חזות הבניין הישראלי עברה כברת דרך בארבעת העשורים האחרונים. מגדלים מחופים בקירות מסך מודרניים ואדריכלות חדשנית שמעניקה לבניינים חזות מודרנית, הם רק חלק מהשינוי, אבל הקרביים שלו, כלומר המערכות שהופכות אותו משלד ומעטפת למשהו תפקודי ייעודי ופונקציונלי, הם השינוי הגדול והמהותי שעבר ענף הבנייה.
על אחת כמה וכמה, כשמוקמים בישראל מאות מבנים מורכבים, מגדלי מגורים שבכל אחד ממנו גרים כמות משפחות הדומה לישוב של צמודי קרקע, מוסדות כמו בתי חולים, בתי אבות או בנייני משרדים שמיועדים למקצועות שעד לפני שני עשורים לא היו קיימים כלל.
מערכות החשמל והתקשורת, התברואה (אינסטלציה), מיזוג האוויר והמעליות, יחד עם מתקנים חדשניים כמו כאלה לייצור אנרגיה, עברו שינוי משמעותי ומתקדם, שאחת מהשלכותיו הוא הממשק בין המערכות האלו. כבר לפני 50 שנה, הוגדר השילוב בין מערכות מיזוג, חשמל ואינסטלציה, כתחום MEP בשמו האוניברסלי. מדובר בדיסציפלינה מקצועית שנמצאת במגרש של המהנדסים. מהנדסי בניין שהתמחו בתכנון ייעודי במקצועות אלו אבל השתייכו לקטגוריית המהנדסים-יועצים.
ככל שהמערכות הללו עברו מהעולם האנאלוגי לדיגיטאלי, התמזגו משרדי תיכנון הנדסיים קודם כל על בסיס מקצועי, כדי לייצר שיתופי פעולה לתכנון יעיל ומכוון מטרה, ועם הזמן הוגדרו כמערכות אלקטרומכניות. המערכות הללו לא רק מותקנת בבניין, הן מחברות את הבניין לתשתיות העירוניות, ועם התגברות המודעות למשבר האקלים, מערכות אלו הפכו למקור ליחסי הגומלין עם הסביבה. כך הפכו מערכות המיגון, בקרות מבנה-ממדים ומרחבים מוגנים, לחלק ממערכות המבנה.
אם ניקח למשל את עולם החשמל, הרי שעם ההאצה של שימוש במקורות של אנרגיה מתחדשת כמו תאים פוטו-וולטאים או טורבינות רוח, כך הפכו המקצועות והתחומים הללו למעבדות המחקר וייצור הפתרונות בתוך המבנה לצרכי קיימות.
במקביל ובהתאמה, התווספו דרישות הרגולטוריות מצד הרשויות, והמיומנות שנדרשה מהקבלנים וחברות ניהול פרויקטים בתחומי התיכנון והביצוע של מערכות אלקטרומכניות הפכו להתמחויות רב תחומיות, כאשר למשל מנהל מערכות אלקטרומכניות נדרש לבצע אינטגרציה בין גורמים רבים בפרויקט: מתכננים, קבלנים, בודקים חיצוניים, בקרי איכות, מזמין העבודה ומנהל פרויקט בינוי האחראי על הקמת השלד והגמר.
כך נולדה ההתמחות שלמעשה מייצגת את התיאום בין כל המערכות הללו – הסופרפוזיציה. תוכנות התיכנון של המערכות השונות, הובילו ליצירתם של כלים ממוחשבים שיודעים היום בהמחשה תלת ממדית, להציג את תוואי המערכות בתוך המבנה על מנת לוודא שכל מערכת מתוכננת בצורה מיטבית, מתממשקת עם כל מה שהיא מיועדת לו. תפקיד מכריע נוסף של הסופרפוזיציה הוא למנוע כשלים. כל תהליך התיאום הממוחשב לא רק מדמה את תוואי המערכות בבניין, אלא מסוגל גם לייצר סימולציות תפקודיות ותרחישים המאפשרים לגורם שעוסק בסופרפוזיציה, לאתר כשלים ולמנוע אותם.
גם עולם התפעול והאחזקה עבר מהפיכה, החל משלב כניסתן של מערכות אלקטרומכניות מורכבות, שחקנים חדשים נדרשו לצוותי התפעול והאחזקה בעולמות הבקרה, המחשוב והסייבר, בד בבד עם הצורך במנגנון תחזוקתי שיודע להחזיר מערכות אלקטרומכניות לתפקוד בזמן אפסי, נוכח העובדה שמערכות אלו הן כאמור הלב הפועם של הבניין ולכן השבתתן אינה עומדת על הפרק, אפילו לא לזמן קצר.
בתוך כל קטגוריה, ישנן כמובן מספר מערכות. בתחום החשמל נכללות מערכות חשמל – מתח גבוה, מתח נמוך ומתח נמוך מאד (תשתיות מחשוב, חדרי תקשורת ומחשב, תוואי סיבים אופטיים, מצלמות בקרת כניסה, כבלים, סלולר – פרטנר, סלקום ופלאפון, בקרת מבנה, בקרת מקררים, גילוי אש מערכות כריזה וגנרטורים.
