הממשלה אישרה היום פה אחד רפורמה מבנית בענף העובדים הזרים, שגובשה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר העבודה יואב בן צור. מטרתה לייעל את המנגנון להבאת עובדים זרים, תוך מתן הקלה ברגולציה והקצאת משאבים משמעותיים לשמירה על זכויות העובדים הזרים.

הרפורמה נולדה כתוצאה מהמחסור האדיר בכוח אדם, בין היתר בענף הבנייה, בעקבות הפסקת עבודתם של פועלים פלסטינים בישראל לאחר מתקפת 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. בענף הבנייה למשל נגרעו כ-80-90 אלף פועלים פלסטינים, לצד עוד כמה אלפי עובדים זרים שעזבו את ישראל בשל המלחמה. עוד לפני המלחמה כבר היה מחסור של כ-40 עובדים בענף.

ההחלטה שהתקבלה היום אמורה להגדיל בצורה משמעותית את מספר העובדים הזרים שיוכלו להיכנס לעבוד בישראל עד לתקרה של 3.3% מכלל האוכלוסייה במדינה. בישראל חיים כמעט 10 מיליון ישראלים, כך שמדובר על כ-330 אלף עובדים זרים שיוכלו להגיע לישראל.

ראשית, תוקם ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, וחבריה יהיו מנכ"לי משרד העבודה, האוצר, רשות האוכלוסין והמשפטים. הוועדה תקבע את מכסת העובדים שתוקצה לכל ענף, את השכר המינימלי בענפים שונים, את מנגנוני ההבאה של עובדים זרים ועוד. כמו כן, הוועדה תקבל דיווח על פעולות האכיפה והפיקוח.

נתניהו אמר כי "העברנו החלטת ממשלה שתגדיל באופן משמעותי את מכסת העובדים הזרים, תוך קיצוץ דרמטי בבירוקרטיה של הבאת עובדים. זאת החלטה מאוד חשובה לעסקים, לכלכלה שלנו וגם לביטחון שלנו".

לדברי השר בן צור, "מדובר בתיקון היסטורי שיזרים עובדים נוספים למשק באופן מהיר. במקביל משרד העבודה יעדכן את זכויות העובדים כך שנוכל להניע את גלגלי המשק באופן בטוח ושוויוני. בחודשים האחרונים המשאבים שלנו מופנים לניטור הצרכים ולמתן מענים למעסיקים בכל ענפי המשק. זהו צעד חשוב בכיוון הנכון, אני מודה לראש הממשלה ולשרים, אני סמוך ובטוח כי בשילוב כוחות נצליח במלאכה, נשמור על תעסוקה מלאה ונגדיל את הפריון במשק".

השאלות: מתי וכמה?

הכוונה אולי הייתה טובה, אבל הביצוע עוד עשוי להיתקל בלא מעט מהמורות. כבר עכשיו אפשר לסמן כמה חורים שחורים ברפורמה הזאת.

1) בשלב זה כלל לא ברור כמה פועלים זרים יוקצו לענף הבנייה. ניסינו לברר זאת עם משרד העבודה, שאומר לנו כי "המכסה התוך-ענפית תעשה במסגרת ועדת המנכ"לים בהתאם לצרכי הענף והיקף המשרות הפנויות בענף, ועשוי להשתנות בהתאם לצורך". בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, שפעלה בחודשים האחרונים למיון עובדים לענף הבנייה במדינות שונות, לא ידעו גם כן לתת מספר. "כרגע לא קבלנו הודעה על שינוי, אז המכסה נשארה כמתוכנן".

2) נקודה מעניינת היא ההפחתה הצפויה באגרות ודמי היתר שמשלמים המעסיקים כדי לאשר את העסקתם של העובדים הזרים. ההחלטה מהיום צפויה להפחית משמעותית את אותן אגרות והיטלים, שמסתכמים ביותר מ-21 אלף שקל לעובד, כפי שפירט לאחרונה מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, בריאיון עם אתר חדשות מרכז הבנייה. נכון להיום, כדי להביא עובד זר לישראל, יש לשלם אגרת רישיון קבלן שנתית של כ-13,330 שקלים, אגרה שנתית לעובד – 8,020 שקלים, אגרת בקשה להיתר – 100 שקלים בשנה, ואגרת רישיון לכל עובד – 195 שקלים שנתי.

