לראשונה התכנסו מרבית ראשי הערים החרדיות לשיחה על התחדשות עירונית, במסגרת כנס "ערים מתחדשות" שערך אתמול מרכז הבנייה הישראלי בבנייני האומה בירושלים. בפאנל על צרכי המגזר הייעודיים, טענו חלק מהנוכחים לחוסר שיווניות בהתייחסות אל המגזר.

כך למשל הרב יצחק רביץ, ראש מועצת קריית יערים, קרא לממשלה להרחיב את שטחי המועצה "הממשלה צריכה לדחוף שקריית יערים תורחב על חשבון מטה יהודה. אנחנו מבקשים 1,200 דונם מתוך ה-550 אלף שלהם. היא נתקעת אך ורק כי קריית יערים חרדית. אם קריית יערים לא הייתה חרדית או שמא הייתה ערבית – השטח הזה היה שלנו. אנחנו ואבו גוש ביקשנו את אותו שטח, לאבו גוש הם נתנו ולקריית יערים לא".

ואילו הרב יצחק רייך, ראש מועצת רכסים טען כי במועצה יש בנייה חדשה, "אבל זה מלווה בפרוגרמה לא מתאימה. אנחנו צריכים לבוא למשרד החינוך והשיכון ולהגיד שיש לנו ילדים בדיוק כמו שהם. לא ראיתי ילד בשוהם שלומד בקרוואן, אך באלעד אכן יש. אנחנו מחפשים פתרונות במקום להגיד שזו בעיה. לפי הפרוגרמה, על כל 2,000 יחידות דיור, יש 40 גני ילדים חדשים. רכסים יושבת גם על אחת השלוחות של השבר הסורי אפריקאי כך שאי אפשר לבנות לגובה. גם שדה התעופה הצבאי לא מאפשר בנייה לגובה. אז גם זה לא פתרון. באים ואומרים שיש לנו קרקע משלימה, אך עדיין מחפשים את זה. שמים בשטח הירוק קרוואן בלילה והופכים אותו לגן ילדים. צריך להגיד לממשלה ״הציבור שלנו לא סוג ב, כי אני לא רואה פתרון אמיתי״.

הרב חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק אמר כי עירו גדולה ב-15 השנים האחרונות ב-50% – "על אותו השטח. אין לנו שכונות חדשות ומגרשים חדשים. אנחנו אחת מהערים הכי צפופות בעולם ובכל זאת אנשים באים למגורים. צריך למצוא לכך פתרונות. בתי הספר בבני ברק הם בעלי חמש קומות, עם קומה מפולשת באמצע. יש אצלנו גני ילדים בבתי מגורים. את המוסדות הגדולים אנחנו מנסים לשלב בשכונות החדשות. גם שטחי המסחר הפכו להיות אזור מגורים. העדפנו לרבות את המגורים על פני המסחר, על מנת שיהיה לכולם איפה ללמוד ואיפה לגור״.

הרב רביץ מקריית יערים, הוסיף: "לקחו אותנו לחולון למבנה משולב – גן בקומה 30 קומות. לציבור החרדי זה לא מתאים. זה חונק. איפה ישחקו 2,000 ילדים? זה לא יעזור, בסופו של דבר אתה צריך מקום לנשום – אין לזה מקום גם בעירוב שורשים. הבעיה שאנחנו רווים להביא להם פתרונות".

הרב יהודה בוטבול, ראש עיריית אלעד: "התחדשות עירונית לא מתרחשת באלעד. אנו חתומים על הסכם גג של 5,000 יחידות דיור.  אם יש 90 דונם שמחולקים בגוש אחד של 30 ו-60, הם מחוץ לעיר ואנו עושים בהם שימוש משותף. זה לא בדיוק מה שאנו רוצים".

מ"מ ראש עיריית ירושלים, הרב אליעזר ראוכברגר, המשמש גם כיו"ר הוועדה המקומית, סיפר על הבירה: "אני חושב שכולם יודעים שירושלים היום היא העיר המתפתחת בישראל. רואים את פיתוח הכבישים, הרכבות, תחבורה ציבורית וכמובן בנייה למגורים ובניית מבני ציבור. ירושלים מלאה במלונות ואנחנו מוסיפים אלפי חדרי מלונות מדי שנה. גם כאן בבנייני האומה עומדים לקום 2,000 חדרי מלון. יהיו כאן כמה קווים, בכמה צבעים. המטרה שלנו היא שאנשים מחוץ לירושלים יגיעו בלי רכב, אלא עם רכבת כבדה ורכבת קלה. יש לנו המון פרויקטים שינגישו את התחבורה הציבורית לשכונות, כדי שאנשים פחות ישתמשו ברכב פרטי, מאחר וזה יסתום את העיר. גם הרכבת הכבדה שמגיעה מתל אביב ושדה התעופה, נעצרת כאן בתחנת נבון, וכבר היום עובדים על הארכה לרחוב יפו ומשם זה ימשיך לגן הפעמון, ומשם רכבל לכותל המערבי ולאזור העיר העתיקה ועיר דוד".

ראוכברגר הוסיף עוד כי "אנחנו לא עיר חרדית נטו, אך בגלל הביות של הציבור החרדי, לא יכולנו לעצור את הבנייה במזרח ירושלים. 12 קומות זה הבניין הכי גבוה שהרבנים מתירים לנו, וכשהפנטהאוז תופס קומה שלמה, זה יוצא 11 קומות. אנחנו מתמודדים עם הרבה אתגרים״.