כנס הבנייה הירוקה והמועילה שנערך היום במרכז הבנייה הישראלי באצטדיון בנתניה, הביא לקדמת הבמה בפאנל הפתיחה את התובנות והנתונים שמצביעים על הכלכליות שבבנייה ירוקה. אדריכל ד"ר נעם אוסטרליץ, מנהל הכנס, אמר בפתיחה כי "שפע מייצר חוסן", וחברי הפאנל כולם עוסקים ביזמות נדל"ן ירוקה, שיקפו, כל אחד בתורו, כיצד האג'נדה הירוקה פוגשת את הכסף.
דניאלה פז, מייסדת ובעלים של פז כלכלה והנדסה, המשמשת כיועצת בעולמות הנדל"ן גם עבור יזמים וגם עבור גורמי ממשל, הציגה בפאנל הפתיחה בעיה מרכזית: "קיים חוסר הלימה בהשקעה הכלכלית בין המשקיע לנהנה. היום כבר ברור לכולם שיש הגיון כלכלי בשימוש בחומרים שמייעלים אנרגטית את הבניין. המושג 'טביעת רגל פחמנית' הפכה למדד מוביל בקביעת סדר העדיפות של כל יזם שמקים בניין בישראל. אלא שחשוב להבין שהבעייתיות קיימת בעיקר בפרויקטים שבהם היזם והמשתמש אינם אותו הגורם. ולכן, המדינה חייבת להקצות תקציבים לעידוד המשקיעים בקידום פרויקטים בעלי תו ירוק ברמות הגבוהות ביותר". לדבריה, "כאשר רק מודל ה-LCC הוא כלכלי, נדרש לייצר מנגנון שבו גם הנהנה משלם פרמיה בשלב ההקמה, למשל ניתן לעשות שימוש במודלים שבהם החברות מספקות חומרים בתשלומים לכל אורך חיי הפרויקט. אם נביט מעבר לים, בארה"ב ובלונדון, ההסתכלות היא ממקום שבו חברות בינלאומיות לא רוצות להיכנס לבניינים שאינם ירוקים, והדירקטוריון בעלי תקן ירוק מדרגה גבוהה".
פז הוסיפה עוד כי "סוגיית מימון הפרויקט הפכה בשנים האחרונות גם היא לכזו שמושפעת מהסטנדרטים הירוקים של מרבית הפרויקטים. שוק המימון החוץ בנקאי בוחן את הפרמטרים הירוקים בכל פרויקט והליווי הפיננסי מעדיף לממן פרויקטים ירוקים, מאופסי אנרגיה וידידותיים לסביבה, על פני פרויקטים מבוססי בניה קונבנציונאלית מתוך הכרה בכלכליות גבוהה יותר בפרויקטים ירוקים".
נכון שבנייה ירוקה מזוהה עם פרויקטים חדשים, אבל פז ציינה מגמה להשבחת בניינים קיימים, לדוגמא בניין ג'נרלי בירושלים: "לקראת שיפוצו, נערך תסקיר מבנה של פז כלכלה והנדסה והבניין נערך להכנסת אדפטציות למבנה על מנת להביא אותו לסטנדרטים שמחפשות היום החברות הבינלאומיות ששוכרות שטחי משרדים בבנייני משרדים. מבנים שלא יתאימו את עצמם לדרישות הירוקות הגלובליות (כמו תקן Leed האמריקאי, כ"ז), יאבדו את לקוחות הקצה".
הסטארט-אפ המהפכני של פז כלכלה והנדסה – Urban Dashbord, בוחן אנאליזות כלכליות שנדרשות במהלך התכנון. פז: "כשהגענו לאקסלרטור בארה"ב, הם ביקשו לדעת מה אנחנו יודעים לתת להם לטובת ערכות ותכנון ה-Carbon Footprint, כלים לתכנון מניעת הצפות ועוד הערכות לטיפול בהשלכות משבר האקלים עוד בשלב התכנון. כלומר פרמטרים סביבתיים שיש להם השפעות כלכליות על כדאיות הפרויקט וניהול הסיכונים".
עדיאל כהן, מנהל מינהל הבינוי הממשלתי במשרד האוצר, ייצג את הבנייה הנרחבת של מאות אלפי מ"ר של מתחמים ובניינים ברחבי הארץ, בהם ממוקמים משרדי הממשלה. למעשה, מדובר אף ב"יזם" הגדול ביותר במדינה. לדבריו, "היום מינהל הבינוי מוביל בנייה ממשלתית בראייה כלכלית ארוכת טווח. כל הבניינים החדשים מחויבים לעמוד בתקני בנייה ירוקה מחמירים, המינהל מקים קריות ממשלה במודל PFI. לפי מודל זה, הגורם הפרטי, הזכיין, מקים ומתפעל את הפרויקט ומקבל תשלומים מהמגזר הציבורי על בסיס קריטריוני ביצוע מוגדרים, כשהנחיות התכנוניות כוללות בנייה ירוקה, איפוס הפליטות, התאמה לבניה ברת-קיימא. מדובר על מאות אלפי שטחי משרדים, חלקם בשלבי תכנון, חלקם בשלבי ביצוע מתקדמים, רבים מהם בירושלים, אך גם בערים רבות נוספות. כחלק מהאג'נדה הירוקה, מופחתים גם תקני החניה על מנת שעובדי מדינה ינועו באמצעות תחבורה ציבורית".
כהן חידד בפני הנוכחים את מנגנון התמריצים: "מבנה שעושה שימוש באנרגיה מתחדשת מעבר לדרישה, ונשאר עם יתרות, יוכל להשתמש ביתרות אלו. היזם נדרש לבנות בניין מאופס אנרגיה. כל הדלתא שמיוצרת, תשרת את צרכי התפעול והשימוש בתקופת הזכיינות, בדרך כלל 25 שנה. במסגרת החטיבה שבמשרד האוצר, הצטרפה המדינה ליוזמה האמריקאית שכוללת התחייבות לצמצום פליטות.
נציג הסקטור הפרטי, יואב קפלן, משנה למנכ"ל ומוביל תכנון אסטרטגי בחברת צים אורבן, האיר זרקור על היזם הפרטי שחורט על דגלו להוביל יזמות כלכלית חברתית וסביבתית. קפלן הציג לדוגמה "עיר בדרום שהמודל העסקי שלה מבטיח רווחיות. הפרויקט שמקימה צים ונמצא כעת בשלב קידום התב"ע, מיועד לאוכלוסייה בדואית מבוססת. העיר שתכלול מגורים, מסחר, תעסוקה ופנאי, אבל תהיה לחלוטין מבוססת אנרגיה מתחדשת. צים אורבן הפכה למעשה ליזמית נדל"ן שבין אחזקותיה, גם חברות כמו חברת בת שמספקת חשמל וירטואלי. החברה הופכת את המתקנים הירוקים למרכזי רווח בעלי מודלים כלכליים עצמאיים".
מנכ"ל קבוצת דקל, איתי שניידר הוסיף לדיון את השקיפות שהמחירונים מייצרים, בכל הנוגע לעלויות הבנייה בטכנולוגיות המתקדמות. "אין צורך ל'נחש' מה זול יותר, המחירונים מספקים את כל המידע בנוגע לחומרים וטכנולוגיות ירוקות ומועילות", הוא אמר.
> הצג תגובות