מהלך שמתבשל בלשכת עורכי הדין, אמור להילחם בתופעת "משלימי השכר". המאבק מופנה כלפי מצב בו עורכי דין, בדרך כלל כאלה המייצגים דיירים, דורשים לקבוע את זהות עורך דין היזם כדי היזם ייבחר בכלל לבצע את הפרויקט. כך, גובים הראשונים עמלה מהשניים. כעת עולה דרישה בתוך הלשכה מוועדת האתיקה לפעול בנושא, כפי שעולה ממכתב שהגיע לידי אתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי.
במכתב שנשלח לעו"ד מנחם מוסקוביץ' – יו"ר ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, כתב יו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בלשכה, עו"ד איתמר פנץ: "תקופה שאנו מקבלים פניות משלל ספקי שירות, מכל מנעד הגורמים שפועלים בתחום ההתחדשות העירונית, בטרוניות בקשר עם מקרים בהם עורכי דין גובים מספקי שירות בפרויקטים, אחוזים משכרם או מקרים בהם עורכי דין מייצגים אשר ספקי שירות שונים גובים כספים מתוך שכר טרחתם בפרויקט (ולמעשה משתתפים בשכר טרחתם) כתנאי להיכנס לפרויקט. לדברי הפונים המדובר בדרישה לגביה במנעד רחב של כ-10%-15% משכרם של בעלי המקצוע השונים באותו הפרויקט הרלוונטי".
כך, "תופעה של גביה… מתבטאת בגביה משכר טרחתו של עורך הדין על ידי ספק שירות אחר בפרויקט התחדשות עירונית או גביה שנעשית באמצעות עורך דין (בדרך כלל מייצג דיירים) מספק שירות אחר בפרויקט. לדברי הפונים, מדובר בתופעה נפוצה אשר היקפה מחייב העלאה למודעות ולצערי גם את התערבותנו כלשכה ותחילה את התערבות הוועדה שאתה עומד בראשה באמצעות פרסום גילוי דעת בעניין".

הסיפור עוד יותר מעניין, וזאת מאחר שעורכי דין דיירים "מתנים את כניסתם של יזמים למכרז או לפרויקט בקביעת זהות עורך הדין שייצג את היזם בפרויקט. זאת ועוד, דומה שלעיתים 'מגדיל ועושה' ב"כ הדיירים כאשר עוה"ד היזם נדרש על ידי ב"כ הדיירים לשלם משכר טרחתו נתח משמעותי לב"כ הדיירים (המייצג את הצד שכנגד). במקרים אלה נדרש ב"כ היזם לבקש שכר טרחה מוגדל מאת הלקוח שלו (הרבה מעבר לשכר מקובל בשוק) ו'שיתוף בשכר טרחה' במקרים אלה מגיע לכדי עשרות רבות של אחוזים משכר טרחת ב"כ היזם, הכל תחת טוענה מוטעית לפיה מדובר לכאורה בשיתוף שכר טרחה במסגרת 'הפניית תיק'. למיותר לציין שהדבר נוגד את הוראות סעיף 30 כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו 1986.
עו"ד פנץ מציין כי "כלל הפעולות המתוארות לעיל מהוות השפעה שאינה כדין על ייצוג ראוי, גביה ושיתוף בשכר טרחה שלא כדין, וחשוב שוועדת האתיקה תיתן דעתה בעניין לאור ההיקף המצטייר של התופעה. מעבר להיבט האתי, עצם קיומה של התופעה מעיב על מעמדנו כעורכי דין במקומות בהם אנו נפגשים בסביבה המיידית שלנו עם גורמי מקצוע נוספים".
> הצג תגובות