בתחום מיזוג האוויר נכללות כל הטכנולוגיות של מערכות מיזוג אוויר, אלו המבוססות גז ואלו המבוססות מים, מערכות אוורור ומערכות סינוי אב"כ, מערכות שחרור עשן, חימום, קירור ומקררים. ככל שמוקמים עוד ועוד מגדלי משרדים שבהם המעטפת כולה מורכבת מקירות מסך ללא פתיחה, כך נדרשות מערכות להכנסת אוויר צח. מערכות כאלו כמובן דורשות מערכות בקרה שמופקדות על תחלופת האוויר בהתאמה למשל למספר המשתמשים.
בתחום התברואה נכללות כל מערכות הביוב וחיבורם לתשתיות העירוניות, מערכות מי שתיה (קרים וחמים), ספרינקלרים, מערכות טיפול במים למיניהם ובקרה שמנטרת את רמות התברואה הנדרשות על פי חוק.
מעבר לשלושת תחומים מרכזים אלו, ישנם תחומים שעונים על הקריטריונים ושייכים אף הם לעולם האלקטרומכניקה, כמו למשל מעליות. מרחבים מוגנים, ממ"דים ומערכות כיבוי אש – מערכות הדורשות תחזוקה ובקרה.
חניה, כמו חניונים, מכפילי חנייה, חניונים אוטומטים בעולם ההתחדשות העירונית, שעד לפני שנים נראו כחלום מעולם אחר, הפכו להיות מערכות שתוצר לאילוצי התכנון והקרקע הם חלק מתכנון הנכס. עולם שלם של מערכות שדורשות אינטגרציה, סופרפוזיציה, הבנה, חשיבת אסטרטגיית אחזקת מבנה – בקיצור המבנים הפכו להיות מורכבים וחכמים
כמו כן, קיים גם תחום בקרת איכות. אם בתחומים קונבנציונליים, השלבים מתחילים בתכנון וממשיכים לביצוע ואחר כך לאכלוס, ככל שמעורבות במבנה מערכות אלקטרומכניות חדשניות יותר, כך שלב בקרת האיכות הוא נדבך שווה ערך בחשיבותו לאיכות הביצוע, והגורמים המעורבים בהזמנת העבודות ובתכנונים, אמונים על בחינת תוצאות בקרת האיכות שהיא תנאי לאכלוס, במקרים רבים גם תנאי סטטוטורי. בקרת האיכות מתבצעת אף היא באמצעות מערכת ממוחשבת שמרכזת את כל אי ההתאמות והליקויים. הרגולציה מצידה כבר יצרה עבור כך מודל.
בכל פרויקט חדש או שיפוץ מבנה בו מותקנות מערכות אלקטרומכניות, נדרשות בדיקות מתאימות לכך. בדיקת פעולת מערכות אלקטרומכניות שייכות לגזרת יועץ הבטיחות ונבדקות על ידי מערך הכבאות כאחד מהתנאים לקבלת טופס 4. זוהי האינטגרציה שמוודאת את התאמת המערכות לדרישות הבטיחות, בהן לוחות חשמל, גנרטור, מתח גבוה, תאורה, מערכת גילוי אש, כריזה, חלונות שחרור עשן, ספרינקלרים, מפוחי שחרור עשן, בטחון, מעליות ועוד. בדיקה זו היא חלק מהדרישות לקבלת אישור כבאות / טופס 4. המערכות שייבדקו בבדיקת אינטגרציה קשורות למערכת הבטיחות שיפעלו בחירום.
עולם האלקטרומכניקה מתפתח בקצב אקספוננציאלי ושייך באופנים רבים לעולמות ההייטק. זו הסיבה לנחיצותם של כנסים כמו כנס מערכות אלקטרומכניות של מרכז הבנייה הישראלי, שיתקיים ב-24 ביולי במרכז הכנסים של מרכז הבנייה הישראלי. בסופו של דבר, כנס מסוג זה לוקח את כל העקרונות הנ"ל ומספק את הידע הנדרש בפרויקטים בישראל שכפופים לתנאים ולרגולציה המקומית. אנו מאמינים שלא רחוק היום שיתפתח מקצוע חדש – "מהנדסי מערכות אלקטרומכניות".
את הכנס מנהל מקצועית יוני מלאכי, מנכ"ל משב ארדן מערכות. בכנס זה ייקחו חלק מתכננים, מנהלי פרוייקטים, חברות תאום תכנון פיקוח, יזמים, אדריכלים, חברות אלקטרומכניקה, יועצים וקבלני ביצוע של המערכות הללו, כולם בכירים בחברות שמחזיקות נפח פעילות גדול של פרויקטים בתחום המגורים והנדל"ן לתעסוקה, למסחר ונדל"ן מוסדי. בין החברות אפשר למנות את אחים מרגולין, וקסמן גוברין, אפשטיין, אשטרום, אלקטרה, גב ים, מנרב, משב ארדן, בר עקיבא מהנדסים, משרד תיכנון אינסטלציה, ברבי, חברות ניהול ואחזקה בפרויקטים לאומים ועוד.
מיותר לציין שככל שמהנדסים, מנהלי פרויקטים וקבלנים בתחומים הנ"ל, ירחיבו את התמקצעותם במערכות האלקטרומכניות, כך הם יגדילו את נחיצותם בענף, והכנס הקרוב יחשוף בפניהם את החדשנות בתחומים אלו.
לפרטים והרשמה לכנס – לחצו כאן
> הצג תגובות