אז בכמה הסכום הזה יופחת? גם כאן לא ברור העניין. מרשות האוכלוסין וההגירה טרם נמסרה תגובה, במשרד העבודה אמרו לנו כי "נושא האגרות הוא בסמכות ועדת האגרות ברשות האוכלוסין ובהסכמת שר האוצר. מנכ"ל משרד העבודה הינו חלק מוועדת המנכ"לים שתדון בנושא האגרות, וועדת המנכ"לים תבחן האפשרויות להפחתה תוך איזון בין הרצון להוזיל את יוקר המחייה לבין החובה לשמור על תעסוקת ישראליים כדי לא ליצור תמריץ לתעדף עובדים זרים על פני עובדים ישראלים".

3) סעיף נוסף במהלך של נתניהו ובן צור, הוא הגדלת התחרות בין תאגידי כוח אדם זר לבניין באמצעות הוספת תאגידים, מהלך אותו מובילה רשות האוכלוסין. שר הפנים משה ארבל יבחן תוך חצי שנה את הצלחת התחרות, ובמידת הצורך יאפשר שיטות העסקה נוספות כמו העסקה ישירה. ואולם יש לציין כי עד כה פועלות כבר מעל 100 חברות כוח אדם ישראליות להבאת עובדים זרים, לאחר שאושרו כבר מעל 140 כאלה.

4) מתי המנגנון הזה יתחיל לעבוד, כך שאפשר יהיה להביא עובדים רבים? שאלה נהדרת. "קליטת העובדים תהיה כפופה למימוש המכסות ובכפוף לנהלי הגיוס בשירות המדינה. השאיפה היא שכבר בחודשים הקרובים יחל גיוס", אומרים במשרד העבודה. כך שבפועל, ייקח עוד כמה חודשים עד שהמהלך יתחיל להניע את עצמו, בענף שנאנק תחת המחסור בעובדים זרים, דבר שפוגע גם בהכנסות המדינה – על רקע הירידה בהתחלות הבנייה.

5) משרדי העבודה, המשפטים ורשות האוכלוסין, יאלצו לתגבר משמעותית את יחידות האכיפה שלהן. בהחלטה היום נמסר כי מדובר בהוספת 422 תקנים ובהשקעה של מיליונים. כמה באמת הדבר יעלה? לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי נודע כי בכל תקן יושקעו כ-350 אלף שקל בשנה, כך שהוספת התקנים תעלה כמעט 150 מיליון שקל בשנה. כאשר האוצר נלחם על כל שקל ומבקש לקצץ בהוצאות, לא מן הנמנע כי גם הדרישה לתקציב זה לא תעבור חלק.

6) נקודה מעניינת היא הצפה של ישראל בעובדים זרים בענף הבניין, ללא מבחנים מעשיים בארץ המוצא, על בסיס הצהרת המעסיק שהעובד מתאים לתפקידו. ומה יקרה אם הפועל לא יודע את העבודה?

7) נקודה חשובה היא הסעיף במסגרתו ⁠שר העבודה בן צור יתקן את התקנות בכנסת, כך שיחילו חובת פיקדון (פנסיה לעובדים הזרים) בכל תחומי העיסוק במשק.

הבשורה חסרת המשמעות

והנה בשורה לקבלני השיפוצים, שבעולם פסטורלי יוכלו אולי להינות מעובדים זרים בדיוק כמו יתר קבלני הבניין, אבל במציאות לא כך הדבר. כבר כתבנו על כך בעבר: קבלני השיפוצים טוענים שאינם יכולים לעמוד בעלות העסקה של עובדים זרים, שחלקם כבר מגיעה לכ-1,800 שקל ליום עבודה, לצד הגמישות שנהוגה בהעסקת שיפוצניקים, שלא קיימת כאשר מתחייבים להעסיק עובד זר.

יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב אמר לאחרונה לאתר חדשות מרכז הבנייה כי "תאגידי כוח אדם לא עונים לנו אפילו לטלפונים. הם רוצים לשווק 50 עובדים במכה, אז יתנו לקבלן השיפוצים שניים-שלושה עובדים? וגם השכר היומי זה משהו שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו. שילמו 500-700 שקל ליום, ועכשיו יש עובדים זרים שדורשים 1,500 שקל".

גם סיסו מרשות האוכלוסין וההגירה מבין את הבעייתיות עם עובדים זרים לענף השיפוצים. "אני חושב שההתייחסות לענף השיפוצים צריכה להיות שונה", אמר לנו באותו ריאיון לפני כחודש. "כבר אמרתי לראש הממשלה, בגיבוי של שר הפנים, שחייבים להכניס עובדים פלסטינים לענף הזה, על פי מתווה שהכנו בשיתוף עם השב"כ. ענף השיפוצים לא יכול להחיל עובדים זרים, לא בהוצאות ולא בהשקעה. חייבים פלסטינים".