עשרות שנים שפסח היה חגם של השיפוצניקים. שיפוצים הבתים לפני החג, לצד החופשה הארוכה שאפשרה עבודות גם במהלך חול המועד – הובילה לעומס עבודה אצל קבלני השיפוצים, ולהכנסות נאות. בחצי השנה האחרונה, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המצב התהפך כמעט ב-180 מעלות. אין עובדים בענף בשל הפסקת עבודתם של הפלסטינים בישראל, שהיווה מעל 90% מהעובדים בענף השיפוצים.

בצל המצב, ערכה התאחדות קבלני השיפוצים את הסקר השנתי שלה, במסגרתו ענו 931 קבלני שיפוצים רשומים בישראל וחברי ההתאחדות, על שלל שאלות כלכליות, פוליטיות ומקצועיות. קבלני השיפוצים בישראל עונים על השאלות החמות של השנה החולפת בענף. הסקר רק חיזק את מה שידענו כבר כעת – שהמצב קשה.

לשאלה האם קבלני השיפוצים ביטלו עבודות או לא הסכימו לקבל חדשות בשל המחסור בעובדים, התקבל נתון מדהים: כ-95% ענו בחיוב. 74.3% ענו שביטלו הרבה עבודות, 21.1% בילו מעט. 4.6% לא ביטלו כלל עבודות.

הקבלנים נשאלו בכמה ירד נפח העבודה ביחס לפסח שנה שעברה. גם כאן הנתונים מדהימים: עד 20% – 14.2% ענו שכן, בין 20% ל-40% – ענו 22.6% שכן, בין 40% ל-70% הנתון כבר זינק ל-33%,  ומעל 70% – ענו חיובי 30.2% מהנשאלים. כך מדובר על ירידה של כמחצית בכמות העבודה ביחס לשנה שעברה.

85% מקבלני השיפוצים ענו בסקר כי המלחמה היוותה את הפגיעה הגדולה ביותר בעבודתם, מול כ-13% שטענו שבקורונה הם נפגעו יותר. המצב גם הוביל לכך ש-34% מהנשאלים מתלבטים לגבי הסבת מקצוע – בשל המשבר העמוק בענף, מול 58% שהשיבו בשלילה לגבי האפשרות לשנות כיוון מקצועי.

אחת השאלות כלפי קבלני השיפוצים, הייתה כיצד הצליחו להמשיך לעבוד. בין היתר ענו חלקם כי עבודה שלוקחת שבועיים, הופכת לשלושה חודשים. אחרים ענו שהם עוזבים זה לזה כדי לסיים עבודות, יש כאלה שעובדים לבד – "כמו לפני 20 שנה", ישנם אלה שענו כי הם משלמים פי שלושה לסינים פרילנסרים, בדואים או כל מי שמצליחים להשיג, ואחרים הודו שלא עבדו חודש מלא כבר חצי שנה.

האם להחזיר את הפועלים הפלסטינים?

בריאיון בשבוע שעבר לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, אמר מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, כי ענף השיפוצים אינו יכול להתמודד עם עובדים זרים. "אני חושב שההתייחסות לענף השיפוצים צריכה להיות שונה. כבר אמרתי לראש הממשלה, בגיבוי של שר הפנים, שחייבים להכניס עובדים פלסטינים לענף הזה, על פי מתווה שהכנו בשיתוף עם השב"כ. ענף השיפוצים לא יכול להחיל עובדים זרים, לא בהוצאות ולא בהשקעה. חייבים פלסטינים", הוא אמר.

יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב היה אחד הבולטים בדרישה להחזיר את הפועלים הפלסטינים. גם הקבלנים החברים בהתאחדות, נוטים לקבל עמדה זו: מעל 53% העידו כי הם מתכוונים להעסיק בקרוב עובדים פלסטינים, בין אם יאושר הנושא בממשלה או לא. 24% ענו שרק במקרה של אין ברירה – הם יעסיקו עובדים מהשטחים, ואילו 23% הצהירו שלא יחזרו להעסיק עובדים פלסטינים יותר.

מאידך, בגזרת הלקוחות נרשמת התנגדות להחזרת הפלסטינים לשיפוצים בישראל. מעל 58% מהקבלים ענו שהלקוחות ביקשו לא להכניס לביתם עובדים פלסטינים, ואף דורשים זאת במעמד חתימת הסכם העבודה. 23.7% ענו שהלקוחות לא ביקשו זאת. המחסור בעובדים מאלץ את קבלני השיפוצים לקלוט עובדים חדשים ללא ניסיון בענף – אולם כמעט שליש מהם העידו שניסו לעשות כן, אך ללא הצלחה.

