול, פיקוח ויזמות נדל"ן עם התמחות בתחום המסחרי, תיווך בעסקאות נדל"ן וניהול אנשי מכירות. בהמשך הקימה את החטיבה המסחרית של אנגלו-סכסון ושימשה מנכ"לית ושותפה בחטיבה הארצית של הרשת. ב-2016 הצטרפה למבנה. פרי נשואה לערן פרי, הבעלים ומנכ"ל "פרי מהנדסים" -חברת ניהול, תיאום ופיקוח של פרויקטים מלונאים.

פרי תיקח חלק באירוע חגיגי שיארח מרכז הבנייה הישראלי לציון יום האישה הבינלאומי, בסימן "'חכמת נשים בנתה ביתה' – בצל המלחמה, נשים בלב הבנייה" שיתקיים בקמפוס המרכז באצטדיון נתניה. באירוע ישתתפו עשרות נשים בכירות ומובילות מעולמות הבנייה, היזמות, האדריכלות והעיצוב, ותיקח בו חלק רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, שתנאם בפני הנוכחות והנוכחים.

"כל דבר שאת רוצה, זה אפשרי. ככה אני מחנכת את הבת שלי. תהיי טייסת או רואה חשבון, זה רק עניין של החלטה. את אותו מחיר שאישה צריכה לשלם, גם גבר צריך. חוסר השעות בבית, השעות שצריך להשקיע בעבודה – כל זה נכון גם לנשים וגם לגברים שרוצים להתקדם. המשפט הכי חזק בעיניי שאני תמיד אומרת לבנות שלי ולחברות – שמאחורי כל אישה חזקה, עומדת היא עצמה. אף אחד לא מקבל מתנות חינם, לא נשים ולא גברים. אז אולי לנשים הכניסה קצת יותר מאתגרת, אבל אחר כך את כבר נכנסת לפייר פייט. אנחנו יודעים שהמחיר של ההורה העובד הוא זהה, לא משנה אם אמא נשארת או אבא נשאר".

כשהיא מדברת על הילדה שלה, היא אומרת זאת מניסיון: היא אם לארבע בנות בגילאים 26 עד 11, שינקו מהבית את זה שנשים יכולות לעשות הכל, בכל תחום.

המלחמה שאולי תשנה את הגישה

פרי מצליחה לזהות את מלחמת "חרבות ברזל" כגורם שאולי גם ישנה את מעמדה של האישה בשוק העבודה ובתחום הניהול הבכיר. "ראית הרבה נשים שתפסו חלק במערכה הזאת, הצטלמו והתראיינו", היא אומרת. "גם בבית ראית נשים שיצאו במיזמים עצמאיים. אני למשל מעורבת במיזם 'לביאות בעורף' ולקחתי את הקשרים והחיבורים הנכונים לאנשים שאני צריכה. אני אחראית לשנע את כל האוכל ואת כל מה שצריך. הגענו ל-13 אלף מנות בשבוע. כל אחת מצאה את הדרך שלה להוציא את זה החוצה".

לדבריה, "למלחמה יש איזה סוג של השפעה, היא מוסיפה עוד נופך לאיזה תפקידים נשים יכולות לעשות, והן יכולות לעשות הרבה".

-ראינו לוחמות בעזה, ראינו שתי מג"דיות. זו מלחמה שונה הפעם

"בדיוק. אם הצבא – שזה הגוף הכי 'עתיק' שיש- יודע לעשות את השינויים, אני בטוחה ומקווה שבמגרש האזרחי זה גם יקרה, ובטח בעולם הנדל"ן. הייתי הכי רוצה לראות נשים בכירות במשרות ראויות".

.