לפני כשבוע וחצי התקיימה פגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הפנים משה ארבל וסיסו עצמו. באותה פגישה אמר סיסו לנוכחים כי חייבים לאמץ מתווה הכנסה של פועלים פלסטינים לענף השיפוצים, בהתאם לאישורים של שירותי הביטחון. בשיחה עם אתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, אומר ערן סיב כי "היה קונצנזוס לעזור, אולם סמוטריץ' אמר שצריך לעשות על זה דיון נוסף – והפיל את הסוגייה".

-כמה עובדים ביקשתם להכניס לישראל?

"ביקשנו כ-2,000-3,000 עובדים פלסטינים מעל גיל 40, או פתרון של עובדים זרים בהעסקה ישירה. משרד הביטחון מסכים לפלסטינים, המל"ל מסכים, סמוטריץ' לא מסכים, וככה זה נפל. חבל שמפילים ענף שלם בהינף יד של אדם אחד, שאפילו לא היה בשטח ולא מקשיב לאנשים בענף שצריכים לעשות את פסח כאשר אין להם פרנסה. הוא עשה זאת בלי לבדוק, בלי לשאול אותי מה קורה בענף הזה".

-סיסו אמר לנו שהוא אמר לראש הממשלה שהענף חייב פלסטינים

"אני רוצה להודות לאייל סיסו על כף שהוא מבין את הזעקה שלנו למען פרנסה והרצון שלנו להשאיר את האף מעל המים – בלי לפשוט את הרגל. עד עכשיו אף אחד לא מצליח לעזור לנו, ואנשים שלנו קורסים. אמרתי ליוסי שלי – 'תן לנו מתנה, שחרר לנו עובדים פלסטינים'. לא קיבלתי ממנו תשובה חיובית עד עכשיו".

סיב מציין כי הכנסת הפלסטינים כבר החלה בפועל: "בתקופת הקורונה היינו ענף מוחרג, למה שעכשיו לא יחריגו אותנו? 8,000 פלסטינים יוצאים לעבוד בתוך הישובים ביהודה ושומרון, עוד 10,000 יוצאים לאזורי תעשייה מבודדים, ועוד 8,000 יוצאים למפעלים חיוניים. כלומר מעל 25 אלף כבר עובדים עבור ישראלים. אבל כלפינו יש התעלמות מחולטת. סיסו מנסה לזעוק את זעקתנו וזה לא מובן מאליו.

-עד כמה המצוקה ממשית?

"אני רואה איך כל יום אנשים מתרסקים. הבנקים לא נותנים לנו הלוואות, לא מקצים אשראי. אתה יודע מה זה כשקבלן שיפוצים שעובד עם לקוח 20 שנה, צריך להגיד לו שהוא לא יכול לעבוד איתו כי אין לו פועלים והוא לא יכול לבצע את העבודה? זה איום ונורא. מדינת ישראל עודדה אותנו לאורך השנים לעבוד על פלסטינים בטענה שזה ירגיע את השטח ברשות הפלסטינים. אז למה שמדינת ישראל לא תעזור לנו עכשיו?

סוגיית קליטת עובדים ישראלים ללא ניסיון קודם בענף, לא מתרוממת. מהסקר עולה כי 37.6% מקבלני השיפוצים ענו שלא הצליחו לקלות, 31.2% ענו שקלטו – אך המהלך נכשל, ואילו 28.4% הצליחו.

-הישראלים לא רוצים או יכולים לעבוד בענף השיפוצים?

"פרסמנו שאנחנו מחפשים עובדים ישראלים, ולא הגיעו אנשים. אנחנו מוכנים להכשיר ולקחת אותם ללא ניסיון. זה תחום של צווארון כחול – עבודה עם הידיים, ב-2024 אנשים רוצים לעבוד עבודה נקייה עם מזגן, ולא ללכלך את הידיים,.

-ואיך המצב מול תאגידי כוח האדם? הרי בסופו של דבר קבלן שיפוצים צריך הקצאה של עובדים בודדים, שגם ככה יקרים

"תאגידי כוח אדם לא עונים לנו אפילו לטלפונים. הם רוצים לשווק 50 עובדים במכה, אז יתנו לקבלן השיפוצים שניים-שלושה עובדים? וגם השכר היומי זה משהו שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו. שילמו 500-700 שקל ליום, ועכשיו יש עובדים זרים שדורשים 1,500 שקל".

לסיכום, שופך סיב את אשר על ליבו. "רוב העובדים בענף בחרו ליכוד, הם מהצד הימני של המפה הפוליטית", הוא אומר. "אני לא מאמין שנחזור להצביע את מה שהצבענו. התעלמות מוחלטת, אפס תשומת לב. יתכבד השר סמוטריץ' ויזמין אותנו לשיחה, להגיד לנו 'אני רוצה לדעת מה קורה בענף השיפוצים'. שלא תגיד שלא שלחתי לו בקשה, וואטסאפ, מיילים – זה לא שהוא לא יודע. הם יושבים באולימפוס שלהם. לא נשכח את האירוע הזה ולא נסלח. אנחנו ענף של 35 אלף איש. נזכור את